בית המשפט העליון קיבל הבוקר (ב', 19.4.04) את ערעור הפרקליטות על העונש שגזר בית המשפט המחוזי בירושלים על יצחק פס וגיסו מתי שבו, שהורשעו בהחזקת 8 לבנות חבלה.
כזכור, השניים הורשעו בעבירות בנשק וקבלת נכסים שהושגו בפשע, בעקבות הודאתם בכתב האישום המתוקן שהוגש נגדם במסגרת עסקת טיעון שהושגה עמם. השניים הודו, כי העבירו 8 לבנות חבלה מאזור בנימין לכיוון ירושלים, ברכבו של פס.
מדובר ב-8 לבנות חבלה שנגנבו מצה"ל, שמשקלן הכולל כ-4 ק"ג. מעטיפתן של לבנות החבלה, שהכילו חומר נפץ מרסק מסוג TNT ו-RDX, הסירו השניים את מספרי הסימן והסדרה, כדי להקשות על זיהוי המקור שלהן.
עסקת טיעון תמוהה
במסגרת עסקת הטיעון - התמוהה, יש לומר - הודו השניים במיוחס להם, תמורת מחיקת סעיף אישום נוסף נגד איציק פס - של סחר בנשק, לפיו הוא מסר את לבנות החבלה לשחר דביר-זליגר, שהיה אחד העדים המרכזיים בתיק.
העסקה תמוהה, מאחר והיא אינה כוללת הסכמה לעניין העונש, ומצד שני, הסעיפים בהם הודו השניים זהים לסעיפים בכתב האישום המקורי, כאמור, למעט הסעיף של סחר בנשק לגבי פס, אולם הוא אינו נוגע למתי שבו, ולכן לא ברור מדוע זה הודה במיוחס לו.
השופטת מיכאלה שידלובסקי-אור דחתה את בקשת הפרקליטות לגזור על השניים "מאסר בפועל לתקופה ממושכת שלא תפחת משש שנים, וכן מאסר על-תנאי מרתיע", תוך התייחסות "לעובדה, שעד עתה לא הסבירו הנאשמים את מניעיהם, ובהיעדר הסבר כזה יש לקבוע כי הם ביצעו את העבירות על-רקע עבריינות אידיאולוגית שתכליתה נקמה ופגיעה בערבים".
בנמקה את העונש שגזרה, 15 חודשי מאסר בפועל ו-18 חודשי מאסר על-תנאי, אמרה השופטת שידלובסקי-אור: "בענייננו, כאשר נסיבותיהם של הנאשמים מובאות בחשבון, כמו גם כמות לבנות החבלה שנמצאה ברשותם, והתקופה בה אנו נמצאים, תקופה של אי-שקט בה הקלות של אפשרות השתלטות גורמים עבריינים ומעוניינים על אמצעי לחימה מהווה סיכון, יש לגזור על הנאשמים עונש, שיש בו כדי לאזן בין נסיבותיהם מחד, לבין הצורך בהרתעה מאידך".
הפרקליטות מערערת ודורשת עונש מרתיע יותר
הפרקליטות ערערה לבית המשפט העליון על קלות העונש וטענה ש"העונש שהוטל על המשיבים אינו הולם את חומרת העבירות ואת נסיבות ביצוען". נציגת המדינה, עו"ד עמית מררי, אף הדגישה את "הצורך בהרתעה מפני ביצוע עבירות בכלי נשק, במיוחד בימים אלה בהם רבו מעשי האלימות והשימוש בנשק חם שיש בהם כדי לסכן חיי אדם". כן טענה, כי "גזר הדין אינו מבטא את החומרה הנובעת מסוג הנשק, המיועד למטרה התקפית הפוגע ברבים ללא הבחנה או בקרה וכן כי לא ניתן משקל הולם לכך שמדובר בנשק שמקורו בצה"ל".
מנגד, טען סניגורו של איציק פס, עו"ד יאיר גולן, כי אין לערוך השוואה בין מרשו לבין עבריינים פליליים העושים שימוש בנשק חם, ולכן אין לתת ביטוי בעניינו של מרשו לחשש מפני השתלטות גורמים עברייניים על נשק זמין. כמו כן טען כי אין לומר שהרקע למעשים הינו עבריינות אידיאולוגית, שכן לא הובהרו הנסיבות אשר בגינן הוביל מרשו את לבנות החבלה. עוד טען כי יש להביא בחשבון שלבנות חבלה, כשהן ללא נָפּץ, אינן כשירות להפעלה.
עוד טען עו"ד גולן, כי אם נוסיף לכך את הנסיבות האישיות הקשות של פס, שבתו התינוקת שלהבת נרצחה מירי צלף בחברון, נגיע למסקנה העונש שנגזר עליו הינו מידתי ואינו חורג מרמת הענישה המקובלת בעבירות מסוג זה.
סניגורו של מתתיהו שבו, עו"ד נפתלי ורצברגר, ביקש לערער על חומרת העונש שנגזרה עליו, וטען כי חלקו של שבו ביחס לזה של פס היה משני וכי הוא הצטרף אליו לנסיעה כמלווה בידיעה שיש ברכב לבנות חבלה. גם עו"ד ורצברגר עמד על רמת הענישה המקלה בעבירות מסוג זה, ולפיכך ביקש להקל בעונשו של מרשו.
השופטים מחמירים בעונש
השופטים דורית בייניש, אליעזר ריבלין וסלים ג'ובראן דחו את ערעורו של מתי שבו וקיבלו את ערעור המדינה תוך שהם מחליטים להחמיר בעונשם של השניים ולהעמידו על 24 חודשי מאסר בפועל, ולהותיר את עונש המאסר על-תנאי על כנו.
בהחלטתם, קבעו השופטים כי "העונש שהושת על המשיבים מקל עמם במידה ניכרת ואינו נותן משקל הולם לחומרה המיוחדת שיש בהחזקה ובנשיאה של לבנות חבלה מן הסוג שנתפס ברכבם. כבר נאמר לא אחת בפסיקתנו כי מידת העונש המוטל בגין עבירות המבוצעות בנשק מושפעת מפוטנציאל הסיכון הרב הטמון בנשק המוחזק שלא כדין, ומהעברתו מיד ליד ללא פיקוח".
על ביהמ"ש לתת את הדעת לסוג הנשק, כמותו והתכלית שלשמה הוחזק
עוד ציינו, כי על בית המשפט לתת את "דעתו לסוג הנשק המוחזק שלא כדין, לכמותו, לתכלית שלשמה הוא מוחזק ולסכנה המוחשית שיעשה בו שימוש... כאשר מדובר בנשק שעל-פי טיבו אינו מיועד להגנה עצמית וכל כולו נשק התקפי רב עוצמה אשר השימוש בו יכול להביא להרג ללא הבחנה, יש בעבירת ההחזקה והנשיאה של אותו נשק חומרה מיוחדת".
"העובדה כי ללבנות החבלה לא הוצמד נָפּץ איננה מפחיתה מאופיין המסוכן. אין ספק כי על נקלה, יכול היה החומר שמצוי בלבנות החבלה להפוך למטענים רבי-עוצמה שכן החיבור לנפץ ניתן לביצוע קל ומיידי".
"מטבע הדברים, אין לראות בנסיעה המשותפת של המשיבים כשלבנות החבלה ברכבם, נסיעה תמימה. בימים אלה, כאשר המציאות רוויה מעשי אלימות, פעולות חבלה וחשש מפני טרור, הן בידי גורמים עויינים והן בידי גורמים קיצוניים חדורי מוטיבציה אידיאולוגית, יש לנהוג בחומרה מיוחדת בנושאי נשק בעל אופי התקפי, כדי למנוע התדרדרות של המצב הרגיש, בעיקר בשטחים המוחזקים בהם מתגוררים המשיבים. יש לעשות כל שניתן לסכל כל פוטנציאל לפעולות של עשיית דין עצמי ושפיכות דמים".
הנסיבות האישיות הקשות אינן מצדיקות עשיית דין אישי
באשר לנסיבות האישיות של השניים, ציינו השופטים כי "הנסיבות האישיות, קשות ככל שתהיינה, אין בהן כדי להצדיק עשיית דין עצמי ולפיכך מן הראוי להחמיר בעונשיהם של מי שמחזיקים חומרי חבלה ונשק שעלולים לשמש למעשי הרג, ולגזור עונשים שיהיה בהם כדי להרתיע מפני הסיכון של עשיית שימוש שלא כדין בנשק חם מכל סוג שהוא".
"נדגיש", הוסיפו השופטים, "כי בכל הנוגע לרמת הענישה, הגיעה העת לתת משקל לחומרת העבירות של החזקת נשק, ובמיוחד נשק התקפי שנגנב מצה"ל. מן הראוי שיהיה בעונש כדי להרתיע מנפיצות התופעה העבריינית של החזקה, נשיאה ושימוש בנשק חם מסוגים שונים. גם אם נכון הדבר כי עד כה רמת הענישה בעבירות של החזקת נשק אינה גבוהה, הרי שהמציאות השוררת היום בארץ - זמינותו של נשק חם ורב-עוצמה שיש עימו פוטנציאל להסלמה באלימות העבריינית והאידיאולוגית כאחד - מחייבים מתן ביטוי עונשי הולם והחמרה ברמת הענישה".
"אם אכן נהגו בתי המשפט בסלחנות עד כה בעבירות נשק, ניתן לומר, כי לא הרימו תרומה מספקת לעקירת התופעה של החזקה או נשיאה של נשק, שהתפשטה במקומותינו והידרדרה לשימוש בו בידי גורמים המסכנים את שלומו וביטחונו של הציבור... על-אף שאיננו ממצים, כאמור, את הדין עם המשיבים, נעיר כי החמרה נוספת ברף הענישה, בעבירות מסוג זה בהן הורשעו המשיבים, אם וכאשר יידרשו לכך בתי המשפט, היא בלתי נמנעת".
מקורביהם, בתגובה: שופטי העליון מנותקים מהעם
מקורביהם של פס ושבו אמרו בתגובה להחלטה, כי "שופטי בית המשפט העליון מנותקים מעם ישראל. אותם שופטים שמקלים בעונש של ערבים, לא מסוגלים להתחשב ביהודי שאיבד את ילדתו בפיגוע זוועה. שוב הוכח, בפעם המי יודע כמה, כי בית המשפט מהווה סניף של מרצ".
ע"פ 1332/04, 1530/04 מדינת ישראל נ' יצחק רפאל פס ואח'
צילום: לא מיצו עימם את הדין. מתי שבו
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה