דבורים מתרחקות זו מזו כדי למנוע מחלות

מושבות דבורי דבש מגיבות להדבקה של טפיל על-ידי הגדלת הריחוק החברתי בין דבורים צעירות ומבוגרות על-מנת למנוע הדבקה, בדיוק כשם שאנו, בני האדם, התנהלנו מול מגפת הקורונה. כך מלמד מחקר חדש של צוות חוקרים בינלאומי מיוניברסיטי קולג' לונדון (UCL) בבריטניה, האוניברסיטאות סאסארי וטורינו באיטליה ואוניברסיטת מרטין לותר הַאלֶה-ויטנברג בגרמניה, שפורסם בכתב העת המדעי Science Advances.

עקב היעלמות של כשליש מאוכלוסיית הדבורים בעולם, הורחבו המחקרים בעשור האחרון בתחום ענף הדבורים, במטרה לגלות כיצד ניתן לסייע למאביקה החשובה ביותר בעולם להמשיך לבצע את עבודתה בהאבקת צמחי החקלאות המייצרים מזון לאנושות והחי.

החוקרת הראשית במחקר, הד"ר מישלינה פוסדו מאוניברסיטת ססארי אומרת כי "העלייה שנצפתה בריחוק החברתי בין שתי קבוצות הדבורים, באותה מושבה (כוורת) נגועה בטפיל, מייצגת היבט חדש ובמובנים מסוימים מפתיע לגבי האופן שבו דבורי דבש התפתחו כדי להילחם בפתוגנים ובטפילים. יכולתן של דבורי הדבש להתאים את המבנה החברתי ולהפחית את המגע בין פרטים כתגובה לאיום של מחלה, מאפשרת להן להעצים את היתרונות של הידודיות חברתית במידת האפשר ולמזער את הסיכון למחלות זיהומיות בעת הצורך. מושבות דבורי הדבש מספקות מודל אידיאלי ללימוד ריחוק חברתי ולהבנה מלאה של הערך והיעילות של התנהגות זו".

צילום: מכוורת אופיר באלון הגליל [צילום: אדווה אופיר]

המחקר החדש בחן האם נוכחותו של טפיל 'אקרית הוורואה' במושבות דבורי הדבש גורם לשינויים בארגון החברתי שעשויים להפחית את התפשטותו בכוורת.

מושבות דבורי הדבש מאורגנות בשני תאים עיקריים, דבורים המטפלות בענייני החוץ ודבורי דבש המטפלות בכוורת פנימה. במערך החיצוני דבורים האוגרות (foragers), המלקטות את הצוף והאבקה. התא הפנימי מאוכלס על-ידי דבורים המשמשות כאומנות (nursers), המטפלות בדרישות המלכה ובוולדות. ההפרדה המרחבית בתוך המושבה (כוורת), מובילה לתדירות נמוכה יותר של קשרי גומלין בין שני התאים מאשר אלו שבתוך כל תא ומאפשרת להגן על הפרטים היקרים ביותר (מלכה, דבורים צעירות וולד) מהסביבה החיצונית העלולה להכניס מחלות. על-ידי השוואת מושבות בהן לא נמצא הטפיל, לבין כאלו שכן, מצאו החוקרים שאחת ההתנהגויות - ריקוד לחיפוש מזון, תוך חיכוך של דבורה אחת בחברתה העלולה להגביר את העברת האקרית בין הדבורים, התרחשה בתדירות נמוכה יותר בחלקים מרכזיים של הכוורות בהן נמצאה האקרית.

החוקרים טוענים כי בתגובה להדבקה, דבורי הדבש העמלות האוגרות (דבורים מבוגרות) נעות לכיוון פריפריית הקן, בעוד העמלות האומנות (דבורים צעירות) נעות לכיוון מרכזו כדי להגדיל את המרחק בין שתי הקבוצות ולמנוע הדבקה.

ד"ר אלסנדרו צ'יני מ-UCL, מעורכי המחקר, הסביר כי המחקר מראה כי דבורי הדבש משנות את הקשרים החברתיים שלהן ואת האופן שבו הן נעות סביב הכוורת בתגובה לטפיל נפוץ. "דבורי הדבש הן בעלי חיים חברתיים המחלקות אחריות ומקיימות מגעים כמו טיפוח הדדי. כאשר פעילויות חברתיות אלו יכולות להגביר את הסיכון לזיהום, נראה שדבורי הדבש פיתחו מערך של מאזן סיכונים ומוותרות על היתרונות של הקבוצה על-ידי אימוץ ריחוק חברתי".

צילום: אופי רייך מנכ"ל מועצת הדבש [צילום: מועצת הדבש]

אופי רייך, מנכ"ל מועצת הדבש, אומר כי "חושיה ויכולותיה של דבורת הדבש ממשיכים להדהים את החוקרים בעולם. מחקר חשוב זה מסביר את היכולת הגבוהה של הדבורים להגן על עצמן מפני איומים העלולים לפגוע בבריאותן, תוך התנהלות חברתית מתוחכמת". עוד מוסיף רייך: "קיימת חשיבות עליונה להרחבת המחקרים בארץ ובעולם בתחום דבורי הדבש המאביקות כ-80% מגידולי החקלאות. אני מצפה כי תוצאות המחקרים יובילו למציאת דרכים שיאפשרו להתמודד טוב יותר עם תופעת היעלמותן המדאיגה, הנגרמת בין היתר מאיומים ממשיים של משבר האקלים, התחממות גלובלית ואורבניזציה מואצת. שינויים אלו מביאים למחסור בצוף ובאבקה ממנו ניזונות הדבורים, מחלישים את הכוורות ותוך כדי כך פוגעים אנושות ביכולת שלהן להמשיך ולשמש כמאביקות של שלל צמחי הבר והחקלאות".

מחקרים חדשים נוספים לעניין התנהגות דבורים, יוצגו בכינוס 'דבורים והאבקה' ע"ש הטייס והדבוראי זוריק לב, שיתקיים ביוזמת שה"מ במשרד החקלאות ומועצת הדבש בקריה החקלאית בבית דגן בדצמבר 2021. בכינוס צפויים להשתתף חוקרים ומומחים ויתקיימו דיונים והרצאות מקצועיות בנושא הקריטי של שימור ענף הדבורים ופעילות האבקת הדבורים.

על-פי נתוני מועצת הדבש, כ-600 דבוראים מטפחים בארץ 120,000 כוורות הפזורות בנקודות מרעה צופניות ברחבי הארץ. דבורת הדבש תורמת בישראל לתוצר החקלאי כ-3 מיליארד שקלים בשנה באמצעות האבקת הגידולים החקלאיים, ותרומתן בעולם כולו נאמדת על מאות מיליארדי דולר.