"מיסוי הדיאט יפגע בבריאות הציבור"

ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר קיימה (יום ג', 8.12.21) דיון שני בצו למיסוי שתייה מתוקה. הדיון נפתח דיון נפתח בהצגה של פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות שהציגה כי תחליפי סוכר אומנם מאושרים לשימוש, אך גופים בינ"ל ממליצים להפחית את השימוש בהם, וכי ככל שמשתמשים בהם יותר, הנזק הולך וגובר כתוצאה מכך, וכי במדינות ששמו מס על משקאות עם סוכר, היה מעבר גדול למשקאות עם תחליפי סוכר, וכי אלה נמצאו כלא יעילים בהפחתת השמנה, ונמצאו לגביהם ממצאים מדאיגים על נזק בריאותי וסביבתי, כאשר זו גם עמדת ה-OECD.

עוד הציגה אנדוולט כי נמצא קשר בין שתיה מתוקה וממותקת לעליה בתמותה כוללת בכלל וממחלות לב וכלי דם בפרט, וכי מחקר שנעשה מראה עלייה דרמטית ברמת האינסולין לאחר תוספת של שתיה מתוקה ושל מיצי פירות טבעיים. לדבריה, באחד המחקרים עלה כי שתייה ממותקת בכמות גבוה באופן קבוע מעלה את הסיכוי לתמותה ממחלות נלוות ב-30%.

לעניין מיץ טבעי הציגה הפרופ' כי בכל בכוס כזו יש בין 3 ל-4 תפוזים, לכן כמות הסוכר שיש בכוס מיץ היא גבוהה, והיא דומה להשפעה של סוכר רגיל. לשאלות חברי הכנסת, ציינה אנדוולט כי לגבי תחליפי הסוכר, המחקר עדיין בהתהוות אך "העדויות מצטברות והולכות, ככל שאנחנו מסתכלים על מחקרים משנה האחרונה, כך הקשר בין שתייה עם תחליפי סוכר לנזק בריאותי הולך וגדל. יכול להיות שהנזק שלהם פחות חמור ממשקאות עם סוכר, אבל אני לא רוצה להחליף נזק בנזק מופחת, אני רוצה שיעברו לצרוך מים".

ד"ר מיכל גולדברג, מנהלת תחום כלכלה, משרד הבריאות: "אפשר להעריך בסדר גודל של בערך 5 מיליארד שקלים בעשור של עלות עודפת של שתייה מתוקה בלבד. על הדייאט אין מחקרים בעולם אז לא עשינו קימוט עלויות בארץ. יש מדינות שגבו 10 ו-15 אחוז מס ולא הייתה השפעה מובהקת על הצריכה, במקומות בהם גבו 20 אחוזים ראינו השפעה מובהקת על הצריכה".

במקביל ציינו נציגי משרד הבריאות כי קיבלו הבטחה לתקצוב ייעודי למספר תוכניות משמעותיות, לחינוך תזונתי בבתי הספר בכלל המגזרים ובחינוך הבלתי פורמלי.

מירב פלג גבאי, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הציגה ממצאי מסמך שהכניסה לרגל הדיון, לדבריה במדינות מקסיקו, בריטניה ודרום אפריקה שבחנה, ירדה צריכת משקאות מתוקים או צריכת הסוכר ממשקאות מתוקים בעקבות מיסוי שלהם. היא הוסיפה כי מתווה המיסוי היה שונה במדינות אלו, כאשר "במדינה שהכי דומה לנו, בריטניה, נקבע סף של 5 גרם סוכר ב-100 מ"מ משקה שעד לרף זה לא היה מיסוי, וממנו והלאה נקבעו מדרגות מס לפי רמת הסוכר".

במסגרת הדיון קראו חברי האופוזיציה למיסוי דיפרנציאלי, כאשר המיסוי על משקאות עם אחוז סוכר נמוך יהיה נמוך יותר ויעלה בהתאם לאחוז הסוכר במשקה, כפי שהוצג כי קיים במדינות אחרות בעולם.

ח"כ קרן ברק תהתה מול נציגי משרד הבריאות האם האלטרנטיבה לאדם שצורך פירות אך ורק באמצעות מיץ טבעי היא לצרוך פירות בדרך הזו, או שעליו לוותר גם על המקור היחיד לפירות שמקבל.

