"מתקרבים לרגע שבו לא נאריך את הגבלות התיירות הנכנסת"

ועדת החוקה אישרה (יום ד', 8.12.21) את התקנות המיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, שנועדו להאריך בשבועיים את ההגבלות הקיימות למקומות ציבוריים ועסקיים תחת תו ירוק והגבלת התקהלות במבנה שאינו תחת תו ירוק ל-50 אנשים.

יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב: "נקצר את משך התקנות כדי לאפשר לוועדה להספיק לדון בתקנות החדשות בימי שני שלישי או רביעי שהם ימי העבודה של הכנסת. לכן, התקנות יוארכו עד ל-21.12.21 במקום עד ל-23, כדי שהממשלה תצטרך להביא את התקנות החדשות לפחות 24 שעות לפני. אין שום סיבה להשתמש בחריג הדחיפות".

בדיון השתתף שי גל נציג פורום העצמאים בהסתדרות החדשה שהעלה את נושא השלכות ביטול מתווה התיירות: "הנגיף הוא גם חברתי כלכלי והייתי רוצה שבדיונים אלו יישתפו נציגי רשות המיסים ונציגי המשק. דוגמה אחת היא הגבלת סוכני הנסיעות, בהיסטריה, שבועיים אחרי שפתחו את השמיים. אני מציע שיחד עם הגבלות יוצע פיצוי".

על כך השיב היו"ר ח"כ קריב: "אנחנו מתקרבים לרגע שבו לא נאריך את הגבלות הכניסה של התיירות הנכנסת, אם לא יוצג מתווה פיצוי. שמעתי משר התיירות שיש התקדמות בשיח עם משרד האוצר אך אני מוטרד מכך שהמתווה המתגבש ייתן פתרון לעסקים הגדולים ולא לעסקים הקטנים. אסור שעסקים קטנים בענף התיירות יפלו בין הכסאות, אני לא מתכוון להרפות בעניין הזה. אמרתי זאת גם לאנשי לשכת שר הבריאות, שברגע מסוים - אם הממשלה לא תדע להביא פתרונות לעסקים הקטנים בתחום התיירות - אל תבקשו מאיתנו לתמוך בתקנות ובמהלך הזה.

אמנם זה לא תפקיד משרד הבריאות למצוא את הפתרונות לענף התיירות, ותפקידו הוא להתעסק בבריאות. אבל, חשוב שיובן שהנכס הגדול ביותר הוא אמון הציבור והוא נפגע כאשר הממשלה לא יודעת לתת פתרונות בזירה התעסוקתית-כלכלית. גם לתחושה של האזרח היחיד כלפי פעולות הממשלה יש ערך בריאותי - חשוב שהממשלה תביא פתרונות, ועל משרד הבריאות לומר גם את זה. נקיים דיון בפגיעה בענף התיירות לצד הדיון בחידוש התו הירוק למקומות עבודה".

8% מהילדים 11-5 קיבלו מנת חיסון ראשונה

צילום: [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת]

אילנה גנס, ראש שירותי בריאות הציבור השתתפתה גם היא בדיון וסיפקה נתונים על מצב הנדבקים לאחר חג חנוכה: "הבוקר מקדם ההדבקה הוא 1.06 וכבר יומיים אנחנו מעל 700 מאומתים ליום. הבוקר נשלחו 21 דגימות נוספות החשודות באומיקרון. 70%-60% מהנדבקים הם ילדים. לאחר חנוכה כ-180 ילדים היו עם בדיקות חיוביות ומחכים לבדיקות PCR. מגמת העלייה קטנה ואין דעיכה נוספת. זה לצד התמודדות עם זן חדש שעיקר המאמץ הוא לקטיעת שרשראות הדבקה. לכן הגבלות הפעילות הקיימות עדיין בתוקף, מבחינת הגבלות התקהלות והפעלת מקומות בסיכון מוגבר להדבקה שימשיכו לפעול בתו ירוק. נמשיך לעקוב אחר האומיקרון ואם נראה הדבקה קהילתית רחבה, לא ניתן לשלול החמרות נוספות".

