ראש עיריית ביתר עילית חשוד במעורבות ברצח אדרי

ראש עיריית ביתר עילית, מאיר רובינשטיין, חשוד במעורבות ברצח אבי אדרי ביוני 1990. שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, התיר (יום ג', 14.12.21) את פרסום שמו של רובינשטיין, שנעצר ונחקר בפרשה, אך שוחרר בתנאים מגבילים. בפרשות הרצח המיוחסות לאנשי אלעזר ברלנד הוגש כתב אישום על רצח הנער ניסים שטרית, אך לא בנוגע לרצח אדרי.

רובינשטיין חשוד, כי בזמן שהיה בן 17 פעל יחד עם אחרים באופרציה שהובילה לרצח של אדרי, וגם היה מעורב ברצח עצמו שהתרחש ב-22 ביוני 1990. גופתו של אדרי בן ה-41 נמצאה באותו חודש ביער רמות שבירושלים. הודעת המשטרה שפורסמה סמוך למציאת הגופה טענה, כי הוא נרצח בידי אנשי משמרות הצניעות החרדיים, שביקשו להפחיד אותו לאחר שחשדו בו, כי ניהל רומן עם אישה חרדית נשואה.

במשטרה סבורים, כי מעורבותו של רובינשטיין ברצח הייתה בין השאר בכך שהוא התחפש לנערה במטרה לפתות את אדרי וכן היה נוכח בזירת הרצח. מותו הפתאומי בחודש שעבר של אבירם דמתי, חשוד מרכזי ברצח, הוביל לקשיים מהותיים בחקירה ולשחרור החשודים. רובינשטיין שוחרר ממעצר בית ב-6.12.21 ושב למלא את תפקידו בצורה מלאה. סניגורו אמר: "הקשר של ראש העיר לרצח הוא כמו הקשר שלו לרצח ארלוזורוב".

תכלית השיקום אינה מתקיימת

אלרון אומר כי הוא דוחה את הבקשה לא בלי התלבטות. אין המדובר בעניין ציבורי רוחבי המצדיק דיון בגלגול שלישי (בית משפט השלום אסר לפרסם את השם והמחוזי התיר). למעלה מן הדרוש, הוא מוסיף, נסיבות העניין מצדיקות לפרסם את שמו של רובינשטיין. אלרון מציין, כי בית המשפט רשאי להתיר לפרסם אפילו את שמו של קטין, ופסיקת העליון היא שתכלית ההגנה על הקטין אינה קיימת כאשר הפך לבגיר. תכלית השיקום אינה מתקיימת בעניינו של רובינשטיין:

"המבקש מתקרב לעשור השישי לחייו. הוא נשוי, אב וסב לילדים ונכדים, ומכהן כראש עיר קרוב ל-15 שנים - אין ספק כי בנה לעצמו חיים, והוא אינו 'מצוי בראשית דרכו' או צריך זמן שיאפשר לו להכיר 'בערך עצמו ובכישוריו'. אומנם ניתן לטעון כי חיי המבקש אכן אפשרו לו לתרום מכישוריו לטובת הרבים, וכי הגשים עצמו באופן התורם לחברה - אולם אין בכך כדי להוות שיקול להורות על איסור פרסום שמו לטובת שיקומו, מאחר ששיקולים אלו נבחנים עובר להליך אותו עבר נאשם או חשוד קטין, ולא לאחר 30 שנים, בהם חייו התפתחו באופן כזה או אחר".

אלרון מדגיש: "בנסיבות מיוחדות וחריגות, ובהתקיים הצדקה מיוחדת לכך, עשוי אינטרס ההגנה על שמו הטוב של החשוד לגבור על עיקרון היסוד של פומביות הדיון, כך שבית המשפט יורה על איסור פרסום שמות בעלי הדין. המקרים המאפשרים חריגה זו הם יוצאים מן הכלל, ונקבע כי יש לפרשם על דרך הצמצום... מכאן, כי על חשוד המבקש לאסור את פרסום שמו מוטל נטל כבד להוכחת התקיימותם של שני תנאים מצטברים: התנאי הראשון, 'נזק חמור', המתאפיין בחומרה מיוחדת וחורג מנזקו הרגיל של אדם ששמו נקשר בפלילים; והתנאי השני, כי ראוי להעדיף את מניעת נזק זה על פני העניין הציבורי שבפרסום".

דווקא השחרור מצדיק את הפרסום

אלרון מוסיף: "דווקא העובדה כי המבקש שוחרר ממעצרו מבלי שהוגש כתב אישום נגדו, מדברת בעד עצמה ומסייעת לו. נדמה כי בעידן הרשתות החברתיות, כאשר שמו והחשדות המיוחסים למבקש נישאים בפי כל בעירו, יש בכך אכן נימוק נוסף להעדר התכלית בהמשך איסור פרסום שמו ופרטיו". את רובינשטיין ייצג עו"ד אריאל עטרי, את הוצאת הארץ והעיתונאי ג'וש בריינר ייצגו עוה"ד תמיר גליק ומיה כץ, ואת המדינה - עו"ד עינת גדעוני.