"שפה רב-מגדרית - מנוגדת לחוק"

התנועה למדינה יהודית ודמוקרטית פנתה (יום ג', 15.6.21) לחילי טרופר וביקשה ממנו להפעיל את סמכותו כשר התרבות, ולמנוע שימוש בשפה רב-מגדרית במוסדות החינוך והמדע, בממשלה על כל מחלקותיה ומוסדותיה וברשויות המקומיות.

בתנועה אומרים כי השימוש בשפה רב-מגדרית - מערכת של אותיות עבריות חדשות, המאפשרות קריאה וכתיבה רב־מגדריות וכן הצבת נקודה בסיומת מילה באופן הפונה לנשים ולגברים כאחד - מנוגד לחוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953.

סעיף 10 לחוק, המתייחס לאקדמיה ללשון העברית, קובע כי "החלטות המוסד בענייני דקדוק, כתיב, מינוח, או תעתיק...יחולו על מוסדות החינוך והמדע, על הממשלה, מחלקותיה ומוסדותיה ועל הרשויות המקומיות".

על-פי קביעת האקדמיה ללשון העברית שפורסמה לאחרונה, צורת הפנייה בשפה רב-מגדרית אינה תקנית. לאחרונה כתבה האקדמיה: "האקדמיה אינה ממליצה על שימוש בלוכסן ועל אחת כמה וכמה אינה ממליצה על שימוש בנקודה - הצורות המתקבלות מסורבלת, מקשות את הקריאה ויוצרות פעמים רבות צורות לשון בלתי אפשריות. יתרה מזאת, הצורות הללו מתעלמות מכך שהשפה היא גם (ובעיקר) מדוברת, והדיבור ה'כפול' (בין שכפילות מלאה בין שכפילות בסיומת) מסורבל, מקשה את ההבנה ואינו ישים בפועל.

"הפתרון המתבקש הוא לשון סתמית, אך מה לעשות והעברית היא לשון ממוגדרת, ובה המין הדקדוקי קיים הן לגבי כל שם עצם הן לגבי רוב הצורות (צורות הפועל, שמות התואר, נטיות השייכות ועוד).

"אומנם צורת הזכר בעברית היא הצורה הסתמית, הלא מסומנת, אך אנו מודעים להתנגשות בין מנהג הלשון לבין המציאות החברתית. לכן ועדת הדקדוק של האקדמיה הציעה לנקוט לשון רבים בפנייה המיועדת הן לנשים הן לגברים, שכן בצורות אלו כבר חל במידה רבה 'נטרול' של הצורה: 'גן ילדים', 'חדר מורים', 'בית חולים'", תשובת האקדמיה.

בחינת הבגרות בלשון

צילום: ח"כ אבי מעוז [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת]

בשאילתה דחופה שנענתה בשבוע שעבר, שאל ח"כ אבי מעוז (הציונות הדתית) על בחינת הבגרות בלשון שלטענתו הופיעו לכל אורכה תפיסות פמיניסטיות רדיקליות, האשמות כלפי השפה העברית בהיותה פוגענית ומדירת נשים, כביכול, והצעות לעיוות השפה העברית ולהטמעת השפה המגדרית.

סגן שר החינוך היוצא מאיר פרוש השיב כי הבחינה חוברה על-ידי צוות של אנשי מקצוע מעורבים, בעלי ניסיון ומומחים להערכה, ששמם חסוי, ובהם גם דתיים. לדבריו, פרטי מחברי הבחינה נשמרים חסויים כדי לשמור על טוהר הבחינות ועל-מנת לנתקם מלחץ והשפעות חיצוניות. הבחינה בגרסתה הסופית אושרה על-ידי המפקח על הוראת תחום הדעת.

פרוש: "בחינת הבגרות בלשון הציגה בפני הנבחנים שלושה מאמרים שעוסקים בנושא השפה המגדרית, פנייה שוויונית לזכר ולנקבה, ובפני התלמידים הוצגו שתי גישות: האחת מביעה התנגדות לרוחות השינוי של התאמת השפה לשני המינים – עמדה זו צידדה בשמירה על המצב הקיים; הגישה השנייה צידדה בשינוי המצב הקיים והתאמת השפה לרוח התקופה. את הגישה המתנגדת לשינוי השפה ייצגו שני מאמרים, של הרב יהודה איזנברג ושל האקדמיה ללשון העברית. הגישה השנייה יוצגה בטקסט של דפנה איזנרייך, שתמכה בשינוי השפה. מדובר בטקסטים מגוונים, אשר הציגו את הנושא באופן מאוזן ואף למעלה מזה, לשיטתו של המשרד. אומר השר: לאחר שהנושא נבדק, הדבר נבדק והובא בפניי, אני לא מוצא מקום להתערבות נוספת בהיבט הזה".

הבחינה התקיימה ביום חמישי, 3 ביוני 2021. נבחנו במסגרתה כ-50,000 תלמידי כיתות י"א, י"ב ונבחני משנה. עלו טענות באשר לקושי של בחינה. המשרד מסר בתגובה כי הוא רואה לנגד עיניו את טובת התלמידים, ולאור זאת דאג לקראת הבחינה לשורה של התאמות, ובהן מיקוד של החומר, צמצום שלו ומתן תוספת זמן. על-אף זאת, במסגרת הבדיקות, נאמר שאם יימצא כי היה קושי חריג, הרי המשרד ידע לתת מענה, ובלבד שהתלמידים לא ייפגעו. עוד נמסר כי לא חל כל שינוי בהוראות הבחינה. אלה מנוסחות כבעבר בזכר יחיד, כמו "כתוב", "הסבר", "נמק".

פרוש פנה למעוז ואמר: "אני יכול גם להבין למה אתה חרד; גם אני חרד. תאר לך שהדבר הזה קורה בתקופה של אותם אלה שקוראים לעצמם 'ממשלת השינוי', שאנחנו יודעים שזה ממשלת שמאל. בעיניי שמאל זה לא מתבטא דווקא בשאלת ארץ ישראל או לא ארץ ישראל אלא בכל התחומים שיש. השמאל לוקח את הדברים קל יותר, ליברלי יותר, פתוח יותר, לא נשאר אדוק, לא נשאר במסורת. ואם מה שאתה שואל פה קורה עכשיו, במשמרת שלנו, תאר לך מה יכול להיות כאשר אנחנו רואים בקווי היסוד שהונחו. כבר שם אתה יכול לראות הרבה דברים שדווקא כתובים בלשון זכר ונקבה ויחד וכל הדברים שמאפיינים חלקים מאותה ממשלה, שהיא לא שינוי אלא ממשלת שמאל, בעיניי. גדולי השמאלנים יושבים בממשלה הזאת, ישבו בממשלה הזאת".