מחאת האופוזיציה: חברי ועדת החוקה לא הצביעו

בתום דיון מרתוני, ועדת החוקה אישרה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את "חוק יציבות ממשלת החילופים" - חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 10) לקריאות שנייה ושלישית, בנוסח המעודכן שהציג יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב. חברי האופוזיציה בוועדה החרימו את ההצבעה במחאה על הרכב הוועדות שאושר במליאה והדיון התקצר לאחר שהוסכם עימם כי הוועדה תצביע בבת-אחת על כ-1,300 ההסתייגויות שהוגשו.

היו"ר ח"כ קריב: "למרות המתיחות המאפיינת ימים אלו ביחסי אופוזיציה ואופוזיציה, גם בחוק הדיינים וגם בחו"י הממשלה, הוכחנו שוב את חשיבות הבעת העמדה בשם הכנסת על תהליכי החקיקה ונקפיד מאוד שהדיונים כאן ככל הניתן יהיו ענייניים לגופם של דברים ונשמור, אופוזיציה ואופוזיציה כאחד, על הדברים החשובים לוועדה"

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הודיע, לאחר התייעצות סיעתית שקיימו חברי האופוזיציה, כי "נוצר רוב מלאכותי שאינו משקף את הרוב בכנסת כולל בוועדת החוקה והכספים שיש בהן רוב של שניים, ומאחר שהשעשוע פה הוא הצגה מוחלטת כי ההצבעות מכורות, הרוב שהשגתם לעצמכם לא חוקי ולא מכבד את הכנסת. לכן אנחנו לא מוכנים להשתתף באירוע הזה כל עוד האופוזיציה לא תסיר את המחדל החמור שבו הוקמו הוועדות. לא נוותר על זכות הדיבור במליאה, למרות שגם בה יכול להיות ונגיע למסקנות אחרות ונפעל אחרת. ברור מאוד שהדברים שנאמרים הם ממילא לפרוטוקול, הרי לא באמת מתקיים פה דיון, והרוב שנקבע פה מראש באופן לא חוקי הוא די אוטומטי. ההצבעות חסרות משמעות לאור הרכב הוועדות".

יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב השיב: "הוועדה הזו פועלת כבר שבועיים באינטנסיביות רבה, והטענה הזו נשמעת לראשונה לגבי הוועדה הזו. נציגי האופוזיציה פעלו כאן במהלך התקופה כדי להשפיע על נוסחי החוק. לאופוזיציה עומדת כמובן זכות המחאה, ואנחנו נמשיך לעשות כל מאמץ שבהינתן מחלוקות פוליטיות בוועדה הזו, לאופוזיציה - ללא קשר לגודלה - תהיה השפעה על החקיקה. כך פעלנו עד כה".

לאחר ההצבעות אמר היו"ר קריב: "למרות המתיחות המאפיינת ימים אלו ביחסי אופוזיציה ואופוזיציה, גם בחוק הדיינים וגם בחוק יסוד הממשלה הוכחנו שוב את חשיבות הבעת העמדה בשם הכנסת על תהליכי החקיקה, ונקפיד מאוד שהדיונים כאן ככל הניתן יהיו ענייניים לגופם של דברים ונשמור, אופוזיציה ואופוזיציה כאחד, על הדברים החשובים לוועדה".

עוד אמר: "בקרב משרדי הממשלה ושרי הממשלה שעומדים מאחורי הצעות החוק מצאנו אוזן קשבת ונפש חפצה לפעול, כדי להביא מוצר נכון ומדויק יותר מבחינה חוקתית כשהגענו אליהם עם בקשות והצעות לשינוי מתוך עמדה פוליטית ומשפטית".

