מתוך 55 תיקי פגיעה מינית חמורה ב-20% הפוגע הוא חרדי

הוועדה לביטחון פנים קיימה דיון על טיפול המשטרה בתלונות על פגיעות מיניות במגזר החרדי. בדיון עלה כי בשנים האחרונות יש עליה במספר התלונות במגזר החרדי. גבריאלה ליברמן, פרקליטות מחוז מרכז סיפרה בדיון כי "בפרקליטות מרכז מתנהלים כעת 55 תיקים של פגיעה מינית בדרגת פשע חמור, כ-20% מתוכן הנפגע והפוגע חרדי".

יו"ר הוועדה מירב בן ארי אמרה בפתח הדיון: "לחוויה הקשה של הטרדה מינית וחשיפה בפני חוקרי משטרה, שחוצה מגזרים, נוסף פער שפתי שמקשה על נפגעים ונפגעות חרדים להעיד במשטרה".

בפני הוועדה העידה טליה, צעירה חרדית נפגעת עבירת מין: "כשהלכתי למשטרה להתלונן, חשבתי שרק אצטרך לספר מה קרה, אבל הגעתי לחדר חקירות לוחץ ולא רגיש בהיבט דתי ותרבותי". היא הוסיפה: "כשמושיבים חוקרת מול נערה שנחקרת על עניין טראומטי, לא הגיוני שתהיה התעלמות מוחלטת מזה שהקרקע נשמטה מתחת רגלי. לא הבנתי את שפת המשטרה. הפוגע היה אדם קרוב, לא אויב שאפשר לסמן כרשע. הייתה לי גם חרדת נטישה של יתר האנשים הקרובים, כי הם תמכו בו. אחרי 3.4 שעות חקירה ביקשתי הפסקה, והחוקרת התעלמה. הרגשתי כאילו אני לא רואיה לבקש כלום. לא ידעתי לקרוא בשמות למקומות המוצנעים בגוף. החוקרת אילצה אותי לבטא מילים שעבורי הן ניבול פה".

יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי: "לצערי תחושת האשמה והמצוקה בחקירה חוצת מגזרים. זו חוויה מטלטלת, וברור שמה שייחודי לקושי של נפגעות ונפגעים חרדים הוא השפה. אישה חילונית יכולה, עם כל הקושי, להסביר מה קרה. ברור שחוקרת חרדית הייתה יכולה להבין את הנפגעת החרדית הרבה יותר טוב".

הרב אשר מלמד, המרכז הישראלי למוגנות: "יש תחנות משטרה שעושות עבודת קודש, ויש תחנות שהמצב איום ונורא. לאחרונה נחשדו שני אחים, ראשי ישיבה בירושלים, שחשודים בפגיעה בעשרות בחורים. יש כ-10 עדויות. קצין חקירות דרש הרחקתם ל-14 יום, ואחרי יומיים ביקש לבטל את הצו. איפה בית המשפט? האם הם יכולים להמשיך ללמד? אין שם שאלה אם קרה או לא קרה. התנהלות כזו מרחיקה אנשים ומרתיעה מלהתלונן. באירוע אחר היה חשד שאב פגע בילדיו. החוקרת דרשה לדעת את כתובת התלמוד תורה, ושוטרים הגיעו לבית הספר ושאלו על 'דברים לא מוצנעים'. הרסו למשפחה את העתיד. אין שום הבנה לרגישויות ולנזק שחקירה לא רגישה עושה לנפגעים האלה, ולכל מי שאולי חשב להתלונן".

"אקלים שמיניות אינה מופיעה בה"

רוני בלונדהיים, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: "בחורה חרדית בת 19 חיה באקלים שמיניות אינה מופיעה בה. היא לא פוגשת מיניות בשום מקום, לא בתקשורת, לא בין חברות, לא בבית הספר ולא במשפחה. זה נושא לא מדובר. טאבו. עד גיל 20 היא לא החליפה מילה עם בחור שאינו בן משפחה קרוב. כשהיא עוברת אונס, היא לראשונה הייתה בחדר עם גבר זר, זה לא קרה לפני זה בגלל דיני ייחוד. לראשונה גבר זר נגע בה. זו חוויה אקסטרימית, מ-0 למאה. הן לא מבינות מה קורה, מתח זה ייגמר ואיך. מה הדבר הבא שהולך לקרות. היא כן מבינה שהיא כבר לעולם לא תהיה הבחורה הקדושה והטהורה שצועדת לחופה. לפעמים הן אפילו לא מבינות שהן נפגעו. היה לי מקרה של נערה שנפגעה על-ידי אביה בבית. זה אפילו לא היה סוד. היא לא הבינה שהיא נפגעת. האב היה משגיח בישיבה. מדריך רוחני, דמות מאוד מוערכת. היא לא העלתה על דעתה שמה שקורה בינהם לא בסדר. כשהתחילה לשאול שאלות, האב קרא לה לחדר העבודה שלו, פתח גמרות והסביר לה שעד שהיא לא עוברת לרשות בעלה, היא ברשות אביה".

ח"כ הרב פינדרוס, הח"כ החרדי היחיד שהגיע לדיון אמר: "החוויות הקשות חוצות מגזרים. חרדים בטוחים שזה כך כי הם חרדים, ערבים חושבים שזה כי הם ערבים ומזרחים חושבים שזה בגלל שהם מזרחים. בסוף זו אותה חוויה. המושג רודף הוא על הפוגע. אני לא מכיר מושג של 'מוסר' בפגיעות מיניות, בגלל שמי שפוגע מינית הינו רודף ועל-פי ההלכה מותר להרוג אותו, ואתה בעצם מציל את הציבור".