''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
34°
ירושלים 32°
חיפה 33°
באר שבע 34°
אילת 38°
מדורים
שימושי PLUS

"8 מאומתים בישראל; החיסון של אסטרהזניקה פחות מועיל"

הזהירה: "זן האומיקרון מאוד מטריד בגלל שיש לו שלל מוטציות חריגות" * "השפעת חיסון אסטרהזניקה תהיה פחות מועילה על וריאנט זה" * "כרגע מדובר רק על 8 אנשים במדינת ישראל. נחפש את המגעים שלהם" * הוועדה אישרה: הנחיות הבידוד לנוחתים ייכנו לתוקף בחצות

מירב ארד
כ"ד כסלו התשפ"ב
ד"ר אלרעי-פרייס. "זן מאוד מטריד" [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת]
ד"ר אלרעי-פרייס. "זן מאוד מטריד" [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת] צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת החוקה דנה (יום א', 28.11.21) בהגבלות היציאה מישראל וחובת בידוד במלוניות בעקבות הווריאנט החדש אומיקרון. בדיון השתתפה גם ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור. בתום הדיון אישרה הוועדה את מתווה הכניסה והיציאה מישראל. על-פי המתווה, ישראלים ששבו מ-50 מדינות שהוגדרו כאדומות יבצעו בדיקת PCR עם הנחיתה בישראל, שלאחריה יועברו לבידוד במלונית קורונה עד לקבלת תשובה. לאחר קבלת תשובה שלילית, יועברו להמשך בידוד ביתי וביום השביעי יבצעו בדיקת PCR נוספת. כפוף לתשובה שלילית בבדיקה השנייה, ישוחררו מבידוד. מי שייצא חיובי בבדיקה יישאר במלונית עד לקבלת אישור החלמה

על הנכנסים לישראל מדרום אפריקה, בוטסואנה, מלאווי ואתיופיה חלה חובת הבידוד במלוניות כבר מיום שישי והוועדה הקדימה את חובת הנכנסים מ-46 המדינות הנוספות ל-18:00 הערב (במקום בחצות).

על 50 מדינות אלו נאסרה היציאה מישראל:

דרום אפריקה: אנגולה, אסוואטיני, בוטסואנה, דרום אפריקה, זימבבואה, זמביה, לטוסו, מוזמביק, מלאווי, נמיביה, ראוניון.

מרכז אפריקה: הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, גינאה המשוואנית, גבון, סאו טומה ופרינסיפה, קמרון, הרפובליקה המרכז אפריקנית, הרפובליקה של קונגו.

מזרח אפריקה: אתיופיה, אוגנדה, אריתריאה, בורונדי, ג'יבוטי, דרום סודן, טנזניה, מדגסקר, קניה, סומליה, סיישל, קומורוס, מאורציוס, רואנדה.

מערב אפריקה: בורקינה פאסו, בניין, גאנה, גינאה, גינאה ביסאו, גמביה, חוף השנהב, טוגו, כף ורדה, ליבריה, מאוריטניה, מאלי, ניגריה, ניז'ר, סנגל, סיירה לאון, צ'אד, סנט הלנה.

יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב פתח את הדיון: "החשש מזן חדש של קורונה שבשלב זה ידוע שהוא מדבק יותר. זהו הדיון הראשון שמקיימת הכנסת על התמודדות מערכת הבריאות עם הנגיף החדש, אני רואה בדיון דיון פותח ומתכלל בכנסת, בכל הנוגע להתמודדות עם הנגיף החדש. רק לפני כשבועיים גורמי הממשלה השונים תרגלו תרחיש מן הסוג הזה, של הופעת ווריאנט חדש שיש לו מקדם הדבקה גבוה יותר, ואיום על החיסונים, טוב שהממשלה תרגלה תרחיש כזה והתוכניות תוכננו מראש, חלק מהצעדים נשענים על אותו תרגיל.

הגישה של הדיון בעיני היא לגבות את מערכת הבריאות ורצון להמשיך את החיים במדינת ישראל, ומצד שני לפקח ולשמור גם על זכויות יסוד ואינטרסים ציבוריים. אני חושב שהגישה של הממשלה כפי שהוצגה אתמול בדיוני הקבינט, של צמצום הכניסה לישראל על-מנת להבטיח שלא יהיה כאן שטף של כניסת אנשים הנושאים את הווריאנט החדש, על-מנת לשמור את שגרת החיים בישראל עד כמה שניתן, זו גישה נכונה, אמליץ לחבריי לתמוך בגישה הזו עד כמה שהיא מתבטאת בתקנות, כמובן עם האיזונים הנדרשים.

אני רוצה לציין את החשש הכבד שלנו בכל הנוגע לשימוש אמצי השב"כ במדיניות האיכונים, אבקש לשמוע הבהרות, הרצון להשתמש באלה מצריך תקנות הוראות חירום, דבר המטריד שלעצמו. קיבלנו מהממשלה שזה יעשה לימים ספורים בלבד, כדי להסדיר את החקיקה, אך לצד הפן המשפטי, עצם השימוש בתקנות הללו הינו מאוד חריג, והוא מעורר שאלות. נבקש תשובות לשימוש בכלי המאוד חריג הזה, ולשמוע כיצד הממשלה מתכוונת להשתמש בו במסורה, ככל שיהיה שימוש בכלי הזה.

