נפגעי עבירת מין יוכלו לשמור דגימה גם ללא הגשת תלונה

ועדת החוקה המשיכה (יום ג', 5.10.21) להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון - שמירת דגימה פורנזית של נפגעי עבירת מין לצורך הפקת דנ"א ללא הגבלת זמן), התשפ"א-2021, שיזמה ח"כ מירב בן ארי.

הצעת החוק נועדה להסדיר את אופן שמירת הדגימות הביולוגיות הנלקחות מנפגעי ונפגעות עבירות מין, ללא שימוש בהן במקרים שבהם הנפגע/ת לא מעוניינים להגיש תלונה וזאת כדי שאם יבקשו בעתיד לעשות כן, ניתן יהיה להשתמש בדגימות לצרכי זיהוי התוקף בחקירה משטרתית וגיבוש ראיות למשפט. בהצעת החוק המקורית נקבע כי כלל הדגימות יועברו למכון לרפואה משפטית לצורך הפקת דנ"א וישמרו שם ללא הגבלת זמן לטובת הליכי חקירה ומשפט עתידיים. זאת בשונה מהמצב כיום, בו אם לא מוגשת תלונה תוך שלושה חודשים מושמדת הדגימה. לאחר הדיון הקודם, הוסכם כי הדגימות יישמרו - במרלוג - מחסן הראיות המשטרתי, וזאת כדי לאפשר שמירה לטווח ארוך יותר בתנאים הולמים יותר.

יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב: "נתנו קדימות לחוק כדי לתקן מצב עגום ביחס לנפגעות עבירת מין. החוק צריך להתקדם בהסכמה ואנו רוצים לסיים את הכנת החוק לקריאה ראשונה, ככל שהסוגיות נקודתיות".

עו"ד גבי פיסמן ממשרד המשפטים: "ההסכמה המרכזית מול המשטרה ומשרד הבריאות היא שמירת ערכות האונס במרלוג המשטרתי. יש מחלוקת מסוימת לאופן השמירה במרלוג. יש סוגיה הנוגעת לשמירה בשלב ההפקה של הדגימה ויש קושי לא להתחייב להשתמש בערכות עד להסכמה של נפגעת כשהמשטרה היא בגדר שומרת ולא חוקרת".

עו"ד טליה אגמון, המשנה ליועצת המשפטית למשרד הבריאות: "מקובלת עלינו שמירת הערכות במרלוג גם לערכות הקיימות בבתי חולים והשאלה איך יועברו. אחרי שבחנו את המסמכים והטפסים אנחנו לא רואים מניעה לשמירה במשטרה כל עוד לא עושים שימוש בערכות ללא הסכמת הנפגעת. הנפגעת חותמת על טפסים שאם תהיה חקירת משטרה הדגימות יכולות לעבור למשטרה. יצרו דפי מידע והסברים, אך אין אחידות בדרך ההסכמה להעברת הדגימה למשטרה".

ד"ר זהר סער ממשרד הבריאות: "ספרנו כ-500-450 בדיקות שנשמרות כיום". היו"ר ח"כ קריב: "אם היה מדובר באלפי דגימות פורנזיות אז קשה לפנות לכל הנשים אבל אם יש כמה מאות ניתן לפנות לכל הנשים ולקבל את הסכמתה להעברתו למשטרה".

גיל דיין עוזר יועצת משפטית המשרד לביטחון הפנים: "אנו מסכימים ללקיחת הדגימה ולהסכמה במפורש ללקיחת הדגימה. מרגע שהערכה נפתחת הדרישה לבקש מחדש את אישור הנפגעת כובלת את ידי המשטרה מלחפש את מי שפגע. לא רוצים לכבול את ידי המשטרה יתר על המידה".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

היו"ר ח"כ קריב: "המשטרה פועלת מכוח מה שהבית הזה אומר לה שמותר לעשות. בשלב שבו הדגימה מגיעה למרלוג המשטרה נותנת שירות ל'אירוח' הדגימה בשל המומחיות הגדולה שלה ובשל העובדה שיש רק מתקן אחד מתאים. בדיון הקודם עמדנו על העניין הזה. לא מבין מאיפה נולדה התאוריה שצריך לדלג על שלב ההסכמה. האם זה הגיוני שמדינת ישראל תקים עוד מכון פורנזי כדי שתישמר זכותן של הנשים להחליט? לא יכול להיות שהשליטה נלקחה מהנפגעת וגם פה תילקח ממנה הסכמתה. התגייסות המשטרה זה צעד חשוב לטיפול בעניין. ככל שהתהליך יהיה מכבד וישמור על האוטונומיה של האישה יותר נשים תאשרנה לבדוק".

