מתווה שדה בריר יחכה לעוד תסקיר בריאותי

ועדת הפנים והגנת הסביבה קוראת (יום ב', 16.8.21) שלא לאשר את התוכנית לבניית מכרה הפוספטים בנגב. בדיון השתתפה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, שאמרה כי יש מתווה מוסכם שמטמיע לראשונה את שיקולי הבריאות ואת מעמד משרד הבריאות בתסקיר ההשפעה על הסביבה. לדבריה, השיקולים האלה ייבחנו בכל אתר מסוים כאשר ירצו לבצע בו פעילות כלשהי - כולל בחינת חלופת אפס.

יו"ר הוועדה, ח"כ סעיד אלחרומי, אמר כי המכרה בשדה בריר אינו עומד לדיון בפעם הראשונה. "הדגל שהרימו תושבי הנגב הוא הבקשה המינימלית של כל אדם לחיות חיים נורמליים בלי נזק בריאותי סביבתי, וזה מה שהמכרה יכול לגרום. המכרה יביא לעקירה של עשרת אלפים תושבים ביישובים שעל אדמתם אמור לקום המכרה. כסיייפא וערד נמצאות במרחק קצר מהמקום ואמורות להיפגע. עד שכבר קרתה החלטת ממשלה להכיר ביישובים באזור, נבנו בתי ספר ומרקם חיים חברתי נוצר, האם בהחלטה אחת שלמרות כל האזהרות כנגדה, יבטלו את זה?!".

חברי הכנסת הביעו חשש מהתקדמות התוכנית וטענו בוועדה כי התמותה באזור תגדל אם תאושר בנייתה. "בהיותי שר הבריאות", אמר ח"כ יעקב ליצמן, "שיתפנו פעולה נגד הכרייה. זה ברור שזה מזיק לחיי אדם. משרד הבריאות הזהיר שימותו אנשים מכך. אבל מה אומרים אחרים 'זה רק אחד-שניים בשנה'. אז גם את זה כבר צריך להכיל?!". ח"כ יוראי להב הרצנו ציין כי פרופ' יונתן סמט שמומחה בכרייה של פוספטים, קבע שיש סיכוי של פי 6 בתמותה מעל הנורמה".

ח"כ אלון טל הוסיף כי מלבד הנזק הבריאותי, מדובר על נזק סביבתי עצום, "אין כאן כל צדק סביבתי - הפריפריה מקבלת יחס אחר. אין שום מצב שייעשו כזה דבר במרכז הארץ. זו אטימות מצדנו. חוק אוויר נקי חל על כל שטח מדינת ישראל. כל העיסוק בצדק חברתי צריך לקבל ביטוי סביבתי. העיר ערד הוקמה בסימן אוויר צח, ואיך זה שדווקא שם שמחפשים לבנות את ערך היעד - רוצים לפגוע באוויר הנקי?".

השרה זנדברג אמרה בדיון: "אנו מצויים בעיצומו של משבר אקלים ומשבר בריאותי, כשמדינות העולם כבר מתקדמות לעבר תוכניות כלכליות ירוקות. מכריית הפוספטים אין תועלת אנרגטית, ובוודאי שלא תועלת סביבתית ובריאותית לאף תושב במדינה. למה אנחנו צריכים לכלות את משאבי הטבע של ישראל בשביל רווחים לכיל? העידן הנוכחי שאנו חיים בו מחייב אותנו כממשלה לקיים דיון אסטרטגי בעתיד כריית הפוספטים בישראל. הגיעה העת שנשים על הפרק את השאלות האמתיות על משמעות הכרייה, הניצול והפקת הפוספטים, מה התרומה שלהם לכלכלה הישראלית, ומה המחירים הסביבתיים והבריאותיים שנשלם. עלינו לנהל דיון על מעבר לתעסוקה בריאה ונקייה, כפי שעושות כלכלות בעולם במסגרת 'גרין דיל' המותאם לעידן החדש של כלכלה וסביבה. זה המקום שממנו אנחנו צריכים לנהל את המשך הדיון הזה, גם בכנסת וגם בממשלה. ומהמקום הזה המדיניות צריכה להיתרגם למוסדות התכנון - ולא להפך".

הד"ר שרית עוקד, שעומדת בראש המאבק נגד הקמת המכרה, אמרה בוועדה: "עשו מאיתנו חוכא ואטלולא כשבאו לדבר על עניין הבריאות - השוו זיהום אוויר בדרום לתאונות דרכים במרכז הארץ. מה זה קשור בכלל. אבל ככה מתייחסים לתושבי הנגב - החיים שלנו לא שווים כלום. סקירות נוספות על הבריאות לא יעזרו לנו. צריך להוציא את האתרים האלו מתוכנית המתאר ויש חלופות אחרות".

ראש עיריית ערד, ניסן בן חמו, אמר בדיון: "אין מילה אחרת - זוהי שערורייה! אנחנו מגיעים לוועדות שוב ושוב ומתריעים וכלום. למה כשמשרד הבריאות קובע נהלים לגבי קורונה ולגבי חיסונים, אז ברור שאנחנו עובדים על בסיס זה, וכאן פתאום יש עמדה אחרת. פרופ' סמט ופרופ' גרוטו קבעו ברור שזה יגדיל תמותה. למה כאן חולקים עליהם? ברור שבמקום הנזק האדיר לתושבי הנגב כאן יש חלופות אחרות".

גיא סמט, ממונה על אוצרות טבע במשרד האנרגיה, עדכן בדיון כי "המשרד הולך לקראת תסקיר שיבוצע והוזמן על-פי המתווה של משרד הבריאות. לאחר התסקיר, מוסדות התכנון יחליטו איך להתקדם עם התוכנית".

לילך גבע, יועמ"ש כי"ל שאמורה לבנות את המכרה, טענה בדיון כי "המפעל עובד מזה 60 שנה ומעסיק 1,200 באופן ישיר ומעל 8,000 באופן עקיף. המוצר של המפעל מוגבל בזמן והמוצא היחיד הוא שדה ברייר - היעדר קבלת החלטה עושה יותר נזק. כל בדיקה תבורך. רק אנו מצפים שהדברים ייעשו. הנושא של הבריאות והסביבה קרובים לליבנו מאוד - גם לנו יש עובדים וחיים, וזה חשוב לנו לא פחות. בעיננו אין כאן כל חשש. אמרנו תקופה ארוכה שיעשו את כל הבדיקות ושיראו את התוצאות".

יו"ר הוועדה, ח"כ סעיד אלחרומי סיכם את הדיון: "הוועדה קוראת לממשלה להקפיא ולגרוע מהתמ"א את התוכנית תוך זמן קצר שיהיה תסקיר מוכן וברור. כמו-כן, עד שלא יהיה מענה והסכמה ברורה מהשר האמון על היישובים הפזורים בנגב, הוא לא יקודם. החלופות צריכות להיות על השולחן. הוועדה תקיים בקרוב סיור באזור המכרה בערד וסביבתה כדי שכולם ייראו מקרוב על מה מדובר".