הצעת חוק: תוארך התקופה להגשת תביעה על פגיעה בחושף-שחיתות

ועדת העבודה והרווחה דנה (יום ב', 3.1.22) בהצעת החוק להאריך משנה לשבע שנים את האפשרות של חושף-שחיתות להגיש תביעה לבית-דין לעבודה בגין פגיעה במעמדו. דיון נוסף ייקבע בהמשך. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ אפרת רייטן-מרום, "אם אנו רוצים לעודד חושפי-שחיתות לקום נגד חבריהם ומעסיקיהם, יש לתת את הדעת על כל הסיבות המעכבות אותן, ועל המעטפת הנדרשת להגנה עליהם".

יוזמת החוק, ח"כ נירה שפק (יש עתיד), סיפרה על ילדה שגדלה בצל נידוי אביה - בגלל שחשף שחיתות במקום עבודתו. "יש לנו חובה מוסרית וציבורית להילחם בשחיתות ציבורית. חשיפה שכזו היא תהליך ממושך, והנוטל מאנשים אמיצים מאמץ נפשי רב - ויש לאפשר להם פיצוי - גם בחלוף זמן מהחשיפה".

חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), התשנ"ז-1997, נחקק במטרה להגן על עובד שחשף מעשה שחיתות במקום עבודתו, ולעודד עובדים לחשוף מעשי שחיתות. החוק מאפשר לעובד שפוטר או שנפגעו תנאי עבודתו בשל כך שחשף מעשי שחיתות, להגיש תביעה נגד מעסיקו בגלל פגיעה -בתוך שנים-עשר חודשים לבית הדין האזורי לעבודה. החוק החדש יאפשר להדגיש תביעה גם בחלוף שבע שנים מהחשיפה.

בתביעה בגלל פגיעה בתנאי העבודה, לבית הדין יש סמכות לפסוק לעובד פיצויים בסכום של יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק. בנוסף, לבית הדין סמכות לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום של עד 500,000 שקלים חדשים בשל חומרת ההפרה, וכן רשאי בית הדין לתת צו מניעה או צו-עשה, לרבות צו המבטל את פיטורי העובד. האפשרות של הגשת תביעה עשויה להרתיע מעסיקים מפני פגיעה בעובדים החושפים שחיתויות, ולכן יש חשיבות לזמן שבו מתאפשר להגיש תובענה בשל פגיעה בעובד.

נוסף על כך, עובד הנפגע בשל חשיפת שחיתות בגוף מבוקר, יכול לפנות לנציב תלונות הציבור לקבלת עזרה והגנה. הנציב רשאי לתת צו המורה להחזיר לעבודה עובד שפוטר בשל חשיפת שחיתות במקום העבודה, או לקבוע פיצויים לעובד. פניה לנציב תלונות הציבור בשל פגיעה בעובד, אינה מאריכה את תקופת ההתיישנות להגשת תובענה ועובד שפנה לנציב יכול להיוותר ללא עזרה, בגלל שהמועד להגשת התביעה חלף.

לפיכך מוצע להאריך לשבע שנים את תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק, וזאת כדי לאפשר למספר רב יותר של חושפי שחיתויות, שזכויותיהם בעבודה נפגעו.

מיכל לרר, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת: "הנתונים המצויים בידיה הם מנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, ואין בו נתונים על התביעות המוגשות לבתי הדין לעבודה בנושאי הגנה על חושפי-שחיתויות. גם בנציבות תלונות הציבור, חלק מהנתונים לא התקבלו באופן מלא או שהתקבלו חלקית בלבד. לדבריה, במספר התלונות שהוגשו לנציבות תלונות הציבור חלה ירידה בחמש השנים האחרונות, מ-83 בשנת 2015, ל-53 בשנת 2020. מאידך חלה גם ירידה במספר התלונות שנמצאו לא מוצדקות מ-12 בשנת 2015 ל-7 בלבד בשנת 2020".

עו"ד שקד קרפ, נציגת משרד המשפטים: "הגבול של שנה בהגשת התביעה, תקשה על המעסיק להוכיח את כוונותיו, וכן היכולת ליישם יחסי עבודה בתקופה כה-ארוכה של שנים".

הד"ר חן קוגל סיפר שבמהלך שנות עבודתו במכון לרפואה משפטית, נחשף לפעילות מכונים מקבילים בחו"ל, וחש כי פעילות המכון בישראל לוקה באי-סדרים חמורים, לרבות פגיעה בכבוד המתים. בעקבות חשיפותיו, הדואר שלו נפתח והותקנה האזנה לטלפון שלו, והוא הוזז לעבודות מבזות.

עו"ד רון דול, היועץ המשפטי של נציבות שרות המדינה, תמך אף הוא בהצעה, אך טען כי הסיבות הגורמות לחושפי-שחיתות להימנע מכך הן רבות - והזמן הקצר כיום - איננו אחד מהם. ההארכה, לדבריו, לא תוביל לאכיפה טובה יותר.

עו"ד רחל אל שי רוזנפלד, מנהלת מחלקת הגנה על חושפי שחיתויות, בתנועה לאיכות השלטון, תמכה בהצעת החוק: "פעמים רבות חושפי-השחיתות הם העובדים המצטיינים שנחשפו לליקוי ובעקבות החשיפה החליטו לקום ולדווח. במקום שאותם חושפים יתוגמלו על אומץ הלב שלהם וההקרבה, המערכת מתהפכת עליהם והמנהלים והממונים מתחילים להתנכל לאותו עובד, עד כדי פגיעה כלכלית".