"פוטנציאל ההידבקות הוא מאוד גבוה"

ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור: "הווריאנט הזה התגלה לפני מספר ימים, אופיין כייחודי ואחר. ככל הנראה התפתח לראשונה באמצע אוקטובר אצל האדם הראשון שהתפתח אצלו, זוהה ברצפים בדרום אפריקה, בהון קונג בחוזרים מדרום אפריקה. הוא מאוד מטריד, בגלל שיש לו שלל מוטציות מאוד חריגות, בדיוק במקומות האסטרטגים מהם אנחנו דואגים. אנחנו רואים 15 מוטציות במקום הזה, חלקן הוא חולק עם ווריאנטים אחרים. מבחינה ביולוגית מדובר בזן חדש, לא איזה תת-של דלתא, הוא תת-של אחד הזנים הקודמים.

מה שאפילו יותר מדאיג זה האפידמולוגיה - התפשטות מאוד מהירה בדרום אפריקה, עלו מספר המקרים שם מ-200 ל-2000 בעשרה ימים. במספר ימים הוא הפך להיות 75 אחוז מהרצפים במדינה. זיהו שכבר בבדיקת PCR רגילה ניתן לזהות חשש לזן הזה, ואז בדיקה שבודקת את חלבון הs- יכולה לזהות את הדבר הזה. אתמול היו בדרום אפריקה 3,200 חולים, קפיצה מ-2000 ביום קודם. ויש לשים לב שהם לא מרצפים את כל החולים.

פוטנציאל ההידבקות הוא מאוד גבוה, מתוך 600 נוסעים בטיסה מדרום אפריקה להולנד נדבקו 62 איש, זה משהו שהוא מאוד מאוד מהיר. אנחנו יודעים שיש גם מקרים של תחלואה במחוסנים, המחוסנים חולים קל, את זה אנחנו יודעים.

אנחנו לא יודעים עדיין השפעה מהותית בתמותה, יש הכפלה של התמותה בדרום אפריקה מוקדם יותר החודש, אבל לפעמים יש את זה בדרום אפריקה ואנחנו לא יודעים אם זה קשור לזה.

בארץ, נכון לשלשום ידענו על מאמותת אחד - חוזרת ממלוואי, תיירת. יש עוד 7 מקרים חשודים. חלקם חוזרים מחו"ל וחלקם מהארץ, אנחנו לא בטוחים שזה מייצג את הווריאנט, אנחנו עוקבים אחרי זה.

יש מקרים שונים חשודים לווריאנט ברחבי העולם, אנחנו ממליצים על הגבלת יציאה למדינות אפריקה, פרט לצפון אפריקה כי נראה שהן יותר רחוקות מהמוקד כרגע, אבל הדבר הזה מתפתח ונתאים את ההתנהלות. כרגע ההגבלה זה לא לכל אפריקה כדי להמעיט בפגיעה. לצד כך, מכל המדינות יש איסור כניסה לישראל, לזרים.

לגבי התיירת ממלוואי, היא הייתה מחוסנת ולכן החיוב הוא בידוד עד לקבלת תשובה שלילית או עד 24 שעות, והיא יצאה אחרי 24 שעות. היא לא הייתה זמינה ולקח לנו מספר ימים לאתר אותה, אחרי שהתקבלה תשובה חיובית לבדיקת PCR בארץ. כל האנשים שנוחתים בנתב"ג מחויבים בבדיקה שלילית קודם לטיסה לכן ועדיין אנחנו רואים תשובות חיוביות. היא נסעה לאילת. הקושי שלנו עם תיירים הוא כי אין לנו פרטים, לכן אנחנו חושבים שיש בשלב הראשון לעצור את הכניסה.

אנחנו מבקשים מכל החוזרים מהמדינות האלה להיכנס לבידוד במלונית עד לתשובה שלילית ראשונה, אם כל המטוס שלילי אז יכולים להמשיך את הבידוד בבית, אם יש חולה במטוס אז כולם יתבקשו לבידוד במלונית.

אין שום רצון או מטרה לעשות שימוש באיכוני שב"כ כפי שנעשה בעבר, אלא רק לצורך הווריאנט, אלא כדי לזהות מגעים אקראיים שהאדם עצמו אפילו לא יכול לספר עליו, דוגמת האנשים שנסעו עם אותה תיירת באוטובוס. יש לנו שמות של 16 מתוך 28 אנשים שנסעו אתה באוטובוס, יכול להיות שהם נושאים את הווריאנט, ואנחנו לא יודעים עליהם והם לא מודעים לזה. אנחנו צריכים למצוא את 12 האנשים האלה בצורה מדויקת ומהירה. היו לה לא מעט מגעים בדרכים אחרות. כך אנחנו צריכים לאתר מגעים שישבה במסעדה ושעמדה בתור, את המגעים האלה אני צריכה לזהות".

אלרעי פרייס הבהירה: "נפעיל את הכלי רק על מגעים של מקרים שחשודים לווריאנט. כרגע מדובר רק על 8 אנשים במדינת ישראל. נחפש את המגעים שלהם, לכל אחד מהם יהיו 20 מגעים אקראיים. זה סדר הגודל, לא מדובר על אלפים".

עוד אמרה ד"ר שרון אלרעי פרייס: "מבחינת עמידות לחיסונים, לוקח מספר שבועות כדי לקבל על כך תשובה. לאורך המגיפה עשינו מהלכים יוצאי דופן. הבאנו וירוס עוד לפני שהוא נכנס, ועשינו עליו בדיקות במעבדה, לדוגמה הווריאנט מברזיל. אני מקווה לתוצאות ראשוניות דרך הקולגות מדרא"פ. יהיו להם כנראה תוצאות בזמן הקרוב. לפי המוטציות שלו יש לו מוטציה אחת ששותפה עם וריאנט בטא, שהחיסון של אסטרהזניקה לא עבד טוב עבורו. לכן ההשפעה של חיסון זה תהיה פחות מועילה על וריאנט זה. אך לגבי פייזר ואחרים אנחנו עוד לא יודעים".

גלעד

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה