חפץ: פוטין חשב שמוזס עומד מאחורי כל דבר ורצה שאאיים עליו

בנימין פוטין דרש פעמים רבות מניר חפץ לאיים על נוני מוזס, באמירות בסגנון "לא כדאי להתעסק עם ראש ממשלה. יש הרבה דברים שראש ממשלה יכול לעשות". כך אומר חפץ (יום ב', 27.12.21) בחקירתו הנגדית בתיקים 1000 ו-2000 בידי סניגורו של פוטין, עו"ד עמית חדד.

חפץ אישר, כי למרות קרבתו המרובה לבני הזוג פוטין, הוא מעולם לא ראה אותם מקבלים מתנות מארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. לדבריו, פאקר - שהיה בן-זוגה של הזמרת מריה קארי - נתן לבני הזוג "משהו שולי חסר כל ערך, עשרה כרטיסים להופעה שלה", והיחצ"ן רני רהב ניסה לשכנע את חפץ שאין המדובר במתנה ופוטין יכול לקבל אותם. לעומת זאת, העיד, הוא ראה בשנים 2010-2009 קבלות של רכישת סיגרים באלפי שקלים בידי פוטין; ואילו בעשור הבא סירב פוטין להכניס לביתו קופסת סיגרים יקרים ששלח לו מיליארד מדרום אפריקה דרך יו"ר קרן היסוד, מודי זנדברג.

עוד אישר חפץ, כי מבחינת פוטין היה קיים כלל ברזל שלא לצלם אותו אוכל או מעשן סיגר - משום שהפנים מתעוותות בעת אכילה ובשל הדימוי הציבורי של הסיגרים. הוא העיר לגבי העישון: "יש לו תפקיד עם הרבה מאוד לחצים והרצון להתפרק עם סיגר הוא טבעי. זו קורת הרוח הקטנה שלו במשך שנים, עד שמאיזושהי סיבה הוא הפסיק".

נתניהו לא האריך את הפטור

צילום: מילצ'ן. "בעל קסם אישי, לבבי" [צילום: AP]

לדברי חפץ, הקשרים בין בני הזוג נתניהו לבין מילצ'ן היו חבריים במיוחד. נתניהו ומילצ'ן שוחחו עשרות פעמים בשבוע, לעיתים כמה פעמים ביום, ויחסים אלו היו בין האינטנסיביים ביותר של נתניהו בשנים 2010-2009. "מילצ'ן הוא אדם מאוד נעים, מאוד חביב, בעל קסם אישי, לבבי, שובר מחיצות, ולכן גם בנימין וגם שרה נתניהו הרגישו מאוד נוח במחיצתו. גם בנימין נתניהו, שהוא אדם שמטבע הדברי םפחות נוטה ליצור קשרים חברתיים, עם מילצ'ן הוא הרגיש מאוד בנוח". מערכת היחסים בין שרה נתניהו למילצ'ן הייתה קרובה מאוד, הוסיף: "כשהיא אוהבת מישהו, זה עד הסוף. היא טיפוס יצרי וחם".

בתשובה לשאלתו של חדד אישר חפץ, כי נתניהו אינו אדם המביא בחשבון שיקולים רגשיים כמו עשיית טובה תחת טובה. לדבריו, הוא שוחח ב-2009 עם מילצ'ן – אך לא עם נתניהו - על הארכת הפטור ממס ממנו נהנה. מילצ'ן הציג את המהלך ככזה שיסייע למדינה למשוך משקיעים; הסמכות הרשמית הייתה של שר האוצר, אך נתניהו יכול היה בפועל להעביר את הארכת הפטור ולא עשה זאת, הוסיף חפץ. הוא גם אישר את קיומה של ידידות בין מילצ'ן לבין יאיר לפיד, שהיה אז שר האוצר.

חפץ דיבר באריכות על העוינות של ידיעות אחרונות לנתניהו, ואמר שרוב אמצעי התקשורת בישראל – ודאי בעשור הקודם – אחזו בתפיסות עולם מנוגדות לאלו של נתניהו. האחרון סבר שמדובר בפגיעה אישית בו, בליכוד, בימין ובמדינה, ולכן ניסה לשנות את המצב על-ידי הקמת אמצעי תקשורת ימניים וגיוס משקיעים לשם כך: "זה בער בו מבפנים מתוך תחושת צדק פנימית אמיתית, ולא מתוך כלי ציני לשפר את מעמדו". הדברים נעשו בגלוי, הדגיש חפץ, כפי שהעידו גם שלמה פילבר ורון דרמר. לכן, הדגיש, למאמצים אלו לא היה כל קשר ליחסיו של נתניהו עם מילצ'ן, מבעלי ערוץ 10.

