רשות ההון תושווה לתאגיד ציבורי

ועדת החוקה קיימה (יום ה', 15.10.21) דיון מרתוני בפרק י"ט בחוק ההסדרים הכולל חוק מוצע חדש - חוק יסודות האסדרה (האסדרה). בהתאם להסכמות הקואליציוניות פוצלו מן הפרק סעיפי "סמכויות הקצה" (סעיפים 21, 28 ו-30).

הצעת החוק נועדה להסדיר את התהליך הפנים-ממשלתי הנוגע לתהליכי גיבוש וקביעת אסדרה. בהצעת החוק מוצע להקים רשות בקרה מרכזית לאסדרה שתהווה גורם מקצועי ממשלתי בתחום, תייעץ למאסדרים ביחס לתהליכי הבחינה של אסדרה חדשה, תמליץ ביחס לטיוב אסדרה קיימת, תקדם תהליכי תכנון ותיאום בין מאסדרים, תסייע בהכשרה ובפיתוח מיומנויות בתחום האסדרה, ותייעץ לממשלה בענייני מדיניות אסדרה. על-פי הצעת החוק הממשלתית מאסדר פיננסי הוא אחד מארבעה גורמים: בנק ישראל, בהפעלת סמכויותיו על-פי דין בכל הנוגע לאסדרת תחומי הבנקאות, הסליקה ושיתוף בנתוני אשראי, בלבד; רשות ניירות ערך; רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המפקח על נותני שירותים פיננסיים כהגדרתו בחוק. כמו-כן, מאסדר, לעניין אסדרה שעיקרה בתחום פעילותם של הגופים הללו.

בהצעת החוק הממשלתית הוחרגו המאסדרים הפיננסיים מההסדר העיקרי המוצע בחוק וקביעת הסדר חלופי לגביהם. על-פי ההסדר הייחודי המוצע, תאגידים ציבוריים ומאסדרים פיננסיים לא יהיו כפופים לבקרה ולמתודולוגיה של רשות האסדרה, וזאת כדי להימנע ממעורבות ממשלתית בעצמאות המוקנית להם. במקום זאת, הם יהיו מחויבים לפרסם עד למועד קביעתה של אסדרה, דוח שישקף את התהליך שביצעו לעניין בחינת השפעותיה הצפויות של האסדרה, אשר יבוצע בהתאם להנחיות שקבע המאסדר עצמו, וייבחן על-ידי מנגנון בקרה פנימי אצל אותו תאגיד ציבורי או מאסדר פיננסי שישמש כתחליף להתייעצות עם הרשות. כמו-כן, מוצע כי התאגיד הציבורי או המאסדר הפיננסי יכינו תוכנית אסדרה שנתית ויפרסמו אותה ישירות לציבור.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

היו"ר ח"כ גלעד קריב: "האם הגיוני שאסדרה שמשפיעה על כל החיים שלנו לא תעבור שום עין בוחנת? שום גורם חוץ ממבקר המדינה? ואם יש פה קפיצת מדרגה, לא נכון לעשות את ההסדר כהוראת שעה ולבדוק כעבור שנתיים אם הפטור מ-ROB נכון? דווקא בחוק הזה אתם חרדים לעצמאות שוק ההון? משהו פה לא מסתדר. זה לא קוהרנטי".

עוד אמר: "החרגת התאגידים הפיננסיים מעבירה מסר לא נכון. יש הסדר מיוחד לתאגידים הציבוריים של דחייה בזמן ואפשר יהיה להכניס את המאסדרים הפיננסיים לשם. הנוסח שאביא לא יכלול את המאסדר הפיננסי ונמצא פתרון נקודתי לרשות שוק ההון. אם לא תתקדמו בלהפוך את רשות שוק ההון לתאגיד סטטוטורי בעוד שנתיים שלוש נשוב ונבחן את הנושא".

עו"ד ברוך לוברט, יועמ"ש רשות שוק ההון: "מברכים על הצעת החוק, והיינו שותפים לגיבוש ההצעה. האם מאסדר הוא סטטוטורי או לא זה רק היבט אחד ואולי אף שולי. יש לקדם את רשות שוק ההון כרשות מאסדרית נוספת ולא להחלישה. המאסדרים הפיננסיים לא באמת הוחרגו. קיימים להם היבטים משמעותיים של יציבות שאנחנו מפקחים עליהם וטעות תהיה להפחית מהאחריות המאסדרית ולא נכון יהיה לחלוק את האחריות הזו עם רשות נוספת, רשות האסדרה.

לשאלת היו"ר ח"כ קריב האם לפי אותו היגיון בתחום הגנת הסביבה או התקשורת, לא נכון שתהיה רשות מאסדרית אחת במקום שתיים, השיב כי אין באמת החרגה של המאסדרים הפיננסיים שיעשו RIA קצת שונה, אנחנו כבר עושים RIA ויש לנו ועדה מייעצת חיצונית, ביקורת פרלמנטרית ובקרה של בית המשפט. גם אם רוצים ליישם את הצעת החוק הנוכחית אנחנו בחוסר משאבים קיצוני. מה שנותר בהחרגה הוא אי-הכפפה של המאסדרים הפיננסיים לרשות האסדרה. גם אם אתם לא מקבלים את עמדתנו, נכון יהיה לשנות את המצב הקיים באופן הדרגתי".

עו"ד ענת פילצר סומך, יועמ"ש איגוד החברות הציבוריות: "החרגת הפיננסים היא לא פחות משערורייה, כל מאסדר יכול לכתוב "חיבור" שהוא רוצה ולכלול רק מה שרוצה ופשוט להגיש את זה, זה מס שפתיים. מה שיש פה זה דיל פוליטי שכל מי שכפוף למשרד האוצר מוחרג בטענה שלא תהיה כפיפות פוליטית. רוצים לייצר עצמאות? תעגנו אותה אבל לא דרך הפטור".

