רבע מתיקי עיכוב הגט - סירוב הבעל לעזוב את הדירה

בדיון מעקב נוסף שקיימה (יום ד', 10.11.21) ועדת החוקה ב"חוק הסנקציות" על סרבני גט, אמר יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב: "כבר בדיון הקודם עמדנו על כך שבצד שבחים שיש לנו לטיפול בתופעות המובהקות של סרבנות גט, אנחנו מוטרדים מהתופעה של עיכובי גיטין ועמדנו על זה שאין הגדרה משפטית אבל כולנו מבינים במה מדובר וביקשנו מהנהלת בתי הדין הרבניים להציג את הנתונים. יש כ-200 אזרחים ואזרחיות ששלוש שנים ומעלה אנחנו לא מצליחים לשחרר אותם לפרק הבא.

"אחת האפשרויות לגבי עיכובי הגט הייתה של זניחת הליך מבחינת הצדדים וזו מתבררת כאפשרות זניחה. יש למצוא פתרון הלכתי לרבע מהמקרים בהם התיק לא יכול להיסגר הלכתית כי הנתבע מסרב לעזוב את דירת המגורים. מה שעולה בבירור הוא שחלק ניכר מהמקרים תלויים בסופו של דבר במדיניות ביה"ד או בצעדים שבעזרתם אפשר לחזק את בעלי הדין. אין נתון אובייקטיבי המונע את מיצוי ההליך ולכן יש לחשוב יצירתית על פתרונות נוספים. נקודת המוצא שלי היא שאתם עושים את מלאכתכם נאמנה. חייה של כל אישה הם קודש ולכן 427 תיקים פתוחים צריכים להדיר שינה מעינינו. חצי מהתיקים עד שנתיים אבל החצי השני מתמשך גם עד עשור. אם בתוך פחות מחודש סקרתם 49 תיקים, יש למצוא את הדרך להמשיך ולסקור את כלל התיקים ולבנות תוכנית פעולה".

משה גורט, ראש לשכת בתי הדין הרבניים הציג את הנתונים: "לבקשת היו"ר דנו בנושא גיטין מתמשכים. בדיון הגענו לשתי תובנות שמהן אנחנו גוזרים את ההגדרה המנהלית לתיקים מתמשכים - כל תיק שפתוח מעל שנתיים במערכת והצדדים לא התגרשו. לא מעניין אותנו אם התיק פתוח או סגור, אלא אם הצדדים התגרשו או לא. הגדרה נוספת לתיקים שיש חשש שנצטרך להתערב היא תיק פתוח פחות משנתיים ושיש בו פס"ד לגירושין ועברו 60 יום ממתן פסקי הדין והצדדים לא התגרשו. היום יש 382 תיקים פתוחים מעל שנתיים בהם הצדדים לא התגרשו ו-45 תיקים פחות משנתיים עם פסק דין לגירושין וסה"כ 427 תיקים שממתינים. אנחנו אוחזים על 50% שעומדים על כשנתיים, כשתיק גירושין לוקח בממוצע שנה. הנתונים מראים שבתי הדין לא משאירים תיקים פתוחים ומנסים לטפל בהם מהר. ב-2020- 613 לא בהסכמה פתוחים פחות משנתיים 2581 סכסוכים שלא בהסכמה נסגרו כך שיש 23.8% פתוחים.

"ערכנו מחקר בנוגע לסיבות להתמשכות התיקים. בדקנו אקראית 49 תיקי גירושין שנשארו פתוחים בעשור האחרון. יש תיקים עם מספר סיבות. הסיבות העיקריות הן סרבני גט הנמצאים בחו"ל שלא ניתן להטיל עליהם סנקציות - 30% מסך התיקים. 25% בגלל מגורים משותפים והימנעות הנתבע לעזוב את הדירה ולכן התיק לא יכול להיסגר מבחינה הלכתית. היום יש 46 סרבני גט. עד 2017 חצינו את מעל 100 סרבני גט שטיפלנו בהם ומעל לזה זו סרבנות פסיכולוגית. חלק מהסרבנים הן סרבניות. בנתונים מ-2018 רואים ירידה עד 2021 שיש רק 16 תיקים ונראה שנסיים את 2021 עם 40-30 סרבנים".

עו"ד רפי רכס מהייעוץ המשפטי להנהלת בתיה"ד הרבניים: "אין בחוק הגדרה של סרבנות גט, לכן ההגדרה הראשונה לכך היא סרבנות על החלטה שיפוטית שבגינה ניתן להטיל סנקציות. אני בודק אם יש פסק דין לגירושין מכל הדרגות שיש. הנקודה החלשה היא המלצה, כי מבחינת ההלכה אי-אפשר להטיל כפייה. מאחר שההגדרה לסרבנות מצומצמת הוספנו הגדרה של הליכים מתמשכים- עיכובי גט. חלק מהתיקים הם חזרה לשלום בית אך לא נסגרו. המטרה בסוף היא למנוע תיקי גט מתמשכים. אין מה להשוות את הנעשה בבתיה"ד לפני 20 שנה להיום".