ח"כ אורי מקלב: "יש פה תהליך שלא מסתכל על הרגלי הצריכה של אנשים, ממסים משקה עם אחוזים נמוכים מאוד של סוכר כמו משקה עתיר סוכר. גם עצם המחקרים שהדיאט שונה מהסוכר משמעותי, הרבה יותר קשה לעבור מסוכר למים מאשר למשקאות דיאט. השקל אולי ירתיע את האנשים אבל לא לאורך זמן. בפחית שתייה ההבדל בין הדייאט לפחית סוכר יהיה 10 אגורות, זה לא הגיוני. בנוסף, גלון פטל של ארבע ליטרים עולה היום כעשרים שקלים לאחר המס עלות המוצר יותר מתכפיל את המוצר. זה ייקר את המוצר ב150 אחוזים למרות שזה משמש לצריכה של עשרה ליטרים של משקה".

ח"כ משה גפני: "אנחנו כוועדה צריכים לעשות גם את החשבון הכלכלי, צריך לשלב את הדברים יחד. אני לא רופא, מה שעולה מכל הדיונים שהתקיימו עד כה, הוא שאם מתכוונים באמת להרגיל את האנשים ושהבריאות תישמר, צריך ללכת על מדרג: שרמת סוכר גבוה המס גבוה יותר, שרמת הסוכר נמוכה, רמת המס נמוכה יותר. אם כנים דברכם אני מבקש שיהיה מס מדורג על הנושא הזה. מה שיקרה הוא שאנשים יתרגלו וישלמו, ההצעה שלי לעשת את זה מדורג ולבחון מיסוי מופחת על הדיאט".

ח"כ בצלאל סמוטריץ: "אני חושב שהמס הזה הוא מס הזוי, אבל אני שמח שאתם מטילים אותו. אין ויכוח שמשקאות ממותקים זה דבר לא בריא, ואין ספק שאם תהייה ירידה בצריכה היא תעלה שוב מהר מאוד. אין ויכוח שאם הייתה מכפיל את העלות זה היה גם מוריד את השימוש, השאלה אם זה תפקיד המדינה לעשות זאת בפטרונות עם תמריץ שלילי. השאלה איפה הגבול, דיברתם על השמנת ילדים, אין מה שגורם יותר מאשר ישיבה של ילדים מול המסך, אני מציע להטיל מס על האינטרנט. גם על בשר מספר מסוים שומני יותר מבשר אחר אז בואו נמסה, בעיני זה מופרח והזוי, צריך לחנך, ולהסביר ולקדם, אבל מיסוי כזה זה דבר הזוי".

ח"כ יעקב אשר: "לא שמעתי שם סיסמאות שאם אין נאמנות אין סוכרת ומי שלא ישתה מתוק אין סוכרת, ושנוליך במריצות את הסוכר. אנחנו פה בהצגה. אתם אומרים לכולם – אחרי שתצאו מההלם הראשוני ותנסו לצרוך מים, אין לכם אופציות לבחור כי כל המשקאות ממוסים אותו דבר בהבדל של 30 אגורות, ביקשתי לבדוק מול אנשי המקצוע ולעשות דיפרנציאליות שיכולה לחנך, להרגיל ולהביא למקומות אחרים אבל אין רצון לזה, אנשי הבריאות לא מבינים שעשו את זה בגלל מס".

צילום: [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת]

פרופ' ארדון רובינשטיין, המייצג בדיון את החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה-קולה), שהיה בעברו נשיא האגודה הישראלית לסוכרת, טען כי "כל הממתיקים דלי הקלוריות נבדקו יותר מכל תוסף אחר בעולם ונמצאו תקינים ולא מזיקים, וניתן להשתמש בהם בלי סוף". רובינשטיין ציין כי דבריו מבוססים על סמך מחקרים שונים ברחבי העולם שמצאו כי טיפול בסוכרת ובהשמנת יתר באמצעות ממתיקים צלח בהצלחה מרובה. עוד אמר כי מדובר בהתבסס על מחקרים השוואתיים, הדיאט מהווה תחליף טוב עבור אנשים הצורכים סוכר על בסיס קבוע כמו ילדים חולי סוכרת ומבוגרים בעלי עודף משקל. לבסוף ציין כי לדעתו מיסוי הדייאט יפגע בבריאות הציבור".

ח"כ ג'ידא רינאווי-זועבי: "אני רוצה לנגוע בשלושה נושאים: הראשון הוא מיצים טבעיים שיש להם ערך תזונתי, אין אף מדינה בעולם שממסה מיץ טבעי. הנושא השני הוא הציבור הערבי – למדתי שיש כמה יבואנים ערביים של מיצים טבעיים מחו"ל ובמיוחד מטורקיה, אני לא רוצה לפגוע בהם, עד שרואים כלכלה משגשגת של יבואנים ערביים שיכולים לפרנס כמה מאות משפחות – אני רוצה להחריג אותו. הנושא השלישי – צריך מיסוי מידתי כפי שהוצע בהתחלה".

