"אזיק ביד שמאל, סיבת המוות - ירי ודקירה"

מסמכים שמפרסם ארכיון המדינה עשויים לשפוך אור חדש על פרשיית רצח שהסעירה את מדינת ישראל הצעירה בשנת 1948 - רצח איש האצ"ל ידידיה סגל.

סגל נחטף בינואר 1948 על-ידי אנשי הגנה לאחר שאנשי האצ"ל השליכו פצצה לעבר פועלים ערבים סמוך לבית הזיקוק שבחיפה. בתגובה - פועלים ערבים בבית הזיקוק רצחו 39 פועלים יהודים.

ארגון ההגנה חטף את אנשי האצ"ל שהשתתפו בהשלכת הפצצה ובכיר באצ"ל בחיפה. בתגובה חטף האצ"ל את ראש המחלקה המדינית של הש"י (שירות ידיעות) של ההגנה בחיפה. בתגובה לחטיפה הזאת החליטו בכירי ההגנה בחיפה - איסר בארי, דוד שאלתיאל ואברהם קדרון - לחטוף שלושה מאנשי האצ"ל: יחיאל שרון, דניאל אטיאס וידידיה סגל. השלושה נחטפו על-ידי אנשי הפלוגה המיוחדת של ההגנה בחיפה ונחקרו על-ידי חוקרי הש"י. החקירה כללה עינויים ואלימות.

ביום למחרת פנה מפקד ההגנה בחיפה למפקד האצ"ל בחיפה והציע לו בכתב שחרור הדדי של החטופים. הצדדים סיכמו על שחרור החטופים, אך ידידיה סגל לא שב לביתו שבחיפה. יום למחרת נמצאה גופת אלמוני סמוך לכפר הערבי טירה, ועליה סימני אלימות. לאחר כמה ימים זוהתה הגופה כגופתו של ידידיה סגל.

מלחמת גרסאות בין האצ"ל להגנה לאחר הרצח

תיק המסמכים הנוגע לחקירת מותו של סגל התפרסם כחלק מפרויקט הסריקה וההעלאה לרשת של תיקי ארכיון המדינה. בתיק ניתן לראות את התכתובות שבין הגורמים השונים במנדט הבריטי ואת דוח הנתיחה שלאחר המוות שבוצעה בגופתו.

דוח הנתיחה מציין שב-13 בינואר 1948, בשעה 8:30 בבוקר, בוצעה הנתיחה בגופתו של סגל [שמו לא מופיע בדוח הנתיחה עצמו וגם הגיל שנכתב בדוח - 27 - שונה מגילו האמיתי שהיה 21 במותו].

"הממצאים שלי הם כדלקמן:
* אזיק על פרק יד שמאל.
* שלושה פצעי כניסה חודרים של ירי - כל אחד בקוטר של סנטימטר - בצד שמאל.
* פצעי יציאה - כל אחד בקוטר של סנטימטר וחצי בגב - שניים במרכז הגב והשלישי בצד שמאל של המרכז.
* פצעי חתך - בלחי שמאל - חתך באורך 5 סנטימטרים. בחלק התחתון של החזה - שלושה חתכים באורך 5 עד 7 סנטימטר - כולם פצעים חודרים.
סיבת המוות: פצעי ירי חודרים קטלניים ודקירה".

לאחר שנודע דבר מותו של ידידיה סגל האשים האצ"ל את ההגנה בהריגתו. ההגנה טענה, מנגד, כי הוא נמלט מן המקום שאליו נחטף וכי ברח לכיוון הכפר טירה שנחשב אז לעוין ולמסוכן במיוחד עבור יהודים. האצ"ל דחה את הגרסה הזאת בשל ההיכרות שהייתה לידידיה סגל עם הכרמל ועם אופיו של הכפר שהיה סמוך למקום מגוריו.