משרדיהם של בנט, לפיד ושטרן הפרו את החוק

משרד ראש הממשלה ומשרד ההתיישבות, משרד ראש הממשלה החליפי, משרד המודיעין, משרד הדיגיטל הלאומי, המשרד להשכלה הגבוהה, משרד משאבי המים, לא הגישו את הדיווח השנתי לפי חוק חופש המידע ב-1 ביולי, הסוקר את פעילות משרדים אלה בשנת 2020 [המשרדים האחרונים אומנם נסגרו, אך החוק מחייב את הממשלה לפרסם דוחות על אודותם].

נתונים אלה ואחרים עולים מדוח הפעילות של היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2020. מהדוח, הסוקר את יישום חוק חופש המידע במשרדי הממשלה וביחידות הסמך, עולה כי במהלך שנת 2020 הוגשו לממשלה 13,390 בקשות חופש מידע, המשך למגמת עלייה משמעותית במספר הבקשות המוגשות לממשלה בחמש השנים האחרונות. בנוסף, במסגרת הדוח מתפרסמת לראשונה סקירה על יישומו של חוק חופש המידע בשלטון המקומי (פורום 15 הערים הגדולות).

בהעדר נתונים מכמה משרדי ממשלה, אין לגביהם נתונים בדוח השנתי, שכן הדוח מתבסס על דיווחי המשרדים ויחידות הסמך.
‏
מהדוח עולה כי הרשויות שדחו את השיעור הגבוה ביותר של בקשות חופש מידע הן המשרד לביטחון הפנים, משרד הפנים, משרד המשפטים ומשטרת ישראל. הרשויות לגביהן הוגש מספר התלונות המוצדקות הרב ביותר הן משטרת ישראל, צה"ל ומשרד החינוך; מבין הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הן משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, רשות האוכלוסין וההגירה ושירות בתי הסוהר.

נתונים מרכזיים מהדוח:

* בין הרשויות אליהן הוגשו מרבית בקשות חופש המידע הן משרד החינוך (1,619), הרשות הארצית לכבאות והצלה (1,436), משטרת ישראל (1,347), רשות מקרקעי ישראל (1147), משרד הבריאות (969) ומשרד המשפטים (828).

* בין המשרדים שענו בחיוב על שיעור הבקשות הגבוה ביותר הם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (84.4%), רשות האוכלוסין וההגירה (76.5%) ושירות בתי הסוהר (72%).

* בין הרשויות שענו בתוך זמן קצר (עד 14 יום) על בקשות חופש מידע שהוגשו אליהן: הרשות לכבאות והצלה, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הכלכלה.

* הרשויות שדחו הכי הרבה בקשות חופש מידע הן: המשרד לביטחון הפנים (62.1%), משרד הפנים (46.3%), משרד המשפטים (44%) ומשטרת ישראל (41.4%). סיבת הדחייה המרכזית: המידע נמצא בידי רשות אחרת.

* הרשויות לגביהן הוגש מספר התלונות המוצדקות הרב ביותר הן: משטרת ישראל, צה"ל ומשרד החינוך (11 תלונות מוצדקות כ"א) ומשרד הבריאות (8 תלונות). רוב התלונות ליחידה הוגשו בשל אי-מתן מענה מצד משרדי הממשלה.

* הרשויות שנגדן הוגש מספר עתירות חופש מידע הגבוה ביותר בבתי המשפט הן: משרד ראש הממשלה (20 עתירות), משרד המשפטים ומשטרת ישראל (12 כ"א) ומשרד הבריאות (11).

* הרשויות שרשמו את השיעורים הגבוהים ביותר לחריגה מהזמן הקבוע בחוק למענה לבקשת חופש מידע (120 יום): המינהל האזרחי יהודה ושומרון (52.1% תשובות ניתנו מעל 120 יום), צבא ההגנה לישראל (50.7%) והמשרד להגנת הסביבה (25.2%)

* רוב עילות הסירוב למתן מידע הן פגיעה בפרטיות (1,123 דחיות, 27.6% מכלל הדחיות), מידע שלא ניתן לאתר או שאינו נמצא ברשות (992 דחיות, 24.4%), או בשל כך שהמידע נוצר בידי רשות אחרת (792 דחיות, 19.5%).

סקירת יישום חוק חופש המידע ברשויות מקומיות (פורום ה-15)

* הרשויות המקומיות אליהן הוגש מספר הבקשות הרב ביותר: תל אביב-יפו (552, כ-21% מכלל הבקשות), ראשון לציון (524, כ-20% מכלל הבקשות) ואשדוד (398, כ-15% מכלל הבקשות שהוגשו).

* הרשויות המקומיות בהן נרשם שיעור חריג מסד הזמנים הקבוע בחוק למענה (מעל 120 יום): רחובות, חדרה ורמת גן. מבין הרשויות המשתייכות ל'פורום ה-15', עיריית נתניה בלבד לא הגישה את הדיווח כנדרש.

* הרשויות המקומיות שבלטו לטובה במענה בתוך זמן קצר (עד 14 יום): כפר סבא (54.9% מהבקשות), חיפה (51.9%), פתח תקוה (45%) וראשון לציון (40.8%).

מ"מ ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, עו"ד שלומי בילבסקי, אמר כי "נתוני הדוח מלמדים כי בחמש שנים האחרונות מספר הבקשות למידע מן הממשלה - הוכפל. על הממשלה להסיק את המסקנות המתבקשות, להכיר בדרישתו הצודקת של הציבור לשקיפות שלטונית ולהשקיע את המשאבים הנדרשים לטובת פרסום מידע באופן יזום לטובת הציבור. פרסום מידע באופן יזום מגביר את אמון הציבור בממשלה, מפשט תהליכים וחוסך משאבים".

הדוח הוצג לשר המשפטים גדעון סער ויוגש על ידו לממשלה.