"אי-גביית מס נטפליקס לא הופכת אותו למס חדש"

ועדת הכספים קיימה (יום א', 10.10.21) דיון בפרק המיסים בחוק ההסדרים, בסעיף הקובע את העברת חובות תשלום מס ערך מוסף ביבוא שירותים דיגיטליים. לפי הצעת החוק, תושבי חוץ (בעיקר תאגידים רב-לאומיים) שנותנים שירות דיגיטלי בישראל, יירשמו כעוסק בארץ וישלמו את המע"מ במקום מקבל השירות שעליו מטיל החוק את החובה כיום.

לאורכו של כל הדיון הדגישו ברשות המיסים כי כבר היום שירותים אלה חייבים במס על כל הגופים, חברות ואנשים פרטיים וכי זה לא נגבה עד כה. מנגד, טענו חברי כנסת מהאופוזיציה, שלא ניתן לטעון שמס שלא נגבה מעולם, איננו מס חדש, וכי העלויות שישלמו הגופים השונים ישירות במע"מ, יתגלגלו גם לאזרח בצורה של העלאת מחירי השירותים.

יו"ר הוועדה ח"כ אלכס קושניר השיב לדברים, כי אין דינו של מס שלא נגבה כמס חדש, וכי אי-גביית מס משירותי התוכן הזרים פוגעת בספקים המקומיים, בשכרם ובאפשרותם להעסיק עובדים נוספים.

עוד טענו חברי כנסת בדיון כי המיסוי יפגע בשירותי חינוך, כאשר האוניברסיטאות משתמשות בשירותים אלה לצורכי מחקר ולימוד, וקראו לפטור ארגונים אלה לצד עמותות ומוסדות ללא כוונות רווח. כן עלה כי המיסוי עלול לפגוע בבתי חולים ומוסדות בריאות. ברשות המיסים חזרו על דבריהם כי החובה בחוק לעניין תשלום קיימת גם לגבי גופים אלה, וכי היא לא נאכפה עד כה.

לעניין האוניברסיטאות, הדגישו נציגי האקדמיה כי אומנם מדובר בעלות המגלמת אחוז נמוך מתקציבן, אך גבייה של מע"מ בגין שירותים, עלולה לגרום להן להפסדים גדולים בכל הנוגע לתקציבי מחקר, המגיעים למאות מיליוני דולרים בשנה מצד מענקי ארגוני מחקר בינ"ל, כאשר המיסוי עלול לגרום לארגונים אלה להעביר את התקציבים לגורמים מתחרים באירופה. כך עלתה בדיון קריאה מצד ח"כים לפטור מוסדות אלה, נוכח כך שתקצובם ממילא מגיע מתקציב המדינה. ברשות המיסים ציינו כי הם מקפידים על שמירת מדיניות מס אחידה, וכי המדינה יכולה להתחשבן עם המוסדות במסגרת תקצובן, ולקבע החזר במנגנון התקצוב שלהם. יו"ר הוועדה קיבל את עמדת הרשות וציין כי התחשיב צריך להיעשות בסעיפי תקצובן במסגרת תקציב המדינה, ובכך למנוע את הפגיעה.

"הופכים את כולם לעברייני מס"

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

במהלך הדיון ביקרו חברי הכנסת את רשות המיסים על טענתה כי הייתה חבות במס לאורך השנים אך זו לא נכפתה: "אל תהפכו את כולם לעברייני מס כאשר לא גביתם, אתם העבריינים", והביעו תקווה שההליך לא יבריח חברות קטנות המספקות שירותים.

ברשות המיסים השיבו כי החברות ידרשו לרישום, אבל לא מעבר לכך, וכי הן יתבקשו להנפיק דוח תקופתי עם מספר עסקות וסכום לתשלום. עוד ציינו ברשות כי הספקים לא יצטרכו לפתוח לשם כך חשבון בנק בישראל, וכי אין כוונה לבצע הליכי גבייה אקטיביים. לצד כך ציינו ברשות, כי אם תהייה התחמקות מתשלום, ינקטו צעדים נגד הספקים.

במהלך הדברים הציגה הרשות כי רוב השירותים מרוכזים במספר מצומצם של ספקיות, וכי הספקיות הזרות הגדולות כבר מוכנות למהלך הגבייה, וכי ייתכן שחברות קטנות יהיו פטורות מתשלום.

התייקרות או תחרות

עוד עלתה במהלך הדיון קריאה, כי אם לא יפטרו את המלכ"רים, שהאחריות לתשלום המע"מ תהייה מצד נותני השירותים ולא עליהם, בדומה לאדם פרטי.

בהמשך עלתה לדיון שאלת הפטור לעניין שירותים בסכום של עד 75 דולרים, כאשר בייבוא של מוצרים פיזיים, כידוע פטור הציבור מתשלום מע"מ.

בקשות לדחייה

נוכח הדברים, ביקש יו"ר הוועדה כי הרשות תבחן את הנושא, ואת ההבחנה בין סוגי המוצרים בחוק. בנוסף תהה יו"ר הוועדה, מדוע גם ייבוא של מוצרים פיזיים בסכום של מעל 75 דולר לא מוטל על הספק במקום על הרוכש, ובתגובה ציינו ברשות המיסים כי ישנה חקיקה בנושא שהייתה כוונה להביאה בחוק ההסדרים, אך נוכח תעדוף הוחלט לקדמה בהמשך, יו"ר הוועדה קרא בתגובה לרשות להביא את החקיקה.

במהלך הדיון עלה עוד, כי היו גופי סחר שביקשו דחייה מרשות המיסים לעניין כניסת החוק לתוקף בחודש ינואר, בנוסף העלו גם בלשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון כי ישנן שאלות חוזיות, ומורכבויות רבות מבחינת החברות בחו"ל.

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון וקרא לרשות המיסים להפוך את חבות המס לעניין מלכ"רים, ולקבוע כי החבות תחול לעניינם על ספקי השירותים בדומה לאנשים פרטיים. עוד קרא יו"ר הוועדה כי הרשות תשקול שנית את מועד התחולה, נוכח המורכבויות שעלו מן המנגנון. בנוסף קרא ח"כ קושניר לרשות לבחון גם קביעת חובת תשלום מע"מ על ספקי מוצרים פיזיים המיובאים לישראל בסכום של מעל 75 דולר, וכן לבחון האם מבחינה חוקית מותר לעשות הפרדה - לפטור ממע"מ מוצרים פיזיים בעלות של עד 75 דולרים ולחייבם בגין שירותים דיגיטליים.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]