ביטן מואשם בקבלת שוחד במיליון שקל

ח"כ דוד ביטן (הליכוד) מואשם בקבלת שוחד ועבירות מס והלבנת הון בתשע פרשות. על-פי כתב האישום, מדובר בשוחד ב-990,000 שקל במזומן, זכות לדירות ושוחד נוסף שהיקפו אינו ידוע במדויק. כתב האישום נגדו הוגש (.........) לבית המשפט המחוזי...........

התיק עוסק בעבירות שחיתות שלטונית והלבנת הון שנעברו לכאורה ע"י ביטן ואחרים במסגרת שורה ארוכה של פרשיות, משנת 2011 ועד לפרוץ החקירה הגלויה בדצמבר 2017. בתחילת התקופה שימש ביטן במגוון תפקידים בכירים בעיריית ראשון לציון, בהם סגן ראש העיר ויו"ר הוועדה לתכנון ולבנייה. הוא מכהן כחבר כנסת מאז מארס 2015, ובחלק מהתקופה אף שימש יו"ר האופוזיציה.

פרשת ד"ג

על-פי כתב האישום, בשנת 2011 התקיימה בין ביטן לבין יזם הנדל"ן ד"ג מערכת יחסים שוחדית, במסגרתה לקח לכאורה ביטן מהיזם, באמצעות מירב שמולי המקורבת לביטן, טובות הנאה משמעותיות בסכום שלא ידוע במדויק. בנוסף, בשנים 2017-2013 התקיימה בין ביטן לבין ד"ג מערכת יחסים שוחדית, במסגרתה לקח לכאורה ביטן, באמצעות מקורבו מ"י, טובות הנאה כספיות בסכום בסך 285,000 שקל, שניתנו כנגד חשבוניות כוזבות שהנפיק מ"י. בנוסף, ביקש ביטן מ-ד"ג עוד 250,000 שקל.

לטענת המדינה, טובות ההנאה ניתנו ונלקחו בעד פעולות שונות הקשורות בתפקידו של ביטן, לקידום שלושה מיזמי נדל"ן שבהם היה מעורב ד"ג בתל אביב. בתמורה, ביטן אכן פעל לקידום הפרויקטים, תוך השפעתו על גלעדי ועובדי ציבור נוספים. בפרשה זו מואשם בביטן בעבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד והלבנת הון; גלעדי מואשם בלקיחת שוחד; יזמי הנדל"ן הקשורים לפרויקטים אותם קידמו ביטן וגלעדי (אבי דוידוב ואחרים שיש איסור על פרסום שמותיהם) מואשמים מתן שוחד והלבנת הון.

פרשת דניה סיבוס

על-פי כתב האישום, בשנים 2015-2013 קיבל ביטן לכאורה, באמצעות מקורבו מ"י, שוחד בסך 513,000 מחברת דניה-סיבוס (שבעלות אפריקה-ישראל), וזאת בגין סיוע בשני פרויקטים. בפגישה בשנת 2013 ביקש רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה-סיבוס דאז, מביטן - שהיה אז סגן ראש העיר וחבר הוועדה לתכנון ובנייה בראשון לציון - לסייע לדניה-סיבוס ולחברת-הבת שלה, נתיבי היובל, לקדם את אישורה המהיר של תוכנית להקמת תחנת דלק בכביש 431 ולהפחתת היטל ההשבחה בגין אישור התוכנית. בהמשך נתבקש ביטן לסייע גם מול משרד התחבורה. ביטן נענה לבקשות וסייע לדניה-סיבוס.

בשנת 2014 ביקש גינזבורג את סיועו של ביטן מול משרד התחבורה גם בנוגע להקמת מקטע מכביש 38 וביטן נענה לבקשה. בתמורה לסיוע העבירה דניה-סיבוס, בהוראת גינזבורג, את השוחד ל-מ"י, על-מנת שיניע את ביטן למשוא פנים. בכך ביצעו לכאורה דניה-סיבוס וגינזבורג עבירה של מתן שוחד למתווך. אייל לנגר, מנכ"ל נתיבי היובל, ביצע לכאורה בצוותא עם גינזבורג את העבירה בהיקף של 330,000 שקל.

בפרשה זו מואשם ביטן בעבירות של לקיחת שוחד והלבנת הון; גיזנבורג מואשם במתן שוחד למתווך, הלבנת הון ורישום כוזב; דניה-סיבוס מואשמת בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון; ואייל לנגר מואשם במתן שוחד.

