שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, דנה בליל שבת (21.5.21) בערעורם של שני קטינים על הארכת מעצרם, תוך שהיא מאלצת את אנשי פרקליטות המדינה לעבוד בשבת גם הם. למרות שמדובר היה בשאלת שחרורם של השניים, הרי שבתי המשפט אינם עוסקים בכך בשבתות. החלטות מתקבלות בשבתות במקרים נדירים ביותר ורק כאשר אין כל אפשרות של דחייה, למשל בנוגע לניתוחי מתים או פיקוח נפש.
בית משפט השלום בירושלים הורה לעצור את השניים לשלושה ימים, בעוד בית המשפט המחוזי בעיר הורה לשחררם לחלופת מעצר. החלטת המחוזי ניתנה ביום שישי שעבר בשעה 11:45 ונקבע שהמעצר בתנאי החלופה יהיה למשך יומיים. השופט ארנון דראל הבהיר, כי אם המדינה תבקש לערער לעליון - הוא יעכב ב-48 שעות את שחרורם של השניים לחלופה. המשמעות הייתה, ציינה ברק-ארז, כי אם בקשת רשות הערעור הייתה מוגשת רק ביום ראשון - הרי שההחלטה על השחרור הייתה מאבדת כל ערך, שכן השניים ממילא היו במעצר עוד יומיים.
בשעה 14:00 הודיעה המדינה על כוונתה לערער, וכעבור שלוש שעות ביקשו סניגוריהם של הקטינים לערער מצידם על החלטתו של דראל, בנימוק שהיא עלולה כאמור לאבד את ערכה. ברק-ארז הורתה למדינה להבהיר בהקדם האפשרי מדוע טרם הגישה את בקשת רשות הערעור. בשעה 21:00 - שעתיים לאחר כניסת השבת - הודיעה הפרקליטות, כי היא זקוקה לזמן נוסף ותגיש את הבקשה במוצאי שבת, כחצי יממה לפני פקיעת ההחלטה. בשעה 22:00 קבעה ברק-ארז, כי התגובה אינה מניחה את דעתה. מאוחר יותר, עדיין בליל שבת, הגישה המדינה את בקשתה לערער, ונימקה אותה במצב הביטחוני המתוח בירושלים.
ברק-ארז אומרת על המצב שנוצר: "כאשר תקופת עיכוב הביצוע חופפת למעשה את תקופתה של ההחלטה שעליה צפוי להיות מוגש הליך ערעורי, יש לעשות כל מאמץ כדי למנוע שהסעד הזמני 'יבלע' את ההליך העיקרי. אין משמעות הדברים שעיכוב ביצוע לא צריך להינתן. אולם, יש לקצוב פרק זמן מידתי להגשת הערר או בקשת הרשות לערור כתנאי להמשכו של עיכוב הביצוע. פרשנותה של המדינה לפיה ניתנו לה 48 שעות לצורך הגשתה של בקשת רשות לערור אינה יכולה לעמוד. פרק זמן זה ניתן לערכאת הערעור על-מנת שתוכל גם 'לקלוט' את בקשת רשות הערר וגם לקבל החלטה שיש לה משמעות מעשית. אילו בקשת הרשות לערור של המדינה
הייתה מוגשת רק במוצאי שבת, דבר זה לא היה מתאפשר.
"על כן, דומה שבמקרים מסוג זה על בית המשפט המחוזי לקצוב מועד להגשתה של בקשת הרשות לערור עצמה, על-מנת שיתאפשר טיפול בה לפני שיחלוף מועד תוקפה של ההחלטה העיקרית. גם מבלי שהדבר נעשה, שומה היה על המדינה לכלכל מעשיה באופן שיותיר לבית משפט זה פרק זמן סביר לטיפול בבקשת הרשות לערור עצמה. בסופו של דבר אכן הוגשה הבקשה בשעות הערב המאוחרות של אותו יום שבו ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי, אולם זאת רק לאחר שניתנו החלטות שיפוטיות שהבהירו כי כך יש לפעול".
לגופם של דברים, ברק-ארז דחתה בליל שבת את בקשת רשות הערעור של המדינה והורתה לוודא שהקטינים ישוחררו מיד לחלופת מעצר. היא חתמה על ההחלטה - האוחזת ארבעה עמודים - בשבת לאחר חצות ושחררה אותה לפרסום אתמול (יום א', 23.5.21).
הנהלת בתי המשפט מסרה בתגובה: "המדובר בבקשת רשות ערר בעניין הנוגע למעצרם של קטינים שהגיעה בסמוך לכניסת השבת. הטיפול בבקשה הצריך קבלת תגובות והתייחסויות מן הפרקליטות מאחר שנושא מעצרם של קטינים הוא דחוף מעצם הגדרתו, ובנסיבות העניין אף היה מתייתר לו היה ממתין לטיפול למוצאי שבת. לא למותר לציין שהקטינים שוחררו ממעצר במהלך השבת. השופטת ברק-ארז כיהנה בשבת המדוברת כשופטת תורנית. נהלי בית המשפט הם שהשופט או השופטת התורנים אמורים לטפל בבקשות בעניינים דחופים הנוגעים לתורנות במהלך אותו שבוע גם מחוץ לשעות העבודה, ובכלל זה בימי שבת וחג".
בתקנות הנוגעות לסעד מיידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה רגילות, נקבע: "בית המשפט רשאי להיזקק לבקשת סעד מיידי או להליך דחוף אחר שקבע נשיא בית המשפט, בימי ו' בשבוע או בימי מנוחה או מחוץ לשעות העבודה הרגילות של בית המשפט... אם הסעד דרוש בשל פיקוח נפש או לשם מניעת נזק רציני אשר אינו ניתן לתיקון אם לא יינתן הסעד מיד".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה