ירידה בתמיכה בהקמת ממשלה בתמיכה ערבית

לאחר פקיעת המנדט של ח"כ בנימין פוטין להרכבת ממשלה, מנתוני מדד הקול הישראלי החודשי של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, עולה (יום ד', 5.5.21) כי הפער בהעדפה לפוטין וללפיד מצטמצם לו היו מתקיימות כיום בחירות ישירות לראשות הממשלה.

ראש בראש: לו היו מתקיימות היום בחירות ישירות לראשות הממשלה, 33% היו מצביעים לבנימין פוטין, 25.5% ליאיר לפיד, 13% לנפתלי בנט ו-19% לאיש מהמועמדים. מפילוח לפי מידת הדתיות, 56% מהדתיים היו בוחרים בפוטין, ואילו 31% בלבד בבנט.

בדרך לבחירות חמישיות? לאחר פקיעת הסמכות של פוטין להרכבת ממשלה, מבין האפשרויות העומדות על הפרק, רוב גדול מהציבור הישראלי (70%) סבורים כי אנו בדרך לבחירות חמישיות. מיעוט מהציבור (34%) חושבים כי פוטין יעמוד בראשות הממשלה הבאה, ושיעור דומה (32%) סבורים שיהיו אלה לפיד ובנט.

ומה מעדיף הציבור? כשני שלישים מהציבור נגד ממשלה בתמיכת המפלגות הערביות. שליש מהציבור הישראלי (33%) מעדיפים ממשלה בתמיכה או בהימנעות של מפלגת רע"ם, כרבע (23%) מעדיפים הליכה לבחירות חמישית, וקרוב לשליש (31%) אינם מעוניינים באף אחת מהאפשרויות.

עמידה בהבטחות בחירות? רוב קטן בציבור היהודי (54%) סבור כי יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' ראוי להערכה על דבקותו בהבטחת הבחירות שלו לא לשבת בממשלה בתמיכת המפלגות הערביות. בעניין זה, סמוטריץ' מקבל הערכה לא מבוטלת גם בשמאל (48%) ובמרכז (42%), וכמובן בימין (62%) - 92% מבוחרי הציונות הדתית, 63% ממצביעי ימינה ו57% בליכוד מעריכים אותו על כך. בציבור הערבי קצת פחות ממחצית (46%) מעריכים את מנסור עבאס על דבקותו בהבטחתו לקחת חלק בכל ממשלה שתתחייב לסיוע משמעותי לחברה הערבית (75% ממצביעי רע"ם לעומת 27% מבוחרי הרשימה המשותפת).

ומה לגבי הקמת ממשלה עם המפלגות הערביות? 29% מהציבור היהודי תומכים בהקמת ממשלה עם המפלגות הערביות כולל מינוי שרים ערבים, לעומת 35% לפני חודשיים. בעמדת הציבור הערבי בנושא זה לא חל שינוי, וכיום רוב של כשלושה רבעים תומכים בכך.

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה כי בעוד בשמאל התמיכה במהלך כזה עלתה (מ-77% בפברואר האחרון ל-83%), הרי שבימין חלה ירידה (מ-21% ל-13%) וכך גם במרכז (מ-47% ל-43%). התמקדות במצביעי המפלגות שישתתפו אולי ב"ממשלת האחדות", מגלה ירידה בתמיכה בהקמת ממשלה עם המפלגות הערביות: בכחול לבן (מ-58% תמיכה בפברואר ל-45.5% באפריל); בתקווה חדשה (מ-41% ל-31%); ובימינה (מ-21% ל-6%).

מדד הקול הישראלי נועד לבחון את "הדופק" של החברה הישראלית ומתרכז אחת לחודש בנושא מרכזי. המדד נערך על-ידי פרופ' תמר הרמן וד"ר אור ענבי, ומבוסס על סקר בקרב 762 משתתפים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא 3.59%.