לשאלת היו"ר ח"כ קריב על מגמות ההתחסנות והידע המצטבר לגבי הדבקה אמרה: "המסה העיקרית של המתחסנים החדשים הם גילאי 11-5 - הגענו ל-94,000 ילדים שקיבלו מנה ראשונה והם מהווים 8% מכלל אוכלוסיית הילדים בגילאים האלה ואם נסתכל על גילאים 15-12, אנחנו עומדים על 69% מחוסנים שזכאים לתו ירוק. בגילאים 18-16 ירדנו במספר הזכאים כי יש לנו נתח לא קטן של כ-74,000 היו אמורים לקבל מנת בוסטר ולא קיבלו, שהם בערך 19% מכלל האוכלוסייה בשכבת הגילאים הזו. בקבוצות המבוגרים אנחנו עדיין לצערנו נמצאים במצב של כ-670 אלף אנשים שלא התחסנו אף פעם ולא החלימו. בגל דלתא היו כמיליון כאלה, כך שזה הצטמצם וחלקם חלו גם. קרוב למיליון זכאים לבוסטר שעדיין לא קיבלו בוסטר למרות שאנחנו מנסים להגביר מאמץ להסברה בנושא הזה. אנחנו עדיין לא יודעים לקבוע אם זה מגן מפני הדבקה בווריאנט החדש אבל ניתן להגיד שזה מגן בוודאות מתחלואה קשה, תמותה ואישפוזים. רואים כבר בלא מעט מקרים מאומתים וגם בעולם, לפחות במדינות אירופה וגם אצלנו בארץ איזושהי עליה באשפוזים".

לשאלת היו"ר ח"כ קריב מה המסד הנתונים הרפואיים התומכים בדרישה לזריקה למחלימים בוגרים, השיבה גנס: "ללא זריקה רואים אחרי 6 חודשים דעיכה של יעילות החיסון ולאחר 9 חודשים, מספרים גדולים של הדבקות חוזרות. לכן חתכנו לאחר 6 חודשים למחלים שאנחנו יודעים את מועד החלמתו לפי PCR. סרולוגיה לא מאפשרת מידע על מועד החלמה מדויק. לכן ממליצים למי שנמצא חולה סרולוגית להתחסן".

"ספורטאי מפורסם לא הורשה להיכנס - נזק לישראל"

ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד): "יש בישראל אירועי ספורט מאוד גדולים. יש אליפות פוטבול ואליפות עולם במים פתוחים שתתחיל בראשון באילת. ספורטאי מפורסם מברזיל, זוכה מדלית ארד נתקע בלונדון ולא נתנו לו להגיע לישראל כי החיסון השני שלו הוא מיוני. אין בכל העולם אפשרות לקבל בוסטר. התחרות אושרה בקפסולה סדורה ואותו ספורטאי לא הורשה להיכנס. זה עושה נזק לישראל. יש לו 88,000 עוקבים והוא תקוע ואין עם מי לדבר".

היו"ר ח"כ קריב התייחס לדבריו: "אם המדינה בחרה בניהול הסיכונים שלה לנהל את האירוע, דבר כזה לא יכול לקרות. למרות שהמחוקק התייחס לכך בחוק הקורונה, זרקו הכל הצידה ומנהלים את הכניסה לפי חוק הכניסה לישראל. חוק הקורונה קובע הקמת ועדת חריגים, תשובה תוך 24 שעות, יש סמכות ערעור ועוד וכרגע זו התוצאה. פעם זה ספורטאי, פעם אימא שלא מורשית להיות ליד בתה היולדת וכל פעם מקרה הומניטרי אחר. ערכנו על-כך דיון בוועדה. משרד הבריאות לא מעורב בכך מכיוון שמדובר בחוק הכניסה לישראל. ברדק שלם בעקבות מעקף לא ראוי. מבחינה משפטית והכבוד לכנסת, זה לא ראוי ולא יעבור בחוק הקורונה החדש. אבקש שיהיה שיג ושיח עם מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה כדי לייצר פתרון ונקיים על כך מעקב".

אילנה גנס: "נושא הספורטאים היוצאים או הזרים שנכנסים מנוהל בנפרד. בכל מה שקיבל אישורים לפני עידן האומיקרון חלק מההנחיות הוחמרו, ייתכן גם שהדבר לא הוסדר מראש. מתחילת הקורונה הוחרגו מספר אוכלוסיות כמו ספורטאים ומומחים שנים".

תלמידים נדרשים לתו ירוק בהצגה מטעם ביה"ס

לאחר מכן דנה הוועדה בקושי שהתעורר ביחס לסיורים של גנים ובתי"ס כשלוקחים את הילדים לסיור לימודי שאינו במוזאון, כגון תיאטרון ונדרש תו ירוק. במקרה כזה נוצר מצב בו חלק מהילדים יוצאים לסיור וחלק לא.

עו"ד תמי סלע, יועמ"שית ועדת החינוך: "יש דיווחים על כך שתלמידים נדרשים בצאתם להצגה במסגרת סל תרבות של ביה"ס לבוא עם תו ירוק. המדיניות לגבי בתיה"ס היא שאין הבחנות בין תלמידים על בסיס תו ירוק. בחינוך הפורמלי דורשים בדיקות ובחינוך הלא-פורמלי לא דורשים. אין אמירה ברורה של משרד החינוך לייצר חריג לפעילויות אלו או לא לצאת אליהן. לעיתים זו החלטה של ההורים ואפשר לייצר חריג והתאמות כמו שערכו במוזאונים".

