אלדד קובלנץ לא עמד בחובתו לסביבת עבודה תקינה

המנהל הכללי של תאגיד השידור הציבורי, אלדד קובלנץ, לא עמד בחובתו לדאוג לסביבת עבודה תקינה בתאגיד. כך קובעת הוועדה לבדיקת יחסי העבודה בתאגיד כאן, שהגישה השבוע דין וחשבון בתום ארבעה חודשים וחצי של עבודה.

בוועדה, בראשות השופטת בדימוס אילה פרוקצ'יה, חברים כרמית גיא ועורך הדין משה לדור. היא הוקמה ברקע תחקירים עיתונאיים על התעמרות בעובדים בתאגיד. מאפייני המשבר ביחסי העבודה בתאגיד נסובו בעיקר סביב תלונות עובדים כלפי ממונים בדרגים שונים, והיקפי עזיבות חריגים בשנותיו הראשונות של התאגיד.

עוצמת הרגשות קיבלה ביטוי בדברי עובדים בפועל ובעבר ראויה לציון מיוחד. לא אחת, אומרת הוועדה, ישבו לפנינו אנשים בוגרים, בהם עתירי יכולת וניסיון תקשורתי, והתקשו לעצור את פרץ רגשותיהם, את דמעותיהם; לחלקם, חוויית השירות בתאגיד הייתה ועודנה טראומטית". מנגד, ציינה כי "בצד עובדים שהציגו מערכת יחסי עבודה לקויה ביותר ועמדו על בעיות חמורות בתרבות הארגונית, הופיעו עובדים, לעיתים מאותן יחידות עצמן, אשר דיברו בשבח יחסי העבודה שתרמו להצלחתם להגשים את מאווייהם המקצועיים".

לדעת הוועדה, המשבר ביחסי העבודה חוצה שתי וערב את מרבית חטיבות התאגיד. בתוך כך נגלים ליקויים קשים בתרבות הארגונית בכל הדרגים, בעיקר ביחסי העבודה בין ממונים לבין עובדים הכפופים להם.

אלה מלווים במשבר עמוק בממשל התאגידי המשתקף ביריבות קשה בין מועצת התאגיד להנהלת התאגיד, ובמיוחד עם המנהל הכללי קובלנץ. משבר זה יוצר יחסי אי-אמון עמוקים המקרינים כלפי מטה ותורמים את חלקם למצב משברי ביחסי העבודה. "הדברים מעידים על קיומו של מאפיין ארגוני בעייתי. הם משקפים מציאות קשה ביחסי עבודה, למצער ביחס לחלק ניכר מציבור העובדים, שלא ניתן להעלים עין ממנו", נאמר בדוח.

שני הגופים בראשות התאגיד נושאים באחריות למשבר ביחסי העבודה - אחריות ההנהלה, ובראשה המנהל הכללי, היא המרכזית, ואחריות המועצה נלווית ומשנית. הוועדה אומרת כי "אין בכל אלה כדי להמעיט מאחריותם הישירה של נושאי תפקידי ניהול בדרגי ביניים, אשר השתמשו לא אחת בכוחם בדרך פוגענית ובלתי הולמת כלפי עובדים".

ביקורת על היועצת המשפטית

צילום: [צילום: רפי דלויה]

נשמעו תלונות קשות על דיבור פוגעני, משפיל ומשולח רסן, לעיתים בעל אופי מיני של ממונים ישירים כלפי עובדים ביחידות מסוימות. "במקום שממונים ישירים יתוו את תרבות ההתייחסות ואת סגנון הדיבור, וישליטו מערכת יחסים תרבותית ומכבדת, הם עצמם לוקחים חלק, ולעיתים אף יוזמים שיח מבזה ומשפיל, ההופך להיות הטון והמוזיקה ביחסי העבודה ביחידה. הדברים אמורים בייחוד ביחידת התוכן של חטיבת הדיגיטל ובלשכה המשפטית. יועצת משפטית של התאגיד [עו"ד אסי קליין, ע.י.], האמורה לשמש דוגמה למינהל תקין, מעורבת בשיח פוגעני ומבזה כלפי עובדים הכפופים לה. תלונות על יחס מילולי אלים כלפי עובדים נשמעו גם ביחס לחטיבת החדשות, תחנות הרדיו וביחידות אחרות".

נטען, כי ההנהלה מפעילה שיקולים לא ענייניים במערכות הגיוס והפיטורין של העובדים וכי יש לכך השלכה על התחלופה הגדולה של העובדים, בעיקר במשרות הבכירות בתאגיד מאז הקמתו.

מסקנת הוועדה ממכלול העדויות שהובאו בפניה היא, כי אכן קיים מצב משברי ביחסי העבודה של רבים מעובדי התאגיד. מצבור הטענות מפי עובדים ביחידות השונות, התכנים הקשים בחלק מהטענות שעלו, ועוצמת הרגשות שנלוותה להצגת הדברים - כל אלה מצביעים על תסיסה פנימית קשה המשותפת לחלק ניכר מציבור העובדים שהופיעו בפנינו. הטענות מופנות כלפי דרגי הנהלה שונים - מדרגי הביניים ועד להנהלה הראשית על ענפיה השונים.

ועדת פרוקצ'יה אומרת כי בראייה כוללת, גורמי המשבר נעוצים בעיקרם בקשיי תהליך ההקמה של התאגיד ובכשלים במעבר מרשות השידור לתאגיד השידור והשפעתם על יוצאי הרשות; להחלת מדיניות ההנהלה שעיקרה הגשמת המצוינות בתחרותיות התקשורתית תוך הזנחה בולטת של יחסי העבודה; וליריבות העמוקה שנוצרה בין המועצה להנהלה, בין היתר, על-רקע מדיניות הניהול הנקוטה בידי ההנהלה הראשית בתחום יחסי העבודה אשר מחלחלת מטה לדרגי הביניים הניהוליים ומקיפה חלק ניכר מהיחידות".

חברי הוועדה מסכמים כי התמונה שנחשפה בפני הוועדה היא "קשה ומטרידה מאוד, והיא מחייבת תיקון כדי להבטיח שהתאגיד יוכל להוסיף ולרשום לעצמו הישגים תוך קיום סביבת עבודה מכבדת וראויה לעובדים".

צילום: משה לדור [צילום: יוסי זליגר]

צילום: אילה פרוקצ'יה [צילום: איציק וולף]

צילום: כרמית גיא [צילום: קובי קואנקס]