מי יממן את המטרו? מתגבר החשש שהנטל יושת על המדינה

הוועדה בראשות ח"כ יוליה מלינובסקי המשיכה (יום א', 10.10.21) לדון בפרק מימון המטרו ופיתוחו מחוק ההסדרים. בפתח הדיון, התייחסה יו"ר הוועדה, ח"כ יוליה מלינובסקי למסגרת הדיון העוסקת במימון המיזם: "אנחנו לא ועדה תכנונית - לא מתעסקים לא בתוואי, לא בתחנות ולא בהיבטים הטכניים של המטרו. עדיין מתנהל הליך של התנגדויות ואל לנו להביא להתערבות בעייתית בשיקול הדעת של גורמי מקצוע. עם זאת, ברור שלנו יש אחריות ציבורית ויש לנו רגישות לנושאים שעולים על סדר יום בבחינה ציבורית דוגמת בית החולים לוינשטיין [הכוונה לנגישות לבית החולים, ע.י.]".

יו"ר הוועדה ביקשה לצרף לדיון את מנהל המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין, הד"ר חגי אמיר, שאמר כי "אנחנו בית החולים הגדול והמוביל ביותר בנושא שיקום הקולט חולים מכל חלקי הארץ וכן המטפלים הם גם מאזורים מרוחקים. כאשר ראינו את תוכניות תחנות המטרו, למדנו שיש קו שעובר בסמוך לבית החולים, ובמתווה שאינו ברור פונה למקום אחר כך שיש תחנה רק במרחק של ק"מ. כל המשפחות והמטופלים מגיעים הנה בתחבורה ציבורית. אחרי שכבר עושים את כל המטרו, לא הגיוני שלא יהיה תחנה במסוך לבית החולים. זהו משאב לאומי".

מלינובסקי הגיבה: "הדברים נוגעים ללב ואיננו מתייחסים בזלזול חלילה. אין לנו ידע תכנוני ומקצועי וביקשנו מרשויות התכנון לשים לב לכך. לאחר אישור התקציב, נקיים ישיבה עם רשויות התכנון כדי ללמוד על תוואי המסלול ואז נדע להתייחס לכל הנושא".

במהלך הדיון עד כה, עלו הערות לגבי השיטות לחלק מימון פרויקט המטרו ע"י חישוב מס ההשבחה שיבוא כתוצאה מהמטרו לפרויקטים והקרקעות. כמו-כן, מנכ"ל עיריית ת"א מנחם לייבה דרש במהלך הדיון להכניס בסעיף המעניק את הסמכות לשרי הפנים והאוצר לקבוע את הסכומים שיעבירו הרשויות לאוצר המדינה, גם את המקור התקציבי של העיריות. יו"ר הוועדה אמרה כי כבר שמעה על בקשות מעין אלו, אך לא תוכנס בחוק המטרו כל אפשרות לעליית הארנונה.

יו"ר הוועדה דרשה מנציגי האוצר לתת התייחסות רצינית להערתו של מנכ"ל קהלת, מיכאל שראל, בסעיף 27 ב' שכל ההכנסות הנוספות "ימומנו מאוצר המדינה" - לדבריו של שראל, "ההתעקשות להשאיר את זה בניסוח הקיים תעלה למדינה עלות גבוהה מאוד של עשרות מיליארדי שקל. הסיבה לכך היא כי כל מיזם קידום המטרו מתבסס על גישה שאגף התקציבים באוצר החליט שזה בכדאיות גבוהה. הייתה דעת מומחים רבים שראו את הדוח וסברה כי התרחישים לא נכונים. לפי זה לא נכון שנחליט אם הניתוח נכון או לא, וגם לא אגף התקציבים באוצר. צריך שיהיה גורם פרטי שישים כסף ואפילו באחוזים בודדים. ברגע שהוא יסכן את כספו ועלול להפסיד, כך יש ביטחון שזה ודאי כדאי".

המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ הציגה בוועדה מצגת המפרטת את התועלות הכלכליות שיהיו מהמטרו. על-פי הנתונים שהוכנו במחקר מקיף, המטרו יביא להגדלת הניידות והנגישות של אוכלוסייה שאינה יכולה לרכוש רכב פרטי, הורדת עלויות ההגעה לעבודה והגדלת התעסוקה, יצירת מקומות עבודה חדשים, הגדלת היצע הדיור, כדאיות להתחדשות עירונית וכן קפיצת מדרגה ביכולות ההנדסיות המקומיות. מתוך הנתונים עולה כי שיעור האוכלוסייה הסוציואקונומי עם נגישות למקומות עבודה יכפיל את עצמו.

איתמר מילרד, כלכלן בכיר במועצה שהציג את הדברים, אמר כי "גוש-דן הוא בין המטרופולינים היחידות בעולם ללא מערכת הסעת מטרו, והתועלת מהמטרו לשנה אחת היא 33.7 מיליארד שקל, מה שיאפשר ליצור יותר תעסוקה. נוטים לומר כי יש פה השקעה במרכז תל אביב. חשוב לומר: השקעה במטרו איננה בשמנת של מדינת ישראל - 62% מהתוצר העסקי של ישראל הוא במטרופולין ת"א והיא מייצרת את הכנסות המיסים של ישראל שמביאות לתעסוקה וכו'".