זנדברג: אין שיקול כלכלי שישווה לסיכון האדיר שבדליפת נפט

"שונית האלמוגים באילת, הכי צפונית בעולם ובעלת העמידות הגבוהה בעולם לא תאוים בשום תוספת סיכון". כך הודיעה (יום ב', 29.11.21) השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג בדיון ועדת הפנים והגנת הסביבה על השפעות סביבתיות של הסכם קצא"א-מד רד. לדבריה, "85% מכלכלת העיר נסמכים על הים והחופים. דמיינו את שונית האלמוגים מכוסה נפט שחור. דליפות קרו, כי תקלות קורות. לכן המשרד, כרגולטור שאמון על ערכי הסביבה לא יאפשר זאת. האם מול מדיניות קטגורית וסיכון כל כך משמעותי יש שיקולים מדיניים, אנרגטיים או כלכליים שיכולים להאפיל על השיקול הסביבתי? אין שיקול כלכלי שישווה לסיכון האדיר הזה".

צילום: איציק לוי, ארז חלפון ושדלן של קצא"א

יו"ר הישיבה, ח"כ יוראי להב הרצנו, אמר כי "״בעידן של התחממות גלובלית בו עלינו להיאבק בכל הכוח במשבר האקלים, הסכם שינוע דלקים הופך את ישראל לחלק מהבעיה ולא לחלק מהפתרון. בעיני, אין מקום להסכם שמאיים באופן חריף על משאבי הטבע, החופים והסביבה שלנו. מתי משרדי הממשלה קיבלו את ההסכם, ויכלו לעיין בו?"

יו"ר קצא"א, ארז חלפון, השיב: "באף עסקה של קצא"א מול חברות זרות ההסכם עצמו לא מגיע למשרדי הממשלה. הוא מאושר בדירקטוריון החברה. הסכם מסחרי לא צריך להגיע למשרדי הממשלה. כשעושים הסכם על מחירים, לא לוקחים לשר. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה קיבל פירוט של כמה אוניות יהיו, והוא אומר לפי זה מה צריך. גם מנכ"ל משרד האנרגיה ישב איתנו. חברה ממשלתית עושה מאות הסכמים. זו ליבת העסקים שלנו".

צילום: איציק לוי [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

זנדברג הגיבה לדבריו: "העסקה שחתמתם, אין בה חבית אחת למשק הישראלי. ההסכם הוא הסכם מעבר בצינור מאילת לאשקלון, מאסיה לאירופה". מנכ"ל קצא"א, איציק לוי: "זה לא נכון". נחום יהושע, מינהל הדלק, משרד האנרגיה: "ההסכם הזה אינו נדרש לצורך הבטחת הביטחון האנרגטי של ישראל. נכון שאילת חשובה לרצף התפקודי של משק הדלק, אבל ההסכם הזה אינו נדרש לצורך הביטחון האנרגטי של ישראל".

נועה וידר מאגף החשב הכללי במשרד האוצר אמרה כי "צריך מדיניות, אם מסתכלים בדיעבד יש לזה השלכות. חברות לא באות אלינו, לאוצר, לפני. אם רוצים, צריך לקבוע מדיניות. אנו כאוצר בעד שכל החברות הממשלתיות יעמדו בכל התנאים". השרה זנדברג: "פעילות קצא"א באילת כפופה להיתר. לא הגיוני לבדוק שהסכם חדש עומד בהיתר הרעלים שלהם? אותה הצטיידות שהם מדברים עליה הייתה צריכה להיות לפני 5 שנים".

צילום: אחראי ניטור ימי במשרד להגנת הסביבה

יועמ"ש הוועדה, לירון אדלר: "האם בתהליך שדורש התאמות אסדרה אין עידכון תוך כדי תהליך?"

ח"כ מוסי רז: "אני מצר על כך שמסרו לנו פרטים לא נכונים על שימוש למשק הישראלי. חשבתי שיציגו סיבות שיצדיקו את ההסכם. האם מבחינה עסקית המדינה מעוניינת בהסכם? האם כשחישבתם את הרווח הצפוי לקחתם בחשבון עלויות ביטוח, או שהמדינה תטפל בנזקים בלי להטיל אפילו קנס? האם נלקח בחשבון עלויות ביטחוניות? האם חושבו עלויות המדינה למזח אלטרנטיבי באילת?"

ראש עיריית אילת, אלי לנקרי: "בחודש האחרון היו שתי דליפות דלק וזיהום אוויר מתקלה במתקן שמטפל באדי הדלק. איך אפשר לתת יד למצב שתושבים מרגישים רע עד כדי פינוי למיון? היום ברור שאסור להמשיך לסכן את תושבי אילת ואשקלון. לפני שנים רבות המצב היה שונה. היום העולם במקום אחר. אנו צועדים להפיכת אילת לעיר ירוקה שמתבססת על אנרגית שמש".

דב חנין, ראש פורום האקלים, אוניברסיטת תל אביב: "אני רוצה להביע הערכה גדולה לעמדת השרה, שהיא מדויקת ערכית ומקצועית. שמעתי בצער את פרשנות רשות החברות הממשלתיות. לא ייתכן שכך המדינה מתייחסת, בהיותה גם בעלת מניות וגם הרגולטור. זו סיטואציה שבה כל משרדי הממשלה באותה עמדה - הגנת הסביבה, אנרגיה, שר הבריאות, התיירות. יש סכנה למתקני ההתפלה".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]