קריב באולטימטום: החוק לשמירת דגימה פורנזית - עוד השבוע

ועדת החוקה המשיכה (יום ב', 11.10.21) להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון - שמירת דגימה פורנזית של נפגעי עבירת מין לצורך הפקת דנ"א ללא הגבלת זמן), התשפ"א-2021, שיזמה ח"כ מירב בן ארי.

הצעת החוק נועדה להסדיר את אופן שמירת הדגימות הביולוגיות הנלקחות מנפגעי ונפגעות עבירות מין, ללא שימוש בהן במקרים שבהם הנפגע/ת לא מעוניינים להגיש תלונה וזאת כדי שאם יבקשו בעתיד לעשות כן, ניתן יהיה להשתמש בדגימות לצרכי זיהוי התוקף בחקירה משטרתית וגיבוש ראיות למשפט. בהצ"ח המקורית נקבע כי כלל הדגימות יועברו למכון לרפואה משפטית לצורך הפקת דנ"א וישמרו שם ללא הגבלת זמן לטובת הליכי חקירה ומשפט עתידיים. זאת בשונה מהמצב כיום, בו אם לא מוגשת תלונה תוך שלושה חודשים מושמדת הדגימה. לאחר הדיון הקודם, הוסכם כי הדגימות יישמרו- במרלוג- מחסן הראיות המשטרתי, וזאת כדי לאפשר שמירה לטווח ארוך יותר בתנאים הולמים יותר. כל נפגע/ת יוכלו לשמור את הדגימה שניטלת מהם גם ללא הגשת תלונה; הערכה תישמר למקרה שהנפגע/ת ירצו לעשות בה שימוש בעתיד.

יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב: "המחלוקת היחידה נותרה בשאלה האם ייבדק אם יש דנ"א זכרי בדגימה מבלי לאפשר למשטרה לעשות בתוצאות הדגימה שימוש ללא הסכמתה של הנפגעת. האם לשם מיצוי כל תהליך הבדיקה הגנטי והצלבתו במאגרי המידע נדרשת הסכמת הנפגעת לביצוע המהלך ע"י המשטרה. צריך להיות שלב שמאפשר לנפגעת שטרם החליטה אם להגיש תלונה, ורוצה לדעת אם נאנסה, לבקש מהמדינה את התשובה. האם משרד המשפטים תומך או לא תומך בכך שאישה תוכל לבקש הפקה פורנזית רק עבור השאלה אם נאנסה או לא".

עו"ד נירית להב קניזו ממשרד המשפטים: "יש הסכמה כללית שלשם פתיחת הערכה ושימוש ע"י המשטרה יש צורך בהסכמת הנפגעת. להבנתנו, המודל הזה משתקף בנוסח שהונח על שולחן הוועדה. בשלב החדרים האקוטיים כשהנפגעת מגיעה לקבל טיפול, מציעים לה לעשות שימוש בערכה והיא יכולה שלא להסכים לכך, אלא רק לנטילה ואז הבדיקה תועבר למשטרה בלי שהיא מופקת ותישמר במרלוג. כשהיא תחליט בבוא הזמן להגיש תלונה, היא תוכל להשתמש בה".

לשאלת היו"ר השיבה כי "אין תמימות דעים בממשלה, אין עמדת משרד, והשאלה לא הובאה בפני השר".

עו"ד טליה אגמון, המשנה ליועצת המשפטית למשרד הבריאות: "אין לנו עמדה בעניין כי המהלך לא קשור אלינו. אם זה דורש ממשרד הבריאות לקחת עוד מטוש, נהיה מוכנים. אם נדרשת עוד בדיקה קלינית בביה"ח, אם יש פגיעה או חבלות, אלו דברים המוסכמים עלינו. ברגע שלוקחים ערכה ומעבירים אותה למרלוג לא נשאר אצלנו כלום. הדגימה הזו אינה חלק מערכת האונס ואם הבקשה מגיעה מאוחר יותר אנחנו כבר לא יכולים לעשות דבר. בדיקה קלינית כמו זיהוי האם יש זרע מאוד פשוטה צריך רק מיקרוסקופ וכן ניתן לומר אם זה דנ"א נקבי או זכרי, אך זו אינה בדיקה ברמה פורנזית".

היו"ר ח"כ קריב הגיב לדברים: "למשרד הבריאות שאחראי על חוק זכויות החולה, אין קשר לזכות החולה שנפגעה לדעת אם נפגעה מגוף זר בגופה או לא? האם תהיו מוכנים שזה יטופל ע"י המשטרה? או שתתנו לכך פתרון. הרעיון של הדגימה הפורנזית הוא לאפשר לנפגעת מיצוי חקירה פלילית בהמשך.