צילום: יום טוב חי כלפון [נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

חלקו השני של הדיון עסק בסעיפים המסדירים את מליאת הרשות ויו"ר הרשות. הסעיפים קובעים את מספר חברי המליאה, כשירותם, אופן מינויים ותקופת כהונתם, וכן את מעמדו של יו"ר מליאת הרשות, שמוצע כי יכהן גם כמנהל הרשות.

בהצעת החוק מוצע בנוסף לקבוע כי מליאת הרשות רשאית לאצול את כל סמכויותיה ליו"ר מליאת הרשות ומנהל הרשות, למעט שתי "סמכויות קצה" אשר פוצלו מהצעת החוק, וכן הסמכות הקבועה שעניינה בפרסום לציבור של יעדי הרשות ומידת הגשמתם וכן הגשת דוח לממשלה בעניין זה.

קריב: "יש פה מעין גוף מטה העוסק בשאלה איך הממשלה עושה אסדרה. אני מתכוון להציע מודל של שלושה נציגים נוספים מהגופים המאסדרים. הממשלה תקבע בהחלטת ממשלה שלושה משרדים בעלי אופי מאסדר. משרד אחד ישלח את מנכ"לו או מי שהוא מינה ובשני משרדים נוספים השרים ימנו נציגי ציבור עם תואר אקדמי מתאים ומומחיות בתחום האסדרה. יש שישה חברים של משרד רה"מ שמתוכם שני נציגי ציבור. אני לא מנסה לייצר שוויון בין משרדי המטה למאסדרים, אך זה שומר על איזון".

ח"כ יום טוב כלפון (ימינה): "מרגיז שמרוקנים כל סעיף מהדברים החיוביים שלו. יש מליאה שנקבעה לפי היגיון מסוים, אז נוסיף פה משרדים לפי אידאולוגיה פוליטית? לפי סיעות ומפלגות? יש היגיון במליאה מצומצמת עם אנשי מקצוע. למשרד האוצר ומשרד המשפטים יש ראייה כוללנית, יש להם מומחיות יותר רחבה וכוללת ויש איזון שנשמר שהוא מקצועי ולא אידאולוגי".

צילום: איתן גינזבורג [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

ח"כ גבי לסקי (מרצ): "יש בעיה שהמשרדים החזקים הם אלה שבעיקר מרכיבים את המליאה. כאשר אין נציגים מהמשרדים היותר מאסדרים. המשמעות היא שאין פה עצמאות והרחבת דעת. בנוסף, אין הגבלת קדנציות, כך שעלול להיווצר מצה ושכל ענייני האסדרה וההסדרה יהיו בידיים של אותם אנשים. בעיה נוספת היא סעיף האצלת הסמכויות שמליאת הרשות רשאית לאצול ליו"ר מליאת הרשות את סמכויותיה לפי החוק מלבד מספר סעיפים בלבד. לא רק שמצמצמים מי יכול להיות חלק מהמליאה, אתם אומרים גם את אלה שאני מביא ואני ממנה אני צריך אותם רק כדי שיעבירו את הסמכויות לראש המליאה והוא בעצם יהיה זה שיכלול על כל האסדרה וכל ההסדרה בישראל בלי כמעט שום פיקוח. זה הסעיף שמבטא את מה שעומד מאחורי החקיקה הזאת שהוא לצמצם את מי שקובע מה חשוב ומה לא ואילו נושאים צריכים ייצוג. זה לא יכול לעבוד".

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "רוב השאלות לרשות האסדרה הן שאלות מקצועיות ופתאום אני שומע איזה ערכים מייצג משרד המשפטים או משרד האוצר ואני חוטף חום. הערכים שלכם לא מעניינים אותי ולא מוניתם לתפקיד בגלל הערכים. אנחנו פותחים פה כנסת קטנה? אם זה עניין מקצועי תעשו את זה מקצועי, אם זו חקיקה תביאו אותה לכנסת. המליאה צריכה להיות פה בכנסת. לא הצלחתי להבין איזה סוג נושאים יגיעו למליאה ואילו לרשות? אנחנו דנים בהרכב המליאה, ואיש לא יודע מה תפקידי המליאה בכלל. מה המנכ"ל עושה ומה הצוות המקצועי עושה. אנחנו בונים גוף לפני שאנחנו יודעים מה הסמכויות שלו. אם המליאה נפגשת פעם בשנה או פעם בחודש ההרכב צריך להשתנות בהתאם".

עוד אמר כי "יו"ר הרשות צריך להיות משרת אמון של הממשלה ובוודאי לא לייצר תקופה קשיחה של 5 שנים, כי זו מדיניות ממשלתית ברמה הכי גבוהה. זה נכון לאפשר לממשלה הנכנסת שמי שייעץ לה יהיה במשרת אמון, או שלפחות לא יהיה מינוי קשיח".

ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן): "המליאה אמורה להיות הגוף המפקח על פעילות הרשות. היא צריכה לקבוע את מסגרת המדיניות של כל סוגיית האסדרה והרשות מבצעת וקובעת את הכללים והחוקים. אני מבין את הרעיון המסדר שרצתה הממשלה לעשות. לי קשה עם זה שבסוף לקחו רק שלושה משרדי מטה והביאו שניים מכל נציג, מה גם שוועדת השרים שאמורה אחרי זה לדון בערעורים על החלטת המליאה הם אותם שרים שמינו את המועצה ונציגיהם. צריכה להיות מליאה ומשרדי המטה צריכים להיות נוכחים שם, אך יש לחשוב האם המשרדים שעליהם המליאה אמורה לפקח יכולים להיות חלק ממנה".