תלמיד אלרגי זכאי ל-6 שעות סייעת ביום, תינוק - רק לשעתיים

הוועדה לזכויות הילד דנה (יום ד', 11.8.21) במענה לילדים אלרגיים במוסדות החינוך. ח"כ יעקב אשר, המשמש גם יו"ר השדולה למען חולי הצליאק והאלרגיים, מחה על כך שנציגי משרד האוצר לא הגיעו לדיון, לענות על השאלות התקציביות: "בושה וחרפה שהאנשים שמושכים בחוטי התקציב לא הגיעו, יו"ר הכנסת צריך להפעיל את סמכותו בנושא. וממתי החליטו לעשות את ההבדל בין אלרגיות של חלב לאלרגיות שונות, בילדים בגילי לידה עד שלוש. מאיפה הגיע הרעיון הזה שעד שנתיים מתייחסים לכלל האלרגיות באופן זהה ומשנתיים ואילך מתחילים לפצל את האלרגיות, האם זה מבית מדרשו של משרד האוצר שלא מומחה באלרגיות ומומחה רק בכסף?".

יו"ר עמותת יהל, שהקימו הורים לילדים אלרגיים: "אנחנו כאן היום רק כי עוד לא מת אף ילד אלרגי במעון, גן או בית ספר, אחרת כל גורמי המקצוע כבר היו פועלים אחרת. אבל כרגע אנחנו צריכים להמשיך במאבק המתיש הזה כהורים, כשמסתכלים על חיי הילדים שלנו דרך החור של הגרוש". לדברי נעמה קציר שמואלי, "רק לפני כמה ימים אושר בכלל שיהיו סייעות לילדים אלרגיים במעונות היום, ורק עכשיו נפתחת מערכת הגשת הבקשות. מתי הם ימצאו, ישכרו ויכשירו את אותן סייעות עד ה-1 בספטמבר? ומי תבוא לעבוד כסייעת לשעתיים ביום, שזה הקריטריון, כאילו בשעה השלישית הילדים מפסיקים להיות אלרגיים. וגם את השעתיים, רק הילדים המולטי-אלרגיים מקבלים עד גיל שלוש, והילדים שאלרגיים לחלב מקבלים רק עד גיל שנתיים. זה רק זמן עד שיקרה האסון. ונגיע אח"כ גם למשרד החינוך, שם לכאורה הכל טוב ומקבלים סייעות לכל אורך היום בגנים ובכיתה א', אבל השנה הם החליטו שילדים שאלרגיים לקשיו ולפיסטוק לא זכאים לסייעת, בעוד שאר הרגישים לאגוזים כן. הגשנו נגד ה'יצירתיות' הזו עתירה לבג"ץ ומקווים שנזכה לסעד. חוסר ההיגיון זועק לשמיים.

רבקה רוזמרין, מפקחת פדגוגית בנעמ"ת, אמרה כי "הסייעות לשעתיים ביום לתינוק אלרגי לחלב זה דבר שאינו מתקבל על הדעת כלל. מה עושים איתו בשאר השעות? שמים אותו בלול לבד? הרי תינוקות פולטים על השטיח או על עצמם ונוגעים זה בזה".

ח"כ יסמין פרידמן ביקשה לדעת האם יש מספרים מדויקים של ילדים ועלות תקציבית לכיסוי הפער במעונות, וקציר שמואלי השיבה שהשנה עלות הסייעות לשעתיים ביום לכ-500 ילדים היא 15-10 מיליון שקל, אבל לא ידעה להעריך עלות מלאה עתידית.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

ורדה מלכה מיחידת חינוך וטיפול באגף מעונות היום במשרד הכלכלה, אמרה כי "מערכת ההרשמה לשנה הבאה פתוחה מהשבוע ואפשר להגיש בקשות. עד כה הוגשו שלוש בקשות ואינני יודעת כמה בקשות יוגשו וכמה נאשר. במעונות היום האוכל לא מגיע מהבית אלא מבושל בתוך המסגרת עצמה, אז יש שליטה מוחלטת של המבשלת על רכיבי המזון שמוכן ולכן הארוחה מותאמת לקבוצות שלהן מוגש האוכל. בכיתת תינוקות ופעוטות מקבלים בקבוקים, ולפעמים פולטים או מטפטפים, ולכן שם יש סייעת לאלרגיים לחלב. לגבי הבוגרים, אין שם בכלל בקבוקים ואוכלים רק אוכל מוצק, כך שאין סיבה שיהיה חלב כאלרגן בכיתה".

מלכה נשאלה על-ידי יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל שיר סגמן, גם לגבי מזרקי אפיפן עבור הילדים במסגרות לידה עד שלוש, ואמרה כי כל המסגרות מחויבות להחזיק מזרק ומקבלות הדרכה של עזרה ראשונה, כולל שימוש במזרק. עם זאת, הודתה מלכה, כי רק מעונות הסמל מקבלים גם סבסוד לרכישת המזרק, בעוד המעונות הפרטיים נדרשים לרכוש אותם בעצמם. עו"ד קרן איוס מחיבה - ארגון הגנים הפרטיים החרתה החזיקה: "את החובה לרכוש מזרקים הטילו בחוק על כולם, אבל אנו נתקלים בקושי לקבל מרשם רפואי לרכישת המזרק. גם את הסבסוד תקצבו סלקטיבית ואנו נאלצים לרכוש את המזרקים על חשבוננו. אנחנו בסך-הכל מבקשים סיוע כדי שיהיה לנו שוויון הזדמנויות ולא נהפוך לעבריינים בעל כורחנו. גנים פרטיים יכולים לסרב לקלוט אלרגיים, בניגוד למעונות, אבל אנחנו לא רוצים להיאלץ לסרב".

