התנאי למעצר עד תום ההליכים - דיון מהותי בפני שופט בבית המשפט

ועדת החוקה אישרה (יום א', 24.10.21) לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את פרק ו' (היוועדות חזותית) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021.

לפי הצעת החוק, לא ניתן לקיים דיון בלא נוכחותו של עצור או אסיר, אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, רק לבקשת העצור או האסיר, ובלבד שהוא בגיר, מיוצג על-ידי סניגור והגיש את בקשתו באמצעותו. ההחלטה לקיים דיון כאמור היא לשיקול דעת בית משפט. בבואו להחליט בבקשה, ישקול בית המשפט האם די בהשתתפותו של העצור או האסיר בדרך של היוועדות חזותית, בהתחשב, בין השאר, במהות הדיון ובנסיבות הנוגעות לעצור או לאסיר.

עוד מוצע לקבוע הוראות ייחודיות לגבי דיונים מסוימים בשל מהותם. הכלל יהיה שדיונים אלה יתקיימו בנוכחות העצור או האסיר, אולם יהיה ניתן לסטות מכלל זה בהחלטת בית משפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

נוסף על כך מוצע לקבוע כי דיונים מסוימים לא יתקיימו בהיוועדות חזותית. כך למשל באשר לדיונים שבהם מודה הנאשם בכתב האישום בעניינו, דיון שבו מוצג הסדר טיעון ודיון בהכרעת דינו של נאשם או דיון שבו נגזר דינו של הנאשם. כמו-כן מוצע לקבוע הוראות שונות לגבי אופן קיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית באופן שיבטיח את שמירת זכויותיו של העצור ובכלל זה התייעצות חסויה עם עורך דינו, צפייה, השתתפות ושמיעה של כל המשתתפים בדיון זה את זה באופן מיטבי ובלא הפרעה.

כדי ללמוד על השלכות ההסדר, הוא ייקבע כהוראת שעה לתקופה של שנתיים עם אפשרות להארכה של עד שנתיים נוספות. במהלך הוראת השעה ייערך מחקר מלווה שיבחן את השפעת ההסדר על היבטים שיש בהם כדי להבטיח את הוגנות ההליך ואת יעילותו. הוראת השעה ניתנת להארכה בשנתיים נוספות בצו של שר המשפטים והשר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה.

כמו-כן יוטל על שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה, להתקין תקנות ראשונות ליישום הסדר זה עד 1 בינואר 2022 שהוא יום כניסת הוראת השעה לתוקף.

בהתאם להחלטת הממשלה, עד יום התחילה ייערכו הנהלת בתי המשפט ושירות בתי הסוהר כך שיתאפשרו כל התנאים הדרושים לקיום היוועדות חזותית כמפורט בהסדר.

היו"ר ח"כ גלעד קריב: "גיליתי לא אחת בדיונינו את דעתי שטוב היה שפרק זה יעמוד כחקיקה בפני עצמה ולא כחלק מחוק ההסדרים, אך אני חושב שהצלחנו למצות את הדיון ולטייב את ההסדרים ולתת ביטוי ליתרונות לצד החששות שיש במעבר להסדר הזה על-אף שהוא מחוקק כהוראת שעה. הצגנו את תנאי ההעברה של עצורים ואסירים כתנאי להתקדמות החוק, כדי שלא תנאי העברה יכריעו את הבקשה להגיע לבית המשפט".

תמר לוי בונה מאגף התקציבים באוצר: "סוכם על 30 ממיליון שקל שיועברו לשב"ס לאחר כניסת החוק בעיקר לשיפוץ אגפי מעבר, בהתאם לתוכנית שהוצגה לשב״ס באופן מפורט. ההרשאה תגיע ב-2022. והמזומן יהיה 50 אחוז מהאוצר ו-50 אחוז מהשב״ס בהתאם לקצב הביצוע".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

חברי האופוזיציה הציגו מספר הסתייגויות. ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "בעקבות הדיונים הקודמים בוועדת הקורונה חודד נושא הפגיעה בזכויות העציר או האסיר. בהיוועדות חזותית ככל שתהיה משוכללת וטכנולוגית, הקשר בין העציר למייצג שלו אינה דומה. לצערנו, זכויות האסיר נפגעות רק בגלל שהאוצר מנסה לחסוך כאן בכסף. המציאות מראה כי לא ניתן לממש את זכויות האסיר במצב המוצג, הכל במעקב, והאסיר לא יכול להתייעץ עם עורך דינו באופן חופשי. זו התעללות בחסרי ישע, זוהי הובלת אסירים ולא העברת אסירים, הצענו פתרון לכך על-ידי הקמת מתחמי שפיטה בסמוך לבתי הכלא כפי שהחל הפיילוט ויש לעמוד על כך".

ח"כ קרן ברק (הליכוד): "אני מסתייגת מכך שלחברי האופוזיציה אסור להצביע, זו פרשנות שגויה של התקנון על-ידי הקואליציה. באיזון של הדמוקרטיה, הייתי מחליטה אחרת ומאפשרת לאופוזיציה את זכות ההצבעה ולמרות זאת אנחנו נמצאים בדיוניים ומביעים עמדתנו. הייתי רוצה שלעצור יהיה יותר זמן תגובה בהיבט של זכויות עצורים. כמו-כן, השר הרלוונטי לקבוע הוראות הוא השר לבט"פ שאחראי על השב"ס ולא שר המשפטים".

ח"כ יריב לוין (הליכוד): "זה לא עניין פוליטי אלא עניין של זכויות אדם מהמעלה הראשונה. אין דבר יותר משמעותי וחמור לאזרח במדינה דמוקרטית מכך שישללו את חרותו, כל שכן כשהוא מובא למעצר. כאשר שופט שולל את חרותו של אדם המינימום הוא שהוא ייראה אותו באופן בלתי אמצעי יסתכל בעיניו ויקבל את ההחלטה בכובד ראש. הניסיונות לחסוך כסף, במשפט הפלילי זהו רעיון מאוד בעייתי. מהיכרותי, בממשלה כל הזמן חיפשו קיצורי דרך, התנגדתי והצלחתי לבלום זאת פעם אחר פעם עד שהגיעה הקורונה ומיד צץ מחדש הנושא ומצאו הזדמנות שיש בעיה ואי אפשר להביא אסירים. גם אז התנגדתי והצלחתי לצמצם והייתה התייחסות של משרד המשפטים שמדובר רק בקורונה והנה התבדינו. אם יש דבר שאינו מתאים לחוק ההסדרים הוא הדבר זה שבינו לבין תקציב יש קשר רופף. הדיון בזכויות הנרמסות היה צריך להיעשות בנפרד. אסור שעצורים ואסירים יפלו תחת גלגלי המכונה הזו. מבקש שלא תעשו את הצעד הלא נכון ולא ראוי הזה שלא היינו רוצים לראות במדינה. יש לזכור שגם היום, המציאות בדיוני מעצרים בלתי נסבלת".

ח"כ בני בגין (תקווה חדשה) הגיב לדבריו: "יש לזכור שהדיון בהיוועדות החזותית ייעשה באופן פעיל לבקשת האסיר ובאמצעות סניגורו. זה בכל זאת הבדל".

היו"ר ח"כ קריב אמר לאחר ההצבעה: "בלב לא קל, אנחנו מעבירים את החוק הזה במסגרת חוק ההסדרים וחשוב לומר שהוועדה תעקוב מקרוב אחר יישום החוק הזה בשנתיים הקרובות. שבנו וקיבלנו התחייבות ממשרד האוצר על הסיכום עם משרד הבט"פ להקצאה משותפת של 30 מיליון שקל 50:50 ממשרד האוצר והבט"פ לשיפור הבאת העצורים והאסירים לבית המשפט כשעיקר המאמץ יהיה לשיפור בתאי המעבר ומתקני המעבר, כיוון שנושא ההסעות טופל כמעט במלואו על-ידי השב"ס. יש גם התחייבות של הנהלת בית המשפט לבדוק את מתקני המעצר בתוך בית המשפט במבנים הישנים וגם אחר זה נעקוב. נושא פרטיות ההיוועדות בין עוה"ד לעצורים או אסירים יובא בתקנות ואני מזכיר שהחוק לא נכנס לתוקפו עד שהוועדה כאן לא תאשר את התקנות. נצטרך לדון ביחס שבין ההסדר הזה לבין ההסדר שבחוק הקורונה ויש לזכור שאם לא יינתן אישור פרטני לכל אולם בית המשפט או מתקן כליאה, לא ניתן יהיה לבצע היוועדות חזותית".

תמכו בחוק: היו"ר ח"כ גלעד קריב והח"כים ענבר בזק, סימון דוידסון (יש עתיד), בני בגין, צבי האוזר (תקווה חדשה). נכחו באולם הוועדה ולא הורשו להשתתף בהצבעה: הח"כים יריב לוין וקרן ברק (הליכוד).