ח"כ עאידה תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת): "אני רואה חשיבות רבה לקיום הדיון בחוק שדנו בו גם בוועדה לקידום מעמד האישה שם ראינו שבתי חולים לא שומרים על הדגימות. לאחר הדיונים אצלנו קמה ועדה ובעקבותיה הפסיקו להשמיד דגימות. המטרה של הנושא היא שמירה על זכויות הנשים להתלונן בעתיד כי במקרים רבים קשה להן להתלונן בשלבים הראשונים. נשים בחברות מסורתיות חרדיות וערביות צריכות שליטה על התהליך כי אם לא, זה יבהיל אותן ורבות יפחדו לתת את הדגימה מחשש של "מה זה יביא עלי?"

ח"כ ענבר בזק (יש עתיד): "כשמדברים על שלושה שלבים האם אפשר להחתים אותה על טופס אחד? זה נראה מאוד מסורבל".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

טל פז מזרחי, קמ"ד אח"מ וטכנולוגיות בייעוץ המשפטי למשטרה: "אנו עושים כל מה שיכולים להתקדם ולצאת מהקופסה במהלכים יוצאי דופן. ביחס לזכות לפתוח בחקירה פלילית, החוק מחייב את המשטרה לחקור כדי לאתר חשוד, להביאו לדין ולמנוע מקרים בעתיד. המשטרה מופקדת על אינטרס ציבורי רחב. כשאנו מקבלים עבירות מין, הרצון להביא את התוקף כמה שיותר מהר. מז"פ משטרת ישראל הם אלו שיבדקו את בדיקות האונס. הנושא של העברת המידע של הימצאות זרע חשוב מאוד. כשאני באה לקורבן לא אומר שמדובר בזרע החשוד. כשאני אומרת שאין זרע, זה אומר שלא מצאתי - זה לא בהכרח ישקף את התמונה המלאה. כשיש חומר גנטי על מטוש יש כמות של בדיקות שאני יכולה לעשות. כשאצטרך להפיק עוד דגימה אולי לא יהיה לי מספיק כדי לבצע חקירה".

היו"ר ח"כ קריב: "אם יהיה חוק ספציפי שאומר שאסור לכם לחקור ללא רשות הנפגעת אז זה גובר על חקיקה אחרת כללית. אנו נמצאים ברגע שארגוני הסיוע אומרים שככל שנגביר את ההסכמה של נשים בתהליך יותר נשים יתנו את הסכמתן לתהליך המלא. המחוקק יקבע מדיניות".

יעל סיני, יועצת השר לביטחון הפנים: "המשטרה אכן חושבת שצריך לאזן על שמירת זכויות הנפגעת ולדעת מה קרה אבל לבוא ולעצור את יכולת המשטרה לחקור את הנושאים עד תום זה בעייתי. אחר כך באותה ועדה יקראו לנו ויגידו שלא ביצענו את עבודתנו בצורה טובה".

סנ"צ יפעת חסון רמ"ד נפגעי עבירה ומשפחה במשטרה: "אנו רוצים לעשות איזון בין הרצון לחקור ולקבל מידע לבין הרצון לתת שליטה על התהליך כשבסוף המשטרה מנהלת את התהליך ולכן הגענו לשני שלבי הסכמה. הסכמנו שהנפגעת תידגם ואז לא נעשה כלום עם הדגימה. לאחר מכן המשטרה תפתח בחקירה כי הנפגעת מגיעה לבית חולים ואז אנו מחויבים להתחיל בחקירה עם כלים מצומצמים. כשהמתלוננת מסכימה לפתיחת הערכה כאן, אנו עושים את כל הפעולות. נניח בחורה קיימה יחסי מין לפני יום ויום אחרי היא נאנסה ואז היא תרצה לדעת של מי דגימת הזרע". היו"ר ח"כ קריב: "אז היא תצטרך להגיש תלונה"

עו"ד איילת רזין בית אור, יועמ"ש איגוד מרכזי הסיוע: "הפערים לא גדולים. הבסיס שלהם הוא חוסר הבנה מספקת של המשטרה שככל שירתמו את הנפגעת שעברה פגיעה מינית ויתנו לה עוד צומת מידע, זה יעלה בוודאות את כמות תלונות ואם נסתיר מידע או ננסה לכפות על נפגעות הליך פלילי זה יקטין את כמות התלונות. חשוב גם למנוע שימוש של המשטרה ב-דנ"א של הנפגעות בחקירות עתידיות של המשטרה ולוודא שהוא לא יוכל לשמש נגדן בחקירות עתידיות".

יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית: "חוסר ההסכמה לא גדול כפי שמוצג. הצגנו למשטרה מודלים מהעולם כמו המודל האוסטרלי ולא על זה יקום או ייפול דבר. חשוב לי להגיד שהעברנו משהו מרשות אחת שעוסקת בבריאות לאחרת שעוסקת בפלילים. רשאי אדם לקבל תוצאות בדיקה רפואית וזה מקביל להימצאות מידע גנטי".

היו"ר ח"כ קריב סיכם: "נקיים דיון נוסף ביום שני הקרוב. הצוות המשפטי של הוועדה יבוא בדין ודברים עם הבט"פ והמשטרה להסכמה על השיטה ונביא נוסח שלם".