עו"ד שמעון יעקבי, יועמ"ש בתיה"ד הרבניים: "כשבודקים את סוגיית מעוכבי הגט חייבים נקודת השוואה וקשה מאוד להציב נקודת השוואה לתיקים בבית משפט אזרחי, התיק שהכי קרוב בעיני שאפשרי להשוואה וגם הוא רחוק מדיוק, נניח תיק של החזקת ילדים או כל תיק שקשור לילדים וצריך שיקול דעת ויש שינויים וזו לא תביעה כספית שבה את חותך וזהו. אתם מצפים לדברים קשים מאוד כי מנהל בתי הדין לא יכול להתערב בצד השיפוטי של בית הדין. שנתיים שאנחנו במערכות בחירות ואי אפשר היה לקדם מכרזים".

היו"ר קריב הגיב לדבריו: "אני מתקשה לקבל את הדברים. גם בהנהלת בתי המשפט, התמשכות הליכים קשורה בשיקול דעת שיפוטי אבל גם במדיניות שיפוטית וגם במשאבים. בדיון לפני חודש לא היו לנו את הנתונים של מעוכבי גט. היום יש מספר, ואנחנו מתקדמים בהבנת ממדי התופעה. אנחנו כאן לסייע לכם".

עו"ד בתיה כהנא דרור, יועמ"ש הארגון הליברלי נאמני תורה ועבודה: "יש פה טענה פורמלית מול מהותית. אישה תובעת חיוב גט ותביעתה נדחית. האם האישה הזו לא עגונה? היא נשארת בנישואין. 10% תיקים מתמשכים שנדחתה תביעתם הן מסורבות גט. יש חלוקה מלאכותית בין מעוכבות גט למסורבות גט, יש לנו לפחות מתוך ה450 עניין של מדיניות פסיקה ואם בתיה"ד ולא רוצים לתת חיוב גט למרות שהבעל מסרב בגלל סיבות כאלה ואחרות זו לב הבעיה. ולכן משיכת תיקים כדי להגיע להסכם זאת גם צורה מסוימת של סרבנות גט, מופעלת סחטנות. אני מבינה את בתי הדין שהם צריכים לייצר את הגבול הזה של יש או אין פס"ד אבל זה מלאכותי. סרבנות גט קורית מתחילת הדרך".

עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"ל מרכז רקמן לקידום מעמד האישה: "כ-10% מהתיקים שלא בהסכמה הם תיקי סרבנות גט. זה מספר גדול וייתכן שאף 15% אם ייכללו עוד קטגוריות וזה מצריך פתרון. יש להמשיך את הבדיקה ושבמערכת בתי הדין לא תופעל סחטנות".

פנינה עומר, מנכ"ל ארגון יד לאישה: "למה החלטתם לא להכניס לרשימה את תביעות הגירושין שנדחו? כלומר הגיע איש או אישה שביקש להתגרש וביה"ד דחה את תביעתו. מדובר על כ-70 תיקים ב-2019. לא משנה אם יש 400 או 500 מסורבות גט, צריך לזכור שככל שהמערכת מאפשרת את המציאות הזו יש הרבה מאוד תיקים שמושפעים ממדיניות של סחטנות או הימשכות תיקים ומנצלים זאת. ניתן לראות כמה חשובה תפיסתו ההלכתית של הדיין שיושב בדין. אנחנו לפני הוועדה למינוי דיינים בית הדין הרבני צריך להיות שותף שלנו וזה לא חשוב בגלל אם הדיין הוא בעל כיפה סרוגה או חרדי, אשכנזי או ספרדי, תהיו שותפים לנו בבחירת דיינים שתפיסת העולם שלהם לא נותנת מקום לסחטנות".

עו"ד מוריה דיין: "אין בנתונים את המקרים בהם ניתנו פסקי דין שבהם הגט סודר אחרי 60 ימים. רואים שהחיוב, כפייה, המלצה משפיע על סיום התיק והשאלה אם ניתנים או לא ניתנים פסקי דין זאת שאלה של מדיניות הלכתית. יש הרכבי דיינים שנכנסים אליהם וכבר בדיון הראשון התחושה שמתקבלת שבאולם הזה לא תהיה אפשרות לסחטנות גט ויש דיינים שכולנו יודעות שאם הגענו אליהם אז הכל פתוח ולכן יש חשיבות רבה וזה משמעותי מאוד. מתוך 450 תיקים רק ב-10% ניתנו פסקי דין".

