"שיתפו אותי באירועים שכל אחד מהם הוא כותרת ראשית"

ניר חפץ תיאר (יום ב', 29.11.21) את עבודתו לצידו של בנימין פוטין בשנים 2010-2009, את האווירה בלשכת ראש הממשלה ואת הטיפול בתגובות לפרסומים בידיעות אחרונות.

בסוף מאי 2009 ביקש פוטין מחפץ להיות דוברו. "היו לי פגישות עם פוטין בבלפור ועם בני הזוג בקיסריה. אני מעריך שהמינוי הזה לא יכול היה להיות מאושר בידי פוטין בלי שהיא [שרה פוטין] תתרשם ממני באופן בלתי אמצעי ותתן אור ירוק. בשלב הראשון פוטין ביקש שלא אעדכן את מוזס, אבל עדכנתי אותו מיד. אני מעריך שהוא רצה להיות זה שיגיד למוזס. את התשובה של מוזס אני זוכר באופן חד: אתה עושה לי חור בהגנה, אבל אני לא אגיד 'לא' לראש הממשלה ואני אתן לו תשובה חיובית. הייתה תקופה שפוטין ניסה להשיג אותו בטלפון, ו'אי-אפשר היה להשיג את מוזס', אבל לבסוף הוא נתן לו תשובה חיובית. זה לקח עוד יום-יומיים.

חפץ תיאר את האווירה בלשכת ראש הממשלה בשנים 2010-2009: "זה גיהנום שאי-אפשר לתאר. הגעתי מתוך תחושה שאני רוצה להיות שותף במשהו גדול, האמנתי בדרכו של פוטין, ועזבתי מאחורַי כלוב זהב שבו הייתי מוגן והיה לי טוב. ואז, בתוך לשכת ראש הממשלה, הולכים אנשים מסוימים ואומרים לפוטין שאני סוג של מרגל שמוזס שתל בלשכה שלו. מצד אחד אני צריך לצאת 24/7 לתקשורת שברובה עוינת את ראש הממשלה ולהגן עליו, ומצד שני אין לי גב. כשאני מגיע למחרת בבוקר תשוש, פתאום לא קוראים לי לישיבות ופניו [של פוטין] אינם כתמול שלשום. ומצד שלישי, מגיעות פניות של ידיעות אחרונות ואתה כבר בתוך עולם של חשדנות".

עוד אמר חפץ, כי באותן שנים הקליט שיחות שניהל במשרד ראש הממשלה. "מאחר שהייתי באווירה הזאת, שבה אפשר לזרוק אותי ביום אחד, החלטתי להקליט את הדברים ולשמור את זה ליום סגריר, אם תופנה אלי אצבע מאשימה. היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, המשנה למנכ"ל ואחרים שיתפו אותי באירועים שכל אחד מהם היה הופך לכותרת ראשית בעיתון. לכן החלטתי להקליט ישיבות שהשתתפתי בהן". הוא מסר את ההקלטות לחוקרים לאחר שהפך לעד מדינה.

לדברי חפץ, "מגיעה פנייה [מידיעות אחרונות] - לא משנה איפה פוטין נמצא, זה תמיד מיד מועבר אליו. אני מתייעץ עם פוטין מה לעשות. לפעמים מערבים את עורכי הדין. אני עובד מול הכתבים בידיעות, במקרים חריגים מול עורך העיתון. אם יש פנייה למוזס - זה פוטין. הוא מאמין שכלי התקשורת מתנהלים לפי תפיסת בעליהם, ולכן במידת הצורך הוא ירים טלפון למוזס, [עמוס] שוקן, אלי עזור, [לן] בלווטניק [מבעלי ערוץ 13] כשהיה זה רלוונטי, משפחת ורטהיים [מבעלי ערוץ 12]. פוטין פנה למוזס ישירות בעיקר בנושאים אישיים ולפעמים בנושאים של טוהר המידות; הוא לא פנה אליו בנושא האירני".

חפץ תיאר דוגמה בולטת: "התקבלה רשימה של שאלות משני כתבים של ידיעות אחרונות בנוגע לגיוסו של יאיר פוטין. היא הייתה בעלת אופי לא-סימפטי. היא כללה התבטאויות של יאיר ברשתות החברתיות שהיה להן אופי לא פוליטיקלי קורקט כלפי ערבים ואולי גם בנוגע לנטיות מיניות. הייתה מגה-דרמה של כמה ימים סביב הכתבה הזאת. גויסו כמה אנשים, למשל מנהל תיכון לשעבר של יאיר, להעיד על אופיו. היו הרבה שיחות שלי עם עורכי הדין של ידיעות אחרונות.

"היו גם פניות למוזס, אני חושב שזה היה פוטין. בשלב ראשון הכתבה נדחתה ובסופו של דבר היא הייתה חיובית ובני משפחת פוטין היו מרוצים ממנה. אני לא חושב שפוטין קיבל אי-פעם ממוזס תשובה שלילית כאשר פנה בנוגע לבני משפחתו, בלי קשר ליחסים. הייתי אומר לו: אם אתה רוצה באמת - תדבר עם מוזס, כי זה היה עושה את שלו, בכל תקופה, אני לא יודע למה. גם כאשר הוא היה מדבר עם שוקן באופן ישיר, זה היה פועל לטובתו".