סולברג דחה עתירה לבג"ץ בשל העדר זכות עמידה

שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, דחה על הסף עתירה לבג"ץ בנימוק שלעותר אין זכות עמידה. אל סולברג, התומך בצמצום זכות העמידה כפי שציין בכמה מפסקי דינו, הצטרפו הפעם השופטים ענת ברון ודוד מינץ.

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ביקש מבג"ץ לשנות את הוראת שירות בתי הסוהר, האוסרת על אסירים לקבל בדואר ספרים, כתבי עת, עיתונים וחוברות. לטענתו, מדובר במגבלה הפוגעת בזכות יסוד וסותרת חקיקה ראשית, שכן המחוקק לא הגביל את האפשרות של אסירים לקבל "דבר דואר". בעתירה נאמר כי מגבלות הקורונה מגבירות את החשיבות של מתן האפשרות לשלוח בדואר ספרים לאסירים.

סולברג אומר (יום ד', 30.6.21): "דין העתירה להידחות על הסף, בהעדר זכות עמידה ונוכח קיומו של סעד חלופי יעיל והולם. כידוע, סמכותו של בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, היא סמכות שבשיקול דעת, אשר מן הראוי להפעילה בשים לב לעילות הסף ולכללי המעמד. הלכה פסוקה היא, כי בית משפט זה אינו נוהג לעשות שימוש בסמכותו ולדון בעתירות כלליות ותיאורטיות הנוגעות לתנאי מאסרו של אסיר, מקום שבו לא קיים אסיר פלוני אשר נפגע ישירות כתוצאה ממדיניות והחלטות שב"ס.

"זאת ועוד: כידוע, קיומו של סעד חלופי יעיל והולם מצדיק דחיית העתירה על הסף. חריג לכללי הדחייה על הסף, מצוי אך באותם מקרים נדירים שבהם העתירה המופנית נגד החלטת שב"ס מעוררת סוגיות חוקתיות מן המעלה הראשונה, שלגביהן אין בנמצא אסיר שלו פתחון פה מהותי, ונדרשת התערבות מיידית של בית משפט זה כדי למנוע פגיעה באינטרס ציבורי רב חשיבות" - וחריגים אלו לא קיימים הפעם.

סולברג מזכיר, כי דרך המלך לתקוף את הנחיות השב"ס היא עתירה פרטנית של אסיר ספציפי לבית המשפט המחוזי. "אין בשאלות שהעתירה מעלה, הנוגעות לזכויות חוקתיות של אסיר כדי לחייב, מיניה וביה, דיון בבית משפט זה בשבתו כבג"ץ; על דרך הכלל, המקום המתאים להעלותן הוא בעתירת אסיר. אם לא נאמר כן, עלול להיווצר 'מסלול עוקף להליך של עתירת אסיר, ואת זה אין לאפשר'. זאת לא רק מהטעם שהדבר יגרום לבזבוז זמן שיפוטי בגלל עותר הרב ריבו של אחר, אלא גם לאור תכליתם וחשיבותם של כללי זכות העמידה שנועדו להבטיח דיון שיפוטי נאות והוגן".

סולברג מוסיף, כי השב"ס הבהיר שהיה מקרה אחד ויחיד בו אסיר ביקש לקבל ספרים בדואר והדבר התאפשר לו. מעבר לכך, "שלוש החלופות העומדות בפני האסירים לקבלת ספרים בין כתלי בית הסוהר משיגות את יעדן, ויש בהן כדי לאזן כראוי בין המגבלות המתחייבות מעצם השהייה בין כותלי בית הכלא והצורך לשמור על הסדר והמשמעת, לבין זכותו הבסיסית של אסיר לממש את חופש הביטוי, מבחינה רוחנית ואינטלקטואלית, תוך הרחבת הדעת והעמקת העיון בנושאים שבמהות או בענייני דיומא". השב"ס גם רשאי לאפשר משלוח ספרים בדואר על-פי שיקול דעתו המקצועי, ואסיר שתידחה בקשתו - יוכל לפנות לבית המשפט. את המרכז האקדמי ייצגה עו"ד סיגל שהב, ואת המדינה - עו"ד יונתן מוזס.