לפי הצעת החוק בנוסחה המעודכן: מנגנון ההצבעה הפריטטי החל בממשלת חילופים במליאת הממשלה יחול גם על ועדות השרים. עוד נקבע כי יתווספו להסדר ממשלת החילופים מנגנונים המגבירים את יציבותה, הקובעים כי אם התקבל חוק להתפזרות הכנסת בחלקה הראשון של כהונת הממשלה, ולפחות שני ח"כים שמזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה המכהן במועד השבעת הממשלה תמכו בחוק בקריאה השלישית, או אם הכנסת התפזרה בשל אי-קבלת חוק התקציב-ראש הממשלה החליפי ייכנס לתפקיד ראש הממשלה, וראש הממשלה יעבור לכהן כראש הממשלה החליפי. כמו-כן, נקבע הסדר החל בכל ממשלה, ולפיו ראש הממשלה יהיה רשאי למנות במשרד שהוא ממונה עליו שני סגני שרים במקום סגן שר אחד כפי שנקבע כיום.

יצוין כי הממשלה נענתה לדרישת יו"ר הוועדה, כך שהוסר הסעיף האוסר על רה"מ ורה"מ החליפי לכהן כשרים בממשלה חדשה בכל מקרה בו הפסיקה לכהן ממשלת החילופים.

היו"ר ח"כ קריב הסביר בפתח הדיון כי "המשמעות על ויתור על הסעיף היא שנשארים עם ההסדר הקיים הקובע שרה"מ ורה"מ החליפי לא יכולים להיות מועמדים בהצעות אי-אמון קונסטרוקטיביות ולא יוכלו לעמוד בראשות ממשלה אחרת. ההסדר נדון לעומקו בפסק הדין של בית המשפט העליון ובעניין הזה נפסק פה אחד שאין בעיה חוקתית עם הסעיף כפי שהוא כיום והממשלה נסוגה מהכוונה להרחיב את ההוראה המצמצמת הזו גם במובן שהאיסור לא מתרחש רק באי-אמון קונסטרוקטיבי וגם מהכוונה לאסור עליהם לכהן כשרים ממשלה כזו".

רוטמן: "אנחנו שוב בסיטואציה שבמקום ודאות, פסק הדין של העליון מייצר עמימות. פסה"ד הראשונים שפסלו חקיקה ניסו לייצר ודאות לכנסת וכאן נותרת השאלה מתי בפעם הבאה בית המשפט יתערב או לא, ואם האמירה היא שהפעם לא חציתם קו ואולי בפעם הבאה, אז הכנסת יכולה או לא יכולה לשנות כללים תוך כדי משפט?"

בהתייחסו לחוק אמר: "דווקא לאור המגבלות המוטלות ע"י הממשלה היוצאת, על ממשלת מעבר, ההחלפה הזו תפגע עוד יותר בישראל בתקופה של הליכה לבחירות, כי שר או רה"מ שהוא הגורם שמתחלף, יש נטייה לאשר לו להמשיך פעולות החל בהן קודם ויוצרים פה ממשלת מעבר אפילו יותר משותקת מהיום. בכל הנוגע לעניין התקציב והחיבור בין הצבעה להצבעה זה מדרון חלקלק שאי אפשר להסכים לו. אפשר כל הצבעה פה בכנסת על ועדות או משהו אחר לחבר לעניין. חוק ממשלת החילופים נחקק לפני השבעת הממשלה וזה קריטי כי מה שאנחנו עושים פה עכשיו הוא פגיעה באמון שהממשלה קיבלה כי הצבענו בהשבעתה על מועד חילופים X ועכשיו מוסיפים מועדי חילופים חדשים שלא היו קיימים בעת מתן האמון בממשלה. לכן על הממשלה יש לקבל אמון מחדש בהגדרה".

עו"ד איל זנדברג ממשרד המשפטים השיב לדבריו: "נכון שמועד החילופים נזכר במסגרת הצגת הממשלה החדשה בקבלת האמון מצד הכנסת, אבל האמון הוא לממשלה מסוימת. לומר שמועד החילופים אם משתנה שומט את הקרקע באמון שנתנו חברי הכנסת באותו מועד זה קשה. השינוי כאן לא נעשה על-ידי הממשלה. הממשלה יכולה לשנות את זהות השרים ואכן נקבע לזה הסדר מיוחד".

