45% מהלא-דתיים לא שומרים כשרות

45% מן הישראלים הלא-דתיים כלל אינם מקפידים על אוכל כשר. כך עולה מסקר מקיף שבחן את הזיקה למסורת ונערך על-ידי מכון מסקר בהנחיית הד"ר עדו ליברמן עבור מרכז ראש יהודי בתל אביב. הסקר הייחודי נערך בקרב שלושה סוגי ציבור - חילוני, מסורתי לא-דתי ומסורתי. הוא אינו כולל את מי שמגדירים את עצמם דתיים, דתיים לאומיים או חרדים.

בקרב החילונים בלבד הנתון לגבי אי-שמירת כשרות אף גבוה יותר - 73%. בקרב כלל המשיבים הלא-דתיים, 27% מקפידים על כשרות באופן מלא, 17% בדרך כלל, ו-11% ציינו 'עד כמה שניתן'. הנתונים באשר לשמירת כשרות בארץ יחסית דומים, אך החמירו מעט לשלילה - כלומר לפחות הקפדה על שמירת כשרות בחו"ל. לדוגמה, רק 17% מקפידים בחו"ל באופן מלא על הכשרות, לעומת 27% בארץ.

באופן מפתיע, רמת האמון שרוחש הציבור הלא-דתי לכשרות הממלכתית שנותנת הרבנות גבוה יותר מאשר כשרות צהר. כ-56% מהלא-דתיים סומכים על הרבנות המקומית, 22% על השגחת ארגון צהר ו-21% על השגחת בד"ץ. מידת האמון בהשגחת צהר נמוכה יותר בקרב הציבור המסורתי לסוגיו ובקרב צעירים עד גיל 30. האמון ברבנות המקומית גבוה דווקא בקרב הציבור המסורתי שאינו דתי.

כמחצית המשיבים (48%) ציינו כי הכרחי שברית המילה לבן הנולד להם תתקיים כפי המסורת, ורבע (25%) נוספים ציינו שחשוב שתתקיים באופן זה. 8% נוספים ציינו כי העניין חשוב להם במידה בינונית. 5%.11 ציינו כי לא חשוב להם האופן שבו נערכת הברית, ו-7% אף ציינו שזה בשום פנים ואופן לא חשוב להם.

באחוזים פחותים מעט, אך עדיין נעים בין 55% ל-70%, ציינו המשיבים כי הכרחי או חשוב
מבחינתם לקיים אירועים כגון חתונה, בר מצווה או לוויה, באורח יהודי מסורתי.

חצי עושים קידוש

צילום: [צילום: AP]

כמחצית (53%) מקרב הציבור הלא-דתי, ציינו כי בביתם מתקיימת סעודת שבת ברוח יהודית מסורתית הכוללת קידוש בקביעות ו-46% השיבו כי הם נוהגים להדליק נרות שבת. 67% ענו כי הם שמחים להשתתף בסעודת שבת מסורתית כשמזדמן להם, ו-39% אף הוסיפו כי זה נכון או נכון מאוד שישמחו לקבל הזמנה מדי פעם לסעודת שבת במשפחה דתית כדי לחוות סעודת שבת אצלם. בהמשך לכך, 49% גם ישמחו להיות מוזמנים לקידוש שבת קהילתי.

50% מכלל המשיבים ציינו כי חשוב להם להיות מחוברים למסורת היהודית בדרך כזו או אחרת, במידה רבה או רבה מאוד, 22% במידה בינונית, 18% במידה נמוכה או נמוכה מאוד ו-10% ציינו כי הדבר כלל לא חשוב להם. אצל החילונים יש פחות חשיבות לחיבור למסורת מאשר אצל המסורתיים, וכך כמובן גם בפילוח מבחינת גילים - ניכר כי ל-37% מהצעירים הלא-דתיים הנושא אינו חשוב או פחות חשוב, לעומת כרבע מבני 30 ומעלה.

דקה לתפילין?

צילום: [צילום: AP]

16% מכלל המשיבים הגברים ציינו כי הם מניחים תפילין בכל יום (5% מקרב החילונים). אחוז דומה ציין כי הוא מניח תפילין כשמזדמן לו. 35% מקרב הנשים אמרו כי ישמחו אם בן זוגם או קרוב משפחתם יניחו תפילין בקביעות, ו-25% נוספות ישמחו שהם יניחו כשמזדמן להם.

17% מקרב הגברים משתדלים להתפלל תפילה אחת ביום לפחות - כ-3% מקרב החילונים
לעומת 22% ו-50% מקרב המסורתיים הלא-דתיים, והמסורתיים בהתאמה. 30% מקרב החילונים הגברים ציינו כי הם אינם מסרבים להתפלל כשיש להם הזדמנות לכך, כגון בהשלמת מניין או באזכרה. לעומתם, 49% ציינו כי אפילו כשיש להם הזדמנות כזו להתפלל, הם מעדיפים שלא. בקרב כלל הנשים (רובן מקרב המסורתיות), כרבע (24%) משתדלות להתפלל תפילה אחת ביום, אך כמחציתן (49%) ציינו כי הן מעדיפות שלא להתפלל כלל.

התחברות למקורות באמצעות לימוד

44% מהמשיבים ציינו כי הם שמחים כאשר מזמינים אותם ללמוד מקורות יהודיים באווירה לא מחייבת. בהתמקדות בקרב החילונים בלבד, כשליש (32%) ענו כך. רק 19% מהחילונים ציינו כי "המקורות היהודיים אינם חלק מהזהות שלי ואין לי עניין להשקיע בלימוד שלהם". בנוסף, 37% מהחילונים ציינו כי הם לא מעוניינים ללמוד מקורות יהודים בגלל החיבור שלהם לדת.

כמחצית (49%) מכלל המסורתיים-חילונים, ציינו בין שני התחומים שהם הכי מתחברים אליהם מהמקורות, את ספר התנ"ך ו-38% את פרשת השבוע. כל שאר תחומי הלימוד בפער ניכר: 18% בחרו בין שתי האפשרויות שניתנו להם את הקבלה, אחוז זהה את התלמוד, וגם את אגדות חז"ל. למשיבים ניתנו 9 אפשרויות של תחומי לימוד, ורק 6% מהמשיבים בחרו 'אף אחד מהם'.

7.2% מכלל המשיבים בחרו בדרך החרדית כדרך הראויה להם ביותר לחיבור לעולם היהודי, לעומת 11% בדרך הציונית-דתית, 37% בדרך המסורתית, ו-42% בדרך החילונית. בנוסף, 8% בחרו בדרך הקונסרבטיבית/רפורמית (13% מכלל החילונים), ואחוז נמוך מאוד מקרב המסורתיים.