פרשת מ"ש

על-פי כתב האישום, בסוף 2013 ביקש ביטן שוחד מ-מ"ש, יזם נדל"ן בראשון לציון. על-פי הסיכום בין השניים, ביטן יסייע בקידום שינוי התב"ע ביחס לבניין דירות ש-מ"ש התכוון לבנות בפרויקט שקידם, ובתמורה יקבל זכות ליחידות דיור בפרויקט או את שוויין הכספי. כדי להסתיר את חלקו של ביטן, כרתו מ"ש ומ"י סדרת הסכמים כוזבים, בהם נכתב בכזב כאילו מ"י הוא שיסייע ל-מ"ש בקידום שינוי התב"ע ובתמורה יקבל את יחידות הדיור.

לטענת הפרקליטות, ביטן אכן פעל מול גורמים שונים בעירייה לסייע ל-מ"ש לקדם את שינוי התב"ע, תוך פעולה בניגוד לנהלים שהיו נהוגים בעיריית ראשון לציון. בסופו של יום, הפרויקט לא נבנה, וביטן ומ"י לא קיבלו דבר.

בפרשה זו מואשם ביטן בעבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון; מ"ש והחברה שבבעלותו מואשמים בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון.

פרשת בני סולימאני

על-פי כתב האישום, בשנים 2014-2013 ביצע בני סולימאני, קבלן עבודות עפר, שתי עבודות חפירה בראשון לציון, ובשתיהן נזקק לסיוע בפתרון בעיות שהתעוררו במהלך ביצוע העבודות. סולימאני פנה לביטן - שכיהן אז כסגן ראש העיר, מחזיק תיק ההנדסה ויו"ר הוועדה לתכנון ובנייה - וביקש ממנו לסייע בפתרון הבעיות. ביטן סייע לסולימאני לאשר את בקשותיו בוועדת המשנה לתכנון ובנייה. בנוסף, ביטן פעל מול מנכ"ל העירייה לביטול צו הפסקת עבודה שהוצא ביחס לפרויקט השני של סולימאני. בתמורה לסיועו, ביקש וקיבל ביטן מסולימאני לא פחות מ-60,000 שקל, באמצעות מ"י, כנגד חשבוניות כוזבות.

בפרשה זו מואשם ביטן בעבירות של לקיחת שוחד והלבנת הון; סולימאני והחברה שבבעלותו מואשמים בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון.

פרשת אלי נחום

על-פי כתב האישום, בשנת 2016 פנה אלי נחום, מהנדס שעבד עם עיריית ראשון לציון, לביטן (שכיהן באותה עת כיו"ר האופוזיציה) וביקש שיסייע לו לבטל את הדרישה להגשת תוכניות בנייה באמצעות מערכת מקוונת. נחום ביקש מביטן לארגן עבורו פגישה בעניין זה עם ראש מינהל התכנון במשרד האוצר. נחום הגיע לכנסת לפחות פעם אחת, בתיאום עם ביטן, במטרה להיפגש עם גורמים הקשורים לנושא, אך הפגישות לא התקיימו. בהמשך, ביקש ביטן מנחום להעביר לו 60,000 שקל, ביודעו כי הלה עדיין זקוק לסיועו בעניין המערכת המקוונת.

בפרשה זו מואשם ביטן בעבירות של לקיחת שוחד והלבנת הון; ונחום - בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון.

פרשת אלברט ביטון

על-פי כתב האישום, אלברט ביטון הוא יזם נדל"ן המקורב לביטן. חברת אמריקן סייף רום, המפעילה אולם אירועים בראשון לציון ושביטון הוא אחד מבעליה, צברה ב-2017 חובות לעירייה בשל אי-תשלום ארנונה. ביטון פנה לביטן וביקש את סיועו מול העירייה בהפחתת החובות. ביטן נענה לבקשה בתמורה לתשלום. הוא קיים פגישות עם בכירים בעירייה ובעקבות מעורבותו הופחת החוב ל-54,000 שקל. בתמורה, שילם ביטון לביטן באמצעות מ"י 10,000 שקל.

בפרשה זו מואשם ביטן בעבירות של לקיחת שוחד והלבנת הון; ביטון מואשם בעבירות של מתן שוחד, הלבנת הון ורישום כוזב; אמריקן סייף רום מואשמת בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון.

פרשת חצי חינם

על-פי כתב האישום, בשנים 2017-2014 נזקקה חברת כל-בו חצי חינם למתן אישורים והיתרים שונים מעיריית ראשון לציון. על-רקע זה, פנתה מעת לעת ליהי סונק-קופרלי, מנהלת הנדל"ן של החברה, לביטן וביקשה את סיועו. ב-2014 ביקש ביטן מסונק-קופרלי טובות הנאה כספיות בתמורה לסיוע שהעניק לחצי חינם, בנוגע להסדרת שימוש חורג במקרקעין עליהם נמצא אחד מסניפי הרשת ותשלום היטל ההשבחה בגין שימוש זה, וכן בעניין הסדרת השימוש בחניות ציבוריות סמוכות לסניף ותשלום בגין שימוש זה. סונק-קופרלי נענתה והעבירה לבני שלום, מקורבו של ביטן, צ'קים בסכום כולל של 40,000 שקל.

בנוסף, ב-2017 ביקש ביטן מסונק-קופרלי 10,000 שקל בתמורה לתיאום פגישה עם מנכ"לית תאגיד המים של ראשון לציון בעניין בעיה בלחץ מים שהתעוררה באחד מסניפי חצי חינם. בתחילה, נענתה סונק-קופרלי לבקשת התשלום, אך בהמשך חזרה בה ולא שילמה את הסכום.

בפרשה זו מואשם ביטן בעבירות של לקיחת שוחד ובקשת שוחד סונק-קופרלי מואשמת בעבירות של מתן שוחד והבטחת שוחד, רישום כוזב והלבנת הון; חצי חינם וחברה נוספת הקשורה לחצי חינם מואשמות בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון.

פרשת יצחק ג'דע

על-פי כתב האישום, יצחק ג'דע, בעל חברת ריהוט בשם משרהיט, שימש כפעיל במטה הבחירות של ביטן במערכת הבחירות המוניציפליות ב-2013, ובין השניים גם קשרי משפחה רחוקים. ג'דע היה בקשר עסקי עם מנהל חברת לביקס אשר זכתה בשנת 2015 במכרז להקמת מלון בנתניה והיה בעל אינטרס כלכלי בבניית המלון.

לאחר שעלה צורך בתמיכת משרד התיירות על-מנת לקדם בניית מתחם המלונאות, הציע ג'דע למנהל לביקס לסייע בארגון פגישה עם שר התיירות. ג'דע פנה בעניין לביטן והשניים סיכמו, כי ביטן יסייע למקורבו של ג'דע בתמורה לתשלום. בהתאם לכך, אירגן ביטן בשנת 2017 פגישה בין מקורבו של ג'דע לבין שר התיירות דאז, יריב לוין, וכן סייע לג'דע בהשגת המלצת משרד התיירות לצורך הגשת מועמדות למכרז על המגרש הצמוד, בו זכתה לבסוף חברת לביקס. בהתאם לסיכום, שילם ג'דע לביטן - באמצעות מ"י - 23,000 שקל עבור הסיוע שהעניק לו.

בפרשה זו מואשם ביטן בעבירות של לקיחת שוחד והלבנת הון; ג'דע והחברה שבבעלותו מואשמים בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון.

פרשת מ"י

על-פי כתב האישום, בשנים 2017-2013 התקיימה בין ביטן לבין מ"י מערכת יחסים קרובה, ואשר התאפיינה בשותפות פלילית, תלות כלכלית ויחסי קירבה ואמון. השניים היו שותפים לביצוע עבירות שוחד, הפרת אמונים והלבנת הון. מ"י העניק לביטן סיוע ושירותים בשורה של עניינים, בהם החזקת כספים וניהול התחשבנות סודית, העמדת קו אשראי מצד מ"י לביטן ושירותים אישיים מגוונים. מ"י שמר בחשאיות את כספי השוחד שקיבל ביטן, ואילו את הצ'קים הפקיד בחברה שבבעלותו, תוך שערבב אותם עם כספי החברה, רשם אותם בספרי החברה והנפיק כנגדם חשבוניות שאינן משקפות עסקות אמת.

במסגרת מערכת היחסים ביניהם, ביטן היה מודע לאינטרסים שונים של מ"י, בהם אינטרסים עסקיים וכלכליים. מערכת היחסים העמידה את ביטן בניגוד עניינים מהותי בין חובותיו כנבחר וכעובד ציבור לבין אינטרסים שונים של מ"י. בתוך כך, סייע ביטן ל-מ"י ולמקורבו ושותפו העסקי בקידום אינטרסים שלהם במסגרת עבודות תשתית שביצעו במתחם ה-1000 בראשון לציון, וסייע בהסדרת תשלומים לאותו מקורב עבור עבודות תשתית שביצע בהוד השרון. בנוסף סייע ביטן ל-מ"י במניעת פיקוח עירוני על חריגות בנייה בביתו וסייע למקורבים ל-מ"י בשורה של עניינים במסגרת תפקידו כח"כ ויו"ר האופוזיציה. בגין כך מואשם ביטן בעבירה של מרמה והפרת אמונים.

עבירות מס

הפרקליטות מאשימה את ביטן בעבירות מס, בגין כך שלא דיווח לרשויות המס ולא שילם מס על הכנסותיו לאורך השנים 2017-2013 מתקבולי השוחד שקיבל, בסך 992,000 שקל.