ח"כ איתמר בן-גביר (הציונות הדתית): "איש לא הצליח להסביר למה נדרש מינויים של שני סגני שרים במשרד רה"מ. יש כאן פגיעה בכנסת כי סגן השר לא יתפטר בנורבגי וזה אומר פחות ח"כ נוסף לעבודה הפרלמנטרית בוועדות. זה פוגע גם בעיקרון שרה"מ הוא ראשון בין שווים. למה צריך את הדבר הזה חוץ מחלוקת ג'ובים וכספי ציבור? נתנגד לכך והייתי מצפה מכל אלו שרק לפני מספר שבועות זעקו על הבזבוז להצטרף להתנגדות. זה פייק סגן שר".

ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) ביקש לטעון טענת נושא חדש על מחיקת הסעיף שנעשתה וביקש להוסיף הסתייגות לפיה בכל מצב בו הממשלה ביקשה את אמון הכנסת ולא קיבלה, יתבצעו החילופים.

היו"ר ח"כ קריב סיכם את הדיון בטרם ההצבעות: "טוב תעשה הכנסת, אם דווקא לא על-רקע של הסיטואציה של הקמת ממשלה, תשאל עצמה אם ההסדר הזה שניסינו אותו לא פעם אחת אלא פעמיים, שכרו יוצא בהפסדו או להפך, אבל כל עוד ההסדר המשטרי הזה קיים יש לו בריח התיכון והוא נושא החילופים, לא מכוח הסכם ג'נטלמני בין יצחק שמיר ושמעון פרס, אלא כעיקרון חוקתי מחייב. מכיוון שזהו בריח התיכון, טוב לחזק אותו, שכל מי שנכנס אליו יידע מה משמעותו ומי שלא מתכוון ברצינות לחילופים לא יחפש כל מיני פרצות. אני מאוד מברך על הבהרת העיקרון המרכזי ואני שמח שזו פעולה כירורגית ועל הסרת הסעיף המצמצם יתר על המידה את מרווח הפעולה של הכנסת".

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), תמך ברביזיה על החוק ואמר: "אנחנו מתנגדים להצ"ח בהמשך לעמדתנו העקבית נגד החוק בכנסת הקודמת, לפיה הסכמים פוליטיים נבנים על אמון. כך היה צריך לעשות במקום לשנות כל פעם חוק יסוד באופן תכוף ולצרכים פוליטיים"

6 ח"כים תמכו בחוק: היו"ר ח"כ גלעד קריב (העבודה) והח"כים ענבר בזק, סימון דודסון (יש עתיד), בני בגין (תקווה חדשה), רות וסרמן לנדה (כחול לבן), גבי לסקי (מרצ). חברי האופוזיציה בוועדה ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) וח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) נכחו בדיון אך כאמור לא השתתפו בהצבעה במחאה על הרכב ועדות הכנסת שאושר במליאה.

לאישור הצעת החוק במליאה נדרש רוב של 61 ח"כים.

הסתיימה דוקטרינת שלושת השלישים

ועדת החוקה, אישרה לקריאות שנייה ושלישית גם את הצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 29). לפי הצעת החוק שאושרה בנוסח המעודכן, שהציע היו"ר קריב, בוועדה יהיו 13 חברים: שני הרבנים הראשיים לישראל; שני דיינים של בית הדין הרבני הגדול, שייבחר חבר דייניו לשלוש שנים; לפי התיקון שאושר, לממשלה יהיו 3 נציגים בוועדה (במקום שניים כיום): שר המשפטים (שהממשלה רשאית, בהסכמתו, למנות שר אחר במקומו), השר לשירותי דת, וחבר אחר של הממשלה שייבחר על ידה; שני עורכי דין, שייבחרו על-ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים; לפי התיקון שאושר, יכהנו בוועדה שתי טוענות רבניות (במקום טוענת רבנית אחת כיום), שייבחרו האחת על-ידי שר המשפטים והשנייה על-ידי השר לשירותי דת, בתוך שלושה חודשים ממועד כינון ממשלה חדשה.

בנוסח החוק נקבעו הוראות מעבר שונות, בין היתר, גם הוראה הקובעת כי תקופת כהונתה של הטוענת הרבנית שמונתה לפני כניסתו לתוקף של חוק זה, תסתיים בתוך שנה מיום התחילה של החוק. עם תום כהונתה ימנה השר לשירותי דת טוענת רבנית במקומה.