אילנה גנס: "החרגנו מוזאון כי הכיתה מגיעה כקפסולה סגורה מופרדת משאר האוכלוסייה. יותר קשה לקיים את זה בתיאטראות שם יש יותר סיכוי להתערבבות עם אוכלוסייה אחרת. נבקש לקבל רשימה מסודרת של הדברים כדי לבחון פתרונות".

היו"ר ח"כ קריב: "ההבדל הוא בניהול הסיכונים בין מקום בו מתקבצים 30 ילדים לבין 300 ילדים, אבל אם אתם חושבים שאין התכנסויות של בני נוער ותלמידים אתם טועים. בטיולי תנועות הנוער כשהיה חשש מגשם כולם התקבצו באולמות. כמות המקומות שמופעל בהם תו ירוק מאוד מצומצם. אבקש תשובה ברורה ליכולת לקבוע חריג דומה לחריג המוזאונים ביחס למקומות אחרים בהם מתקיימת פעילות חינוכית - אכסניות נוער והלנת טיולי בתי"ס, תיאטראות ומקומות אחרים בהם מתקיימים אירועי תרבות או ספורט, כמובן תחת ההגבלות הנדרשות. אי-אפשר להתעלם מכך שקיים מנגנון בדיקות, וראוי למצוא פתרון לעלותן עבור פעילות בית-ספרית. יש לכבד את אוטונומית ההורים שלא לחסן את ילדם, אך אין לוותר על חובת הבדיקה. יש לחשוב גם על הילדים שהוריהם חיסנו אותם. יש להבדיל בין הפעילות השגרתית שרוב הזמן התלמיד יושב עם כיתתו. בנגלה הבאה של התקנות צריך יהיה להיות ראשית מענה לנושא הזה בתיאום עם ועדת החינוך".

עו"ד אורן פסטרנק, מחאת הריבון: "דרישת הנתונים היא קריטית. יש כשני מיליון אזרחים שנחשבים כרגע לא מחוסנים. הגיע הזמן שהשלטון יפסיק להתייחס לציבור זה כלא מעודכן, חסר מודעות או הזוי. זו בחירה ממודעות גבוהה ורצון להתנגד לאי השקיפות בשלטון לגבי נתוני קורונה, כמה מתו מקורונה, הפרוטוקולים החסויים, ההסכמים המושחרים, מעל 7000 דיווחים על תופעות לוואי שהושחרו לכאורה, אין מערכת בקרה דו-צדדית וולונטרית למעקב אחר תופעות הלוואי. זה לא שסתם לא מוכנים לעשות בדיקות, אלא התנגדות עזה של ציבור שדורש נתונים בתמורה לשיתוף הפעולה.

כדי להאריך את הסיכון להידבקות של מחוסנים או מחלימים, יש להשוות מקרב הקבוצות השונות כשכמות הנבדקים בכל קבוצה תואמת את חלקה היחסי בציבור. להציג כמה נבדקים אל מול מאומתים ביחס למנה ראשונה, שניה, מחלימים עם זריקה וכו', אחרת הנתונים לא שווים את הנייר שהם כתובים עליו. בגלל שלא מחוסנים נבדקים יותר והמחוסנים לא נדרשים לבדיקות כניסה למקומות יש לעשות את השקלול. משרד הבריאות לא מציג זאת ולכן כל הפרסומים על כמות הנדבקים מטעה ומסכנת את הציבור. הציבור המחוסן חי באשליה שהסיכוי שלו להידבק מאוד נמוך וזה לא נכון. הנושא של מחלימים קריטי- לא ייתכן ששוללים מאיתנו זכויות כי לא לקחנו זריקה כשמחקר של שיבא מגלה ששנה מההחלמה מחלימים אינם מסכנים".

היו"ר ח"כ קריב הגיב לדבריו: "אני לא אוחז בדעתך בנוגע לשיתוף הציבור. רמת האמון שמערכת הבריאות זוכה לה בציבוריות הישראלית גבוהה גם לאחר שנתיים של התמודדות עם המגיפה. אם קיימים מוקדי אי-אמון הם גם בשל פעילות מאוד לא ראויה של הפצת הכפשות ושקרים. הכתובת לדרישת מידע היא קודם כל מהרשות המבצעת ועל-פי בקשת חופש מידע. אם המידע לא ניתן, שעריו של בית המשפט פתוחים".

לאחר מכן הוסיף כי הוא חוזר על בקשתו שהוועדה תקבל את נתון אחוז המאומתים מתוך סך הנבדקים פר קבוצה. "נציג מחדש את הסימוכין האפידמיולוגיים למדיניות התו הירוק".