ח"כ מאיר יצחק הלוי: "אין ספק שמיסוי שתייה זה נושא שפוגע. ולכן אנחנו צריכים לעשות כל פעולה שתזונה תהיה תזונה נכונה, כולל עידוד פעילות גופנית, כולל כנסת בריאה. אני חושב שהכסף שמגיע מהמיסוי יתועל למקומות של חיזוק אורח חיים בריא. אני חושב שטוב תעשה הוועדה אם תעשה כך".

פרופ' חגי לוי, נציג ההסתדרות הרפואית בישראל: "למדתי מהמחקרים במשך השנים שצריך לשנות את מה שעשינו בעבר, תחילה של משקאות הסוכר ולאחר מכן של משקאות הדיאט שהם בצורה ברורה מזיקים לבריאות. כך גם בנוגע למיצים טבעיים. בשונה משתיית מים שהם זולים ונגישים ועל כל אדם במדינת ישראל, גם במרחב הציבורי – יש להנגיש את המים. החכים צדקו שהגישה צריכה להיות כוללנית – תדאגו שהכסף יוחזר חזרה לבריאות ולקידום הבריאות ולא באופן חד-פעמי. בצדק נקבעו שתי מדרגות מס. אסור לנו להמתיק את האמת המרה. גם לתחליפי סוכר יש נזקים לבריאות. נחסוך אשפוזים חיים וכסף עי כך שננקוט צעדים. יש הבל מהותי בין שתייה לבין אוכל. הגוף לא מבין הוא קיבל בוסט של סוכר. אני בעצמי שינתי משתייה לפירות".

דודי מנביץ' מהתאחדות התעשיינים בישראל: "במדינת ישראל צריכת הסוכר פר נפש, היא מהנמוכות בעולם אם לא הנמוכה בעולם. לאור הפערים בבסיס הנתונים, אני מבקש שנעשה עצירה ונבחן זאת בצורה מהותית. ככל שתתקבל החלטה אני מציע שכל מה שפחות מ-5 גרם ל-100 מ"מ לא יקבל את המיסוי, אין הצדקה ככל שיחליטו למסות מתחת לרמה זו, אין הצדקה לא לדיאט ולא למשקאות טבעיים. המס בישראל הוא פי 4 ופי 5 מהממוצע בoecd, פה זה לא יהיה שקל, יש מע"מ ועוד גורמים. המס האפקטיבי יהיה בין 50 עד 100 אחוז, בתרכיזים זה יהיה יותר מ-100 אחוז. בדרום אפריקה ובריטניה אין מס על פחות מ-5 גרם סוכר, במדינות האלה וגם במקסיקו אין מס על דייאט, שיעור המס הוא 10 אחוז במקסיקו, בין 10 ל-12 אחוז בדרום אפריקה".

נציגת משרד הכלכלה ציינה כי המשרד מבקש שתהיה מידתיות ולא העלאת יוקר המחיה, וכי יש סוגיות שעלולות לפגוע בתעשיה בהיבט של כפל מס. לצד כך ציינה כי המשרד תומך במיסוי בהתאמות המתבקשות.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר סיכם את הדיון: "אני רוצה לומר שאפשר להיות בת יענה, ולא לעשות כלום, לטמון את הראש בחול ולומר שההחלטה הכי טובה היא לא לקבל החלטה. אני חושב שאנחנו כן צריכים לקבל החלטה, רוב המומחים שלא דיברו מטעם אף אחד, היו בעד המס. יחד עם זה, יש כמה נקודות: הנושא של תירוש חייב לקבל פתרון, כי הצריכה של תירוש לא תשתנה, משתמשים בו לצרכי פולחן, לא רק דתיים וחרדים, רבים בציבור, כולל אני לעיתים. לעניין הנושא של ההבדלים בין דייאט למשקאות מסוכרים, לא השתכנעתי שיש לשנות אותו, אם כבר צריך לעשות פעולה הפוכה ולהעלות את המס על משקאות מסוכרים. לעניין נושא התרכיזים, צריך לוודא שאנחנו משקפים נכון את המס בתוך המשקה המוכן בסוף. בנוסף יש לוודא שאין כפל מס. לעניין מיצים טבעיים: אבקש לקבל ממשרד הבריאות מידע לגביהם, שווה לייחד על זה עוד מחשבה. בנוסף, אנחנו חייבים כחברי כנסת לראות את התוכנית המלאה לעידוד שתייה בריאה והפחתת השתייה המתוקה בקרב כלל המגזרים והציבורים, נפתח עם זה בדיון הבא".