מרבית הדיון נסוב סביב הוראת המעבר שקצבה את כהונת הטוענת הרבנית המכהנת כיום.

ח"כ רוטמן טען לנושא חדש ואמר: "הפכתם את כל החקיקה לפרסונאלית. אתם מחוקקים חוק על אישה אחת. החוק הוצע מלכתחילה לשינוי נציגי הכנסת והממשלה, הפכנו אותו לחקיקה פרסונלית על טוענות רבניות. כשפוגעים באישה ספציפית, מן הראוי שנשמע אותה לפחות".

לאחר מכן אמר כי הוא שמח "שלפחות חלקית בוצע אלמנט של חזרה בתשובה ביחס לרצון הפסול למנוע מח"כים גברים להיבחר לוועדה לבחירת דיינים. מעבר לכך ההליך להעיף טוענת רבנית, שכנראה מפריעה למישהו, אינו צעד ראוי לכנסת, והשינוי שנעשה הופך את הוועדה למסורבלת יותר. כבר נאמר פה שהחוק נועד להעניק ג'ובים למתן כהנא וזאב אלקין. אני נוטה לחשוב שאם הייתה מוקמת ממשלת ימין כמו שרצינו וקיווינו, הייתה קמה זעקה על צעד כזה. נבחר שר משפטים, גדעון סער, שהבטיח שיפעל לריסון כוח בית המשפט עליון, ונבחרה שרת פנים, אילת שקד, שהסבירה שתנצח על בג"ץ ובמקום זאת החוקים שמביאים לנו נועדו להכפיף את שיקול דעת בתיה"ד הרבניים לשיקולים פוליטיים. התוספת האחרונה של הדחתה של טוענת רבנית היא רק הדובדבן שבקצפת".

ח"כ אורי מקלב פנה ליו"ר הוועדה וטען טענת נושא חדש בשל הוראת המעבר הנוגעת לטוענת הרבנית: "היה ברור שטוענת הרבנית אינה משרת אמון ויש לה תעודת מינוי ואי אפשר לגעת בה. אי-אפשר לברוח מהשאלה 'מאין באת', מאין החוק הזה בא. באים לערוך רפורמה בגוף בוחר, יש לכך תהליך. הוראת המעבר פוגענית מאוד בכל קנה מידה. מהותית מדובר על הוראה שמפסיקה כהונה של מי שנבחרה כדין ומינויה קצוב בזמן. לא הייתה שום בעיה להמשיך את ההסדר שלה אנושית וציבורית. אם השר לענייני דת היה ממנה לא הייתם מבקשים זאת, אך בשל המאבק בין תקווה חדשה לימינה יצרתם חוק שאין הרבה כמוהו.

"אנחנו לא מופתעים מחוקים שכל מטרתם היא ג'ובים אבל החוק הזה מיוחד עוד מתחילתו שנעשתה בחטא ובאופן עקום. ממשלה שבאה לשנות את הוועדה לבחירת דיינים, שלא הייתה בה בעייתיות, בעקבות ויכוח בין השר לענייני דתות ושר השיכון ששניהם רצו להיות חברים בוועדה, כשלא ברור מה הקשר של שר השיכון לנושא ועוד לאחר הפרסומים בסוף השבוע. אנשים שרוצים להיות בוועדה וקופת שרצים מאחוריהם זה דבר מתמיה מאוד. יש בחקיקות הללו סוג של עזות מצח ודורסנות. שינוי כללי משחק תוך די משחק".

היו"ר ח"כ קריב הגיב לטענות: "יש פה הסדרה לראשונה של מנגנון הטוענות הרבניות. מה שהיה עד עכשיו לא הוסדר כלל בחוק והלכו על דרך מסוימת. אינני יודע מי הטוענת הרבנית ואין פה שום הטלת דופי, אך מכיוון שיש פה הסדר חדש בחקיקה ראשית והוא צריך להיכנס לתוקפו, והמינוי שלה לא נעשה בהתאם לקבוע בחקיקה הראשית, כדי שהדבר לא יהיה מידי, ניתנת פה הוראת מעבר לזמן ממושך של שנה".

