אין תקציב להכרזה על 23 חופים

"בשנה וחצי האחרונות טבעו 51 איש בחופי הים, מתוכם 6 טבעו בחופים מוכרזים, וכל השאר בלא מוכרזים, או בשעות בהן אין שירותי הצלה", פתח יו"ר ועדת הפנים סעיד אלחרומי דיון (יום ב', 9.8.21) על הטביעות בחופי הים והסדרת חופי הרחצה, "אנו רוצים להגיע לסיכום שיציל חי אדם. משרד הפנים והרשויות המקומיות חייבים להירתם ולהציע פתרונות".

התברר שהתקציב לאחזקת חופים בכל הארץ עומד על 13.5 מיליון שקל בשנה. בעשור האחרון נוספו 21 חופים מוסדרים ומספרם כיום 157 בכל הארץ. אלחרומי: "בתוכניות משרד הפנים להכריז על עוד 23 חופים מוכרזים, אבל מתי זה יקרה? אנו לא רוצים לחכות עוד עשור".

ח"כ מאיר יצחק הלוי: "חופי הים הם משאב של כל תושבי המדינה. בחוף אילת לא משתמשים תושבי אילת, אלא כל עם ישראל. חייבים ללמד שחייה ילדים שיישוביהם בדירוג סוציו אקונומי 5-1, מכיתה א'-ב'".

ח"כ רון כץ: "יש 157 חופים מוכרזים ו-156 לא מוכרזים. מתוך 51 איש שטבעו מאז ינואר 2020, רק 6 טבעו בחופים מוכרזים. החופים הלא מוכרזים הם מכת מדינה, ומשרד הפנים חייב לסמן אותם כנקודת תורפה. גם שחיין טוב נכנס לסכנה בחוף לא מוכרז. איך משרד הפנים מתמודד עם זה? מצדי שיביאו משטרה למנוע כניסה לחופים לא מוכרזים".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

יו"ר הוועדה: "בגלל הצפיפות בחופים המוכרזים, דוחפים את האנשים ללא מוכרזים". ח"כ יצחק זאב פינדרוס: "אין היום שום חוק ושום קנס על-כניסה לחוף לא מוכרז. אין פיקוח. יש לקבוע חובת לימוד שחייה, ושיהיו מספיק בריכות בכל המגזרים על-מנת ליישם זאת. החוק שמחייב חופים נפרדים נחקק בשנות ה-70, כשהביקוש לחופים כאלה היה בקרב 7-4 אחוזים מהאוכלוסייה. היום מעל 20% מהאוכלוסייה מעוניינים בחוף נפרד. מה לעשות שהחרדים רובם גרים בבני ברק, אלעד וקריית ספר. איזה אינטרס יש לראש עיריית חיפה או הרצליה להכשיר להם חוף נפרד? הם לא תושבים שלו".

עאטף חיראלדין, מנהל האגף לחופי רחצה במשרד הפנים: "מנכ"ל משרד הפנים פנה לכל הרשויות בגוש-דן וקרא לפתוח עוד חופים נפרדים. להכריז על חוף נפרד זה בסמכות הרשות המקומית, לא בסמכות משרד הפנים. כשאני הגעתי לתפקיד ב-2010 היו בארץ 136 תחנות הצלה. מאז נוספו 21 חופי רחצה. לפי הנתונים, מאז 2007 לא היה שינוי במספר הטביעות. אין עליה. הרשות המקומית חייבת לפקח על החופים בתחומה. לצערי הרשויות לא מקיימות את ההנחיות".

ח"כ אלחרומי שאל את נציג המשרד לביטחון פנים, יובל משולם, רמ"ד שיטור ימי: "מה תרומת המשרד לביטחון פנים למניעת טביעות בחופים?" והוא השיב: "השיטור הרגלי בוטל. אנו שיטור ימי ומבצעים אכיפה נגד כלי שיט. מונעים מהם לפגוע בשחיינים". פינדרוס: "המשרד לביטחון פנים שלח לדיון את האיש הכי לא רלוונטי, מי שמפקח על אוניות. זה מראה את יחס המשרד לנושא".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

אברהם אפיה, יו"ר ארגון המצילים: "בזכות המצילים הרבה אנשים חיים. זו עבודת קודש. אנו בחוץ מ-7 בבוקר עד 7 בערב, כשכולם יושבים במזגנים, ונותנים מענה לכולם. ראשי העיריות רוצים להתהדר בחוף הים, ולבנות מולם רבי קומות, מצד שני, הם צריכים להבין שזה עולה כסף. כמו שבני ברק הייתה מוכנה לשלם לבת ים מיליון שקל בשביל שיתנו להם חוף, כך ראשי הרשויות, שישלמו על זה".

יו"ר הוועדה ח"כ סעיד אלחרומי הודיע כי יקיים דיון המשך עוד בפגרה (ככל הנראה בשבוע הקרוב), ועוד לפני זה יכנס דיון מקצועי עם משרד האוצר ומשרד הפנים, כדי לקבל תשובות. הוועדה קוראת להעמקת לימוד השחייה בשכבות החלשות, בדגש על האוכלוסיות הערבית, הבדואית והחרדית, על-פי המודל האוסטרלי שאותו הציגו בדיון סגן השגרירי האוסטרלי מת'יו ווייס ועדי פול חכים, נשיא העמותה משמר הצלה ימי.

הוועדה תבחן הצעה של ח"כ סימון דוידסון, להוריד את גיל המצילים מ-18 ל-17.