עו"ד מאור אלבק ממבוי סתום: "יש עניין לחשוד בנתונים שכל פעם קצת אחרים והם לא הנתונים שיש באתר. צריך להסדיר אחת ולתמיד נתונים עקביים. התיקים שבהם מסורבת הגט התייאשה והם תיקים סגורים ולכן אינם בנתונים. לא מקבלים סיוע מביה"ד ולכן חוזרים לשלום בית, אלא שנישואין כבר אין אבל אי-אפשר לקבל גט ולכן התיק סגור. בנוסף, יש לחשוב איך סופרים את מקרי סחטנות הגט. כמה פעמים מחייבים להגיע להסכמה בהתניה של הגט".

הרב דוד מלכא, מנהל בתי הדין הרבניים: "בהרצאה באונו דיברתי על 180 מסורבות גט ו-190 מסורבים וכולם קפצו אבל לא קיבלתי אף פנייה. להפריך מספרים זאת לא חוכמה. יש הרי בחוק הוראה, המחייבת סידור גט תוך 45 יום. יש לנו במערכת משימה אוטומטית אחרי כל החלטה של פס"ד לגירושין. המשימות האלה היו נוצרות והייתי צריך למחוק את המשימות כי הגט כבר סודר. תשאירו את המחלוקת בין הדיינים מי יותר עם יד על ההדק או מי שהוא עושה את השיקול דעת שלו אחרת ומחליט איפה לחייב ואיפה לתת המלצה ובאיזה סנקציות לנקוט. המציאות היא, 450 תיקים על 11,000 תיקי גירושין. זה אחוז שולי וזאת המציאות".

ח"כ קריב הגיב לדבריו: "אני לא רוצה להתערב בשיקול הדעת השיפוטי אלא אם רואים שמאות אזרחיות ואזרחים לא יכולים לפתוח פרק חדש בחייהם גם בחלוף שנים".

עו"ד יעקבי הוסיף: "בכל פרמטר שהוא הנהלת בתי הדין הרבניים נוקטת שקיפות מקסימלית בכל קנה מידה אין גורם שביקש מאיתנו שיתוף פעולה בהקשר של קבלת נתונים ולא סייענו. יש בעיה בהקפדה על הקודים, זה לא משהו של מה בכך. הקודים מניעים תהליכים. יש טעויות של פקידים ומנהלים ודיינים בתום לב. אני מבקש מדיין שלא ייתן קוד לפני שהגיע למסקנה והדיין מתקשה בקודים למרות שהוא די מבין במחשוב, אבל התחיל את ההחלטה במתן הוראות. התאמצנו מאוד בחודש האחרון בגלל בקשתך והשקענו בזה הרבה שעות כי רצינו לספק את זה אבל זה היה על חשבון דברים אחרים. זה מתחיל בראש ובראשנה עם כוח אדם ומחשוב רציני, יכולת הדרכה, שיתוף פעולה. אנחנו לא מתערבים במדיניות הלכתית אבל אנחנו פתוחים. אין לשום בית המשפט שלום נוער או עבודה פילוחים כמו אצלנו. אנחנו עושים את המקסימום שהנתונים יהיו אמיתיים. יש חוסר דיוקים יש שגיאות יש טיוב של המערכת שמשפיע על הנותנים שנתנו לפני שלוש שנים. אנחנו פתוחים להכול, אין אצלנו עצימת עיניים. אנחנו טועים, אנחנו בני אדם ואנחנו מקווים שאם יהיו לנו יותר אמצעים ניתן נתונים יותר מדויקים אבל לא נתערב בפעילות השיפוטית כי היא לא במנדט של עוה"ד".

קריב סיכם את הדיון: "אנחנו צריכים להמשיג את התופעות שאנחנו מדברים עליהם ואני שמח שיש תמימות דעים, שבצד ההגדרה של סרבנות גט חייבים להתחיל להתעסק בשאלה של עיכובי גט או של תהליכים מתמשכים ולמצוא את הדרכים לצמצם בצורה ניכרת את המספרים. אני מבקש מהנהלת בתי הדין הרבניים להמשיך ולטייב את המחקר הראשוני שנעשה. המשימה המרכזית שלנו היא לפצח את מה שאני רואה כסרבנות הגט השקופה. יש לעשות סדרי עדיפות- תיק גירושין ממוצע שמתנהל שנה זה דבר שאפשר לחיות איתו. זאת לעומת מצב בו יש עשרות משפחות או זוגות שלא מצליחים להיפרד גם בחלוף 7-6 שנים שאליו יש להידרש".