עוד אמר חפץ, כי הרעיון להפחית בחקיקה את העמלות שגובים משרדי הפרסום מאמצעי התקשורת (עד 30%) היה חלק מאותה תפיסה של פתיחת השוק, ולא נועד לסייע למילצ'ן. גם השיחות עם מילצ'ן בנוגע למחלוקת בין נתניהו, ידיעות אחרונות וישראל היום נועדו לסייע לנתניהו ולא למילצ'ן, הוסיף.

משטמה בידיעות אחרונות

צילום: אדלסון. "גדל עם המאפיה" [מרים אלסטר, פלאש 90]

בדברו על תיק 2000 אישר חפץ, כי הכיר היטב את מוזס בעת שהיה עורך בכיר בידיעות אחרונות, וכי למוזס לא היה אמון כלשהו בנתניהו. חדד: "והיה ברור לך שבין הצדדים אין יחסי אהבה גדולים ואפילו יש יחסי איבה". חפץ: "כן, אבל לא בצורה שקולה. בוא נגיד שהאיבה מהצד של בנימין נתניהו היא פי אלף יותר. היא באמת בממדים מפלצתיים". נתניהו האשים עשרות פעמים את מוזס בעניינים שונים ומשונים, שכלל לא היו קשורים לידיעות אחרונות, העיד חפץ.

"זה לא דומה לכלום הדבר הזה. השפה העברית שלי סבירה פלוס. אני לא אצליח לתאר את זה פה בבית המשפט. צריך להיות זבוב על הקיר בשביל לראות את הסצינות האלה. כשנדלקות המצלמות זה אדם שקול. כשמדברים על נוני מוזס זה אדם אחר, זה ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. אני הייתי יוצא מהחדר בשביל לא לראות את הדברים האלה", אמר. לצד זאת, אישר, העיתונאים נותני הטון בידיעות אחרונות והכתבים הפוליטיים היו כולם נגד נתניהו כבר ב-2019-2009, ובלשונו של חפץ: "אני חשתי שם שהם לא סובלים אותו. משטמה".

חפץ הוסיף: "זה נרטיב שאתה שומע בבלפור על-ידי בנימין ושרה נתניהו מאות פעמים. זו התודעה שלהם. בנימין נתניהו תופס את זה שהאופוזיציה האמיתית לשלטונו היא מוזס. כך הוא תופס את זה. כמעט כל פעולה שהיא, כולל הפיטורים של [ציפי] לבני ולפיד, כמעט כל פעולה שיש לה משמעות לערער את שלטונו - הוא מייחס למוזס". לדבריו, תחושתם של בני הזוג נתניהו הייתה שעיתונאים מידיעות אחרונות פונים לקבלת תגובה לא משום שהם באמת מתכוונים לפרסם דבר מה, אלא כדי להציף את לשכת ראש הממשלה ולשבש את תפקודה.

חדד: "ממה שאתה שמעת מנתניהו הוא היה משוכנע, לא משנה אם זה נכון או לא, באופן חד-משמעי, אפילו כמעט אקסיומטי, שמאחורי כל פרסום, כל פנייה, כל שאילתה - יש אדם אחד ויחיד וקוראים לו נוני מוזס". חפץ: "כן, ואני ב-2009 ואולי גם בתוך 2010 ניסיתי להילחם בתפיסה הזו, בשלב מסוים התייאשתי ועזבתי את זה. אבל נתניהו בטוח שכל אות שמוקלדת באיזושהי פלטפורמה של קבוצת ידיעות אחרונות, יושב על המחשב מוזס ומשכתב אותה. ניסיתי להסביר לו שאין לו בכלל מחשב בחדר, אבל זה לא עוזר. הוא היה אומר לי כל הזמן שאני לא מבין כלום בנושא הזה, שאני תמים". נתניהו גם היה משוכנע, הוסיף חפץ, שמוזס עומד אפילו מאחורי פרסומים נגדו של בן כספית (מעריב), רביב דרוקר (ערוץ 10 וכיום ערוץ 13), גלובס וערוץ 12. "הוא היה משוכנע שלא רק גופי תקשורת מופעלים על-ידי נוני, אלא גם פוליטיקאים. הוא חשב למעשה שהאופוזיציה שלו בכנסת זה הכל נוני. כל היתר זה בובות".

מאוחר יותר נכנס לתמונה גם ישראל היום, וחפץ סיפר: "נתניהו היה אומר את המשפטים ש'נוני חושב שיש לי השפעה על שלדון [אדלסון], אבל שלדון גדל בלאס וגאס עם המאפיה, עושה 30 מיליון דולר ביום, הוא לא מבין עם מי הוא מתעסק'". חפץ הוסיף: "הוא רצה שאשלח איומים על מוזס והוא עשה את זה הרבה מאוד פעמים. פשוט לאיים: לא כדאי להתעסק עם ראש ממשלה. אני שואל אותו: מה אתה יכול לעשות? [נתניהו השיב:] תגיד לו שיש הרבה דברים שראש ממשלה יכול לעשות. מעולם לא העברתי אותם".