''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
24°
ירושלים 20°
חיפה 26°
באר שבע 23°
אילת 27°
מדורים
שימושי PLUS

תיעוד עדותו של סגל ישודר

סולברג: העובדה שאלמנתו הסכימה לשידור בידי דרוקר היא בעלת חשיבות מכרעת; כאשר ההגנה טוענת נגד אופן גביית העדויות, יש אינטרס בכך