"אנחנו משפחה": תערוכה יוצאת דופן העוסקת גם בשיבוטים

בעקבות הצלחתה בביאנלה בוונציה, תערוכתה של פטרישיה פיצ'יניני "אנחנו משפחה" מוצגת כעת באופן בלעדי, ובפעם הראשונה, באוסטרליה, בגלריה לאמנות 'בנדיגו'.

התערוכה השנויה במחלוקת, שזכתה לשבחים בינלאומיים רבים, מעלה סוגיות מוסריות הקשורות לשיבוט ולהתערבות גנטית.

כתב ABC, ג'ונתן רידנל, הגיע לתערוכה ושאל את האמנית, פטרישיה פיצ'יניני, עם איזו הצהרה היא יוצאת למעשה בתערוכה "אנחנו משפחה".

לדבריה, "תערוכה זו מבוססת על רעיון המשפחה. ישנם שני סוגים של משפחות. ישנן המשפחות שבתערוכה, אך ישנה גם המשפחה הקיימת ביננו לבינם".

"כשאתה רואה את היצירה "המשפחה הצעירה" [תמונה משמאל], היא יצור טרנסגני (שייך למיזוג בין קטעי דנ"א של שני גנומים שונים, י.ג.), יש לה את ילדיה, אך היא גם מרמזת על הרעיון כי כולנו באנו מאותו אב קדמון, בדרך מסויימת אנו שייכים לאותה משפחה".

פיצ'יניני אומרת כי היצירה "המשפחה הצעירה", מעוררת לעיתים קרובות טווח רחב של רגשות אפילו אצל אדם אחד.

"אני חושבת שאנשים מסתכלים עליה וחושבים 'או! היא נראית די אינטלגנטית', מסבירה פיצ'יניני. "בדרכים מסויימות הם יכולים להכיר בחלקים ממנה המונחים בתוכנו. אך היא רחוקה מאוד מהתפיסה שלנו את עצמנו, איתה היא מתעמתת. היא מוכרת, יחד עם זאת באותו זמן היא כה שונה, וחלק זה של התחושה משכנע אבל מכאיב".

מאחורי עבודותיה של פיצ'יניני עומד צוות של אנשים המסייעים להביא את חזונה למציאות, בינהם סאם ג'ינקס מ'בנדיגו'.

"סיימתי את לימודי כציירת, כך שהכישורים שלי הם ציור", אמרה פיצ'יניני. "אני משתמשת בציור כדי לתקשר עם הרעיונות שלי, אך בסוף אני צריכה לעבוד עם נוספים שיש להם הרבה מאוד כשרונות, כדי להוציא את הרעיונות שלי לאור. בלעדיהם הרעיון לא היה מעניין. כך שאני עובדת עם הרבה מאוד אנשים, צוות של אנשים".

"אני משערת שאני רואה עצמי כמי שבתפקיד המובילה ביצירה, אך עם זאת, אני נותנת להם להביא את המומחיות שלהם ואת היכולות המדהימות שלהם ליצירה, כך שבסוף, למתבונן, יש את כל היתרונות של סוג עבודה כזה, יכולתי לצייר ציורים של כל העבודות האלו, אך אינני חושבת שהם היו מעניינים או מרתקים".

כשנשאלה מה היא רוצה כאמן שאנשים יחשבו לאחר שהם רואים את התערוכה שלה ענתה פיקיניני כי יצירתה מעלה שאלות רבות.

"מה היא מערכת היחסים שלנו עם חיות? מהי מערכת היחסים שלנו עם היצורים שניצור או שאנו יוצרים אולי ברגע זה? כיצד אנו מרגישים לגביהם? מהי חובתינו לדאוג להם? מהי האחריות שלנו כלפיהם?