ורדה מלכה אמרה כי בעוד בעל מעון פרטי אשר קיבל רישיון הפעלה קבוע מחויב שכל סייעת תעבור הכשרת שימוש במזרק, כאשר רשיון ההפעלה הוא עדיין רישיון זמני, החובה היא שרק סייעת אחת תעבור את ההכשרה. יו"ר הוועדה התרעמה: "אבל מה אם אותה סייעת לא נמצאת באותו יום? זה עניין של חיי אדם!" ומלכה השיבה כי אחריותו של בעל הרישיון, זמני כקבוע, שבכל רגע תהיה במסגרת מישהי עם הכשרה לשימוש במזרק.

הד"ר דינה צימרמן, מנהלת המחלקה לאם ולילד במשרד הבריאות: "עמדת המשרד היא שצריך לדאוג למקום בטוח לילדים עם אלרגיות ושמסגרות לכל הגילים יהיו בטיחותיות. הדרך שבכל העולם מתמודדים עם זה שונה ממה שקורה פה בארץ, בגלל שבעבר המערכת לא הייתה ערוכה לפתרון אחר. על כן בשנים האחרונות מושקע המון זמן בבניית מדיניות, נהלים, אורחות חיים וכו', כדי לדאוג שלכל אחד שעובד עם ילדים תהיה ההכשרה לראות אלרגיה ולטפל בה, כי אתה אף פעם לא יודע איפה הסייעת תהיה באותה דקה. התהליכים האלה הם בשלבים שונים מול משרד החינוך ומול אגף מעונות היום, שכרגע יש לגביו אי-בהירות של מיקומו. אנחנו יודעים לתת הנחיות מקצועיות ולא קשורים לתקציב. מקווה שברגע שיעברו למשרד החינוך זה יקפיץ אותם, כי במשרד החינוך התקדמנו הרבה יותר".

יו"ר הוועדה: מעונות היום וכלל המסגרות לידה על שלוש יעברו לאחריות משרד החינוך בינואר. לאור התשובות שקיבלנו פה היום, הדיון בגילי לידה עד שלוש התארך ולא נגיע לגנים ולכיתות היסודי באחריות משרד החינוך, ונייחד להם דיון אחר, אבל כן הייתי רוצה את התייחסות המשרד להיערכות לקלוט את הפעוטות האלרגיים בינואר.

אפרת לאופר, ממונה על הבריאות במשרד החינוך: העבודה על מעבר גילי לידה עד שלוש כבר החלה אבל אין ספק שדרושה עוד חשיבה ועוד עבודה. במשרד החינוך הקריטריונים אחרים, וילדים אלרגיים מגיל שלוש ועד כיתה א כולל זכאים לסייעת לכל אורך היום, ובכיתה ב יש הדרגתיות והסייעת רק בזמן הארוחות, ובכיתה ג כבר אין סייעות. יש לנו כבר פלטפורמות קיימות, כמו המדריך התזונתי, שאנחנו בהחלט יכולים להעמיד לרשות משרד הכלכלה והמעונות אם זה יסייע. נעמה קציר שמואלי העירה כי מדובר במדריך מדהים שהכינו משרדי הבריאות והחינוך ובאמת אין סיבה שהמעונות לא משתמשים בו.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל שיר סגמן, סיכמה ואמרה שאין ספק שגם במשרד הכלכלה ואגף המעונות נעשתה כברת דרך בנושא, אבל כאשר מדובר בחיי אדם, אי-אפשר להסתפק בכברת דרך כהישג, וכולה תקווה כי המעבר לאחריות משרד החינוך ימשיך את מגמת השיפור בנושא.

עוד אמרה בסיכומה: "הוועדה קובעת כי העובדה שרק 23% מהפעוטות נמצאים במסגרות מפוקחות והם הזכאים לסייעת אם הוכח שהם אלרגיים - מהווה פגיעה בזכות של פעוטות לחינוך ולבריאות.

למשרד האוצר: הוועדה דורשת לתקן את העיוות לפיו תלמיד אלרגי במערכת החינוך זכאי לסייעת במשך 6 שעות ביום, ואילו פעוט אלרגי במעון זכאי לסייעת בהיקף של שעתיים ביום בלבד, ולהעלות את שעות הזכאות של פעוטות אלרגיים.

למשרד הכלכלה: הוועדה מביעה תמיהה על כך, שרק אתמול, כשלושה שבועות לפני מועד פתיחת שנת הלימודים, המשרד פתח את מערכת הגשת הבקשה לקבלת סייעת לפעוטות אלרגיים במעונות היום.

למשרד הבריאות: הוועדה דורשת לתקן את התבחינים כך שגם פעוט אלרגי לחלב שגילו מעל שנתיים יהיה זכאי לסייעת.