עוד אמר כי הוא בעד הסדרת המעמד היציג של הטוענות הרבניות והוסיף: "כשהמדינה החליטה לפרק את רשות השידור ולהקים את התאגיד, אם היה מינוי למנהל רשות השידור לשלוש שנים, המדינה לא הייתה יכולה לממש את ההסדר שלוש שנים? אין פה הוראה להחליף מישהי במישהי. אנחנו לא יוצרים פה חלופה פרסונאלית"

ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד): "כשקמה ממשלת החילופים הראשונה היה מאוד טבעי שאני הוא זה שייצג את מנהיג הליכוד בוועדה למינוי שופטים. אלא מה, החוק קובע שיש שר אז תהיה שרה ואם יש חבר כנסת אז תהיה גם חברת כנסת זאת אומרת ייצוג לשני המינים. היות ששר המשפטים דאז היה ניסנקורן לא יכולתי להיות החבר השני ומי שהייתה חברה זו חברת הכנסת מירי רגב. למרות הרצון שלנו לא עלתה בדעתנו מחשבה לשנות את החוק בגלל קוניונקטורה פוליטית וזה מה שמנסים לעשות היום כאן. ועדות הכנסת לא רק שאינן אמורות להיות קבלניות ביצוע לממשלה, הן אמורות אפילו להיות לעומתיות כי תפקידן לפקח על הממשלה. לכן, ההצעה הזו היא שינוי של כללי המשחק בגלל נסיבות פוליטיות וברור שהממשלה הבאה תחזור ותשנה את זה".

עו"ד אלעזר שטרן מהייעוץ המשפטי לוועדה: "עד עכשיו החוק לא קבע הוראה שקוצבת את הכהונה של הטוענת הרבנית ולכן כהונתה נקצבה מכוח הוראות מנהליות, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה והמשפט המנהלי. עכשיו לראשונה הכנסת קוצבת את כהונת הטוענות הרבניות מכאן להבא. אנחנו נמצאים במצב של בין השמשות, מצד אחד יש טוענת שמונתה על בסיס מצב משפטי מסוים שבו לא הייתה קציבת כהונה ועכשיו הכנסת קובעת כהונה לפי אורך חיי הממשלה. זאת אומרת מרגע שכוננה ממשלה יש לשר 3 חודשים למנות טוענת רבנית לוועדה והיא תכהן עד שתכונן ממשלה חדשה. אם היינו לוקחים את ההסדר החדש ומחילים אותו באופן מידי על הטוענת שמונתה בעבר, התוצאה הייתה שהיה אפשר למנות מישהי אחרת במקומה מיד. דווקא בגלל זה הייתה התעקשות שהכהונה לא תיקצב באופן מידי אלא יינתן לה פרק זמן מסוים. דעתנו לא נוחה לגמרי מהקציבה הזו. היה ראוי שהכהונה תיקצב בצורה יותר משמעותית לשנתיים קדימה ואז זה היה משלים את כהונתה לשלוש שנים. יש בזה קושי מסוים אך זה לא בלתי אפשרי".

היו"ר ח"כ קריב סיכם את הדיון: "עד היום הדיינים היו צריכים להכריז על נאמנות לש"ס או ליהדות התורה, הרגלתם אותנו שדיין לא יתמנה אלא אם יצהיר נאמנות. המפלגות החרדיות הפכו את הבחירות לדיינים למינוי שכל כולו פוליטי. מבחן התוצאה הוא דוקטרינת השליש-שליש-שליש. אפשר להסתכל בביטאוני המפלגות ולראות זאת. אכן נפל דבר בישראל ומעכשיו ההסכמים לא יהיו שליש ליהדות חרדית אשכנזית, שליש ליהדות ספרדית ושליש לציונות הדתית. מעכשיו אני מקווה שהבחירה של הדיינים תיעשה גם על-פי התאמתם לתפקיד הדיינות וגם על-פי יכולתם לשרת את הציבור על-פי כל גווניו".

עוד אמר: "לא אפשרנו את הפגיעה בייצוג ההולם של נשים ואף הגדלנו אותו נומינלית. ההרכב החדש יקל על העבודה כי דווקא ההרכב הקודם הביא לשיתוק עבודת הוועדה.