הנדל: "אחרי התקציב - נישואים אזרחיים"

בירושלים נחנך (יום א', 12.9.21) "המרכז ליהדות ומדינה" מבית מכון שלום הרטמן. מטרת המרכז היא לעצב מדיניות בתחומי הליבה של יחסי יהדות ומדינה בישראל, בהם שאלת "מיהו יהודי", שבת במרחב הציבורי, פלורליזם בשירותי הדת - כולל נישואין וגירושין - ונושאים נוספים, והכל ברוח ליברלית.

בכינוס ההשקה השתתפו בין היתר הח"כ הרפורמי גלעד קריב (העבודה) ח"כ משה טור פז וחכ"ל תהלה פרידמן (יש עתיד). במהלך הכנס הוצג חזון המרכז ונידונה הסוגיה של שבת במרחב הציבורי. המרכז מבקש לקדם שימוש בכלי מחקר מתחום המדיניות, לפעול לעיצוב מדיניות מול מקבלי החלטות בכנסת, בממשלה וברשויות המקומיות, ולהוביל פעילות תקשורתית וציבורית. בראש המרכז ליהדות ומדינה עומד תני פרנק, פעיל בולט בארגון נאמני תורה ועבודה, עד לאחרונה מהגופים שנתמכו על-ידי הקרן החדשה לישראל.

שר התקשורת יועז הנדל (תקווה חדשה), אמר כי "מדינה יהודית צריכה לאפשר לכל יהודי להרגיש שיש לו בית לאומי, גם אם הוא לא גר כאן. אני רוצה שכל יהודי ירגיש שזה ביתו. אסור שיהיה לאף אחד מונופול על היהדות. לא חרדי, לא דתי, לא דתי-לאומי, לא לייט, ולא רפורמי או קונסרבטיבי. אני רואה פגיעה גדולה בזה שנתנו לחרדים מונופול על היהדות.

"אם אני מסתכל על מבחן התוצאה של ממשלות ישראל בעשור האחרון אני רואה כישלון ביכולת לקבל החלטות. לכן במבחן התוצאה, טוב בעיניי שתהיה אחריות לראשי ערים שהם יקבעו איך התחבורה תיראה אצלם בשבת. וכך גם בנושאים של כשרות ותחומים אחרים. זה כבר קורה בת"א, ברמת גן, בגבעתיים. הממשלה צריכה לתת כוח לראשי ערים. אני מאמין שאחרי התקציב נוכל להתעסק בתחום הגיור והנישואין האזרחיים. צריך לספק חלופה למי שלא יכול להתחתן. כדי לשמור על צביון יהודי, על המדינה לא להתערב ביהדות של אזרחיה".

צילום: השר אלעזר שטרן

שר המודיעין אלעזר שטרן (יש עתיד) אמר: "אני נגד הפרדת היהדות מהמדינה ובעד הפרדת ההלכה מהמדינה. מה זאת אומרת? לדוגמה, אני רוצה שכולם יתחתנו כדת משה וישראל. אני חושב שהמדינה צריכה להשקיע בחינוך אנשים לעשות זאת, אך היא לא יכולה לכפות זאת, ומי שלא רוצה - יש לאפשר לו להתחתן אחרת. וזה עוד לפני שדיברנו שגם ביהדות יש אולי 70 דרכים להתחתן. לא ייתכן שמי שנולד פה, ושירת פה, לפעמים צריך לטוס לקפריסין להתחתן.

"כשרות זה דבר שכל ישראלי פוגש, וכשרות שמזוהה עם שחיתות מרחיקה אנשים מיהדות בכלל. אני מאמין שהממשלה הזו תביא בשורה בגיור ובכשרות. מתווה הכותל אומנם לא הוזכר בהסכמים הקואליציוניים, אבל יש פגישות על זה [בניגוד לדברי שטרן, מתווה הכותל אכן מוזכר בהסכמים שחתמה יש עתיד עם שותפותיה לקואליציה, ע.י.]. זה עוול צועק ואני מקווה שהוא יתוקן".

צילום: השרה תמר זנדברג

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג (מרצ), הבהירה כי לא תסתפק בפתרונות מקומיים: "את המאבק לתחבורה הציבורית בשבת התחלתי מעיריית ת"א, והיום יש תחבורה ציבורית בשבת כתוצאה מהתארגנות עירונית, וזה דבר חשוב. יש מי שרוצים להנהיג אוטונומיה לרשויות המקומיות בתחום הזה, וזה מבורך כמובן, אך מנגד יש לזה חסרונות: לא כל הערים מסוגלות לזה, אם בשל קואליציות מורכבות ואם בשל קשיים מימוניים. אני לא יודעת מה נוכל להשיג בממשלה הזו בתחום הדת, אני חושבת שבתחום התחבורה הציבורית בשבת אפשר להגיע להסכמות".

על השאלה כיצד היא מתייחסת להפרטות בתחום הכשרות שמוביל השר מתן כהנא, ענתה זנדברג "יש הפרטות טובות... כשאני רואה את ההתנגדויות לרפורמה הזו, אני יודעת שהיא בכיוון טוב".

מטרת "המרכז ליהדות ומדינה" היא להביא לתיקון, כהגדרתו, של יחסי יהדות ומדינה בישראל ולעיצוב "מדיניות של יהדות מכילה, המחזקת את הקשר בין זהותה היהודית לבין אופיה הדמוקרטי של המדינה, מעצימה את תודעת העמיות היהודית ואת הקשר עם יהדות התפוצות". הוא מצהיר כי על שולחן המרכז יונחו נושאי מאקרו מתחום יהדות ומדינה, בהם: האיזון בין סמכויות הרשויות המקומיות גבולות הגזרה הקבועים בספר החוקים, דיוני עומק בשאלת מיהו יהודי; עיסוק בשאלת היהדות במערכת החינוך; וכן קידום פלורליזם בשירותי הדת ובתחום המעמד האישי.

נשיא מכון שלום הרטמן, דניאל הרטמן, אמר: "כמדינה ריבונית, ישראל מחויבת לחוק ולזכויות כל האזרחים. יש מערכת משפט אחידה וכולם שווים בה. אבל להבדיל מכך יש מערכת זהויות, ודיון זהותי-דתי, שלא כלול בה. יש 14 בתי משפט דתיים במדינת ישראל: מוסלמי, דרוזי, בהאי, עשרה לקהילה הנוצרית, וליהודים - בית דין אחד! איך זה קרה? מה, אין לנו תפיסות יהודיות שונות? דווקא האחידות הזו יוצרת מתח ופילוג. כשלכל אחד יהיה מקום שבו הרגשות הדתיים שלו יכולים לבוא לידי ביטוי - אז לא יהיה פילוג".

צילום: [צילום: בועז פרלשטיין/מכון הרטמן]