"יש בפנינו מספר פתרונות - לחזור למקור ולומר שהדגימות עוברות למכון הפתולוגי, כפי שהוצע בהצעת החוק בקריאה טרומית. אפשרות שנייה - שהדגימה מגיעה למרלוג המשטרתי ובהינתן הסכמה של הנפגעת היא יודעת אם ישדנ"א זכרי ומתחיל ההליך הפורנזי פלילי. אופציה נוספת היא כהצעת הוועדה- שהערכה נפתחת, אך יש בדיקה האם יש או אין דנ"א זר, וייאמר במפורש שאסור להשתמש בו ללא הסכמת הנפגעת. אופציה רביעית - לבצע את הבדיקה האם היה דנ"א זר בחדר האקוטי, ולתת לאישה את התשובה. כלומר, בהסכמה לבדיקה פורנזית תיכלל גם דגימת הדנ"א. הצעת החוק נולדה בכנסת הזו אבל החרפה של אופן שמירת הדגימות ידועה למשרדים זמן רב. העובדה שנדרשים להצעת חוק פרטיות כדי לקדם זאת היא בושה. המשטרה שוגה כשהיא מבקשת לעצום את העיניים. יודעים שכשיש בידינו ממצא פורנזי עושים איתו שימוש פלילי. זו זכות חוקתית שאישה שעברה תקיפה תקבל תשובה מהמערכת אם עברה תקיפה ואז נשאלת השאלה אם הכל נשמר במקום אחד או שיש פיצול. למשטרה אני אומר -אתם יורים לעצמכם ברגל. הסכמתי להוראת שעה אבל התוצאה שלכם תהיה שתאבדו את "השליטה" על הערכות הפורנזיות".

הד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית: "אנחנו יכולים לבצע בדיקה פורנזית בדנ"א, אם לוקחים דגימה והנפגעת מעוניינת בבדיקה של דנ"א זר. אנחנו יכולים לבצע את הבדיקה ולהעבירה למרלוג המשטרתי. לשאלת היו"ר ח"כ קריב האם אפשר שהבדיקה תילקח בביה"ח ותישמר במכון, השיב: "אנחנו יכולים לעשות זאת ולשמור אצלנו אך עמדתי לא התקבלה ע"י משרד הבריאות".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "ד"ר קוגל מוכן להפיק את המידע ולהעבירו למשטרה. האם יכול להיות שלב ביניים שתפיקו מידע שיועבר לנפגעת מבלי שיועבר למשטרה? ד"ר קוגל השיב: "היתרון של המכון הוא שאם אין מספיק דנ"א בערכה, המכון יכול להמשיך לתת".

עו"ד אילת רזין בית אור, יועמ"שית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: "אין לבדיקה שנעשית בביה"ח ערך ראייתי פלילי. מקומם לשמוע שאין עמדת מדינה, ההצעה המסתמנת בלית ברירה בעייתית. יש לאפשר פניה לנפגעת ולרתום אותה באמצעות אנשי המקצוע הנכונים. ברגע שאישה תדע מה קרה בגופה זה יעלה את אחוזי התלונות".

היו"ר ח"כ קריב עצר את הדיון ואמר: "אני מבקש מכם גברים ונשים כאחד להבין את נקודת המוצא של הדיון הזה. ברחבי ישראל היום מתגוללות קרוב לאלף ערכות אונס שהערך הראייתי שלהן נפגם כתוצאה משמירתן. המצב הזה מחפיר מבחינת זכויות נפגעת העבירה, והערכים של חוק זכויות החולה. יש פה פתרון ביורוקרטי שמאזן בין ערכים משפטיים. אופציית שני השלבים לא רלוונטית. תביאו פתרון של שניים וחצי שלבים, בו שואלים את הנפגעת אם היא רוצה בדיקה פורנזית, אח"כ שלב שני ואז שלב שלישי. החוק ייצא מכאן עם שלושת השלבים הללו וזה יקרה השבוע. החוק הזה מוכן לקריאה ראשונה, היום היינו צריכים לצאת מפה עם בשורה. לצערי לא הרמתם את הכפפה, אז נעזור לכם כמשרדי ממשלה. לא נתקדם עם שום שאלה אחרת עד שלא יצא עשן לבן כי את כל הדברים האחרים נדע לפתור".

לבקשת נציגת משרד המשפטים שלח את משתתפי הדיון להגיע להסכמות בנושא ואמר: "אם יש הסכמה אעצור את הדיון הבא בסדר היום ונתכנס לחצי שעה, ואם לא, נקבע כל יום דיון עד שתפתרו את הבעיה הזאת".