97% מהנדרשים להליך בירור יהדות קיבלו את האישור

הוועדה לשירותי דת קיימה (יום ג', 16.11.21) דיון בהליך בירור היהדות המתנהל בבית הדין הרבניים. יו"ר הוועדה, ח"כ יוליה מלינובסקי, טענה כי ההליך פולשני, פוגעני, דורסני ומשפיל. "אספנו נתונים וראינו שבבירורי יהדות ב-30 שנים הקרובות, חצי מיליון ישראלים יצטרכו לעבור בירור יהדות. אני בעצמי עברתי את התהליך הזה וחייבת לציין שהחוויה הייתה לא נחמדה ונעימה. מיד שמים אותך בגדר חשוד ונאשם. אני לא יודעת אם היום הייתי נגשת לבתי הדין, הייתי עוברת את ההליך. המסמכים כבר קשים להשגה. הדרישות שמעלים שם חוקרי היהדות הולכות ונהיות יותר קשות.

היא שאלה מדוע הבירור מתקיים רק ליוצאי מדינות חבר העמים ואתיופיה -: או שייפתחו את ההליך לכולם מדורי דורות ולכל גלי העלייה או שיימצא פתרון אחר - ועל זה נעבוד כאן בוועדה. לא נוכל לתת למצב להימשך. זהו דיון ראשון ונמשיך לעסוק בכך עד שישונו הדברים". היא הודיעה כי היא מקדמת להביא לאישור את הצעת החוק שלה, שבה מוצע לא לאפשר לבתי הדין לעשות שימוש בבדיקה גנטית.

עו"ד ד"ר רפי רכס מהייעוץ המשפטי לבתי הדין הרבניים, השיב לטענות: "בתי הדין שייכים לרשות השופטת - אנחנו ערכאה שיפוטית לכל דבר שמחליטה בדיני תורה ומשכך אנו צריכים שהמידע יהיה אמת, והיא החתירה היחידה והמרכזית שלנו. סעיף 2 לחוק בתי הדין קובע שהכול 'יהיה על-פי דין תורה' - על-פי דין תורה, עלינו לברר את האמת.

כל הפסיקה של בתי הדין תוכיח שכוח דהיתרא (כוח ההיתר) הוא המניע בכל התיקים - 97% מאלו שנדרשו להליך בירור יהדות, אכן גם קיבלו את האישור. אלו שהתיק שלהם לא נסגר זה באמת לא טוב ולא תקין, אלא אם כן יש סיבות אובייקטיביות. הפעמים שאנו נדרשים בהנחיות בירור יהדות על-פי מידע גנטי לא באות להחמיר אלא להקל: כאשר אנו נתקלים במצב שאין לאדם כל דרך להצביע על יהדותו ויש רק להניח אחרת, הדבר היחיד שאנחנו יכולים להציע לו כברירת מחדל אם הוא בוחר בכך - זו בדיקת דנ"א. אנחנו לא שולחים בדיקה לגן יהודי". עו"ד רכס ציין כי יש כיום בכל הארץ לבתי הדין ארבעה אנשים שזה תפקידם להיות מברר יהדות.

עו"ד יעל בלונדהיים, מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "בעקבות עתירות של ארגונים אכן דברים השתפרו. יש הנחיות ברורות שעל פיהן פועלים בבתי הדין מהי הסמכות לדרוש בירור יהדות ובאלו מקרים. כמו-כן, בדיקה גנטית נעשית רק לפי הנחיות ורק היכן שיש קושי של ממש לדעת אחרת. כמו-כן רק בהסכמה של הנבדקים ורק באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול".

ח"כ אורית סטרוק אמרה כי "יש מצווה חשובה ביהדות והיא איסור הונאת הגר ולא לרמות אותם. אני מציעה שהוועדה הזאת לא תיקח את הדיון למקומות שתכיר בהם כיהודים אבל בפועל העולם היהודי בארץ ובחו"ל לא יכיר לבסוף".

ח"כ אלינה ברדץ'-יאלוב סיפרה בדיון שתהליך בירור היהדות שלה עוכב בגלל ששם אמה היה 'נדשדה' ולא כמו שם הסבתות נינה נחמה ושרה דברה. "לא הייתי מסוגלת לתרגם את הדברים האלו של הרבנים להורי. לאחר מכן, במנצ'סטר התגרשתי ברבנות הכי חזקה אורתודוקסית. כשהגעתי לארץ לבקש אישור גירושין מה שקיבל בעלי לשעבר באותה רבנות, נאמר לי שזה שהוא התגרש ממך, זה לא אומר שאת התגרשת ממנו ונדרשתי שוב לבירור".

ח"כ משה טור-פז: "הורי היו עולים חדשים, ויהדותם מעולם לא עמדה לשאלה. רובנו פה עולים חדשים ואיש לא מפקפק ביהדותנו. רק עולים מסוימים ממדינות מסוימות מאוד נדרשים לבירור יהדות. חייבים לשנות את המצב".

ח"כ סימון דוידסון, סיפר בדיון שנולד בווילנא וגדל בבית של ניצולי שואה, "כל המשפחה של סבתי היו חרדים ונרצחו בשואה. חלפו השנים, וב-97' כשרציתי להתחתן והגעתי לרבנות, ביקשו ממני מסמכים והייתי בהלם. ביקשו מאתנו מסמך מהספרייה הראשית בקובנה. לא הייתה לי ברירה ונאלצנו לעשות זאת. עד היום אני שומע התלחשויות שאמי לא יהודייה".

ח"כ ולדמיר בליאק: "הציבור עובר התעללות ואין כזה תהליך בשום מקום בעולם. גם אני עברתי בירור כשהתחתנתי ב-2008. למה זה מגיע לנו? כי הממסד הרבני הדורסני החליט שאנחנו אזרחים סוג ג'. נפגשתי עם השר לשירותי דת בנושא ונאמר לי שיהיו פתרונות".

בדיון הציגה העיתונאית לי נעים מחדשות 12 את פרסום הסיפור שהופיע במהדורה המרכזית על תהליך משפיל ופוגע לטענתם בדרישה לבירור היהדות. נעים סיפרה כי מה שעלה בכתבה הוא רק מעט: "נדהמנו לגלות מאות אנשים שזה קרה להם והם עדיין סוחבים את זה בצורה קשה וכואבת. שוחחנו עם מאות אנשים ורובם ככולם לא רצו לדבר. פחדו מהרבנות ולא רצו לשוחח ולכן גם חלק התראיינו בפנים מוצללות. יש כאלה שהסיפור שלהם ממש מחריד על כל התהליך שעברו. גם אנשים שכבר קיבלו אישור מהרבנות וסיימו עם הליך בירור יהדות והתחתנו, פתאום בהליך גירושים הכל התחיל להם מחדש. מעבר לבירור הפוגע שנעשה שוב, כל העיכוב של הגירושין בשבילן, זו פגיעה מהותית בזכויותיהן".

שאול פרבר, יו"ר עמותת 'עתים', אמר בדיון: "היום זה כבר לא 'את אחי אנכי מבקש' כפי שהפגינה כאן הרבנות בעד העולים - זה 'את אחי אנכי חוקר ודורש'. זה לא בירור יהדות. זה חקירות יהדות. אין תקדים כזה בהיסטוריה ובשום ספרות. מי שמעוות את ההלכה זה הרבנות הראשית. מי שבא לרבנות - יש לו חזקה שהוא יהודי. מה שאנחנו דורשים זה לשמור את ההלכה הנורמטיבית".

צילום: יו"ר הוועדה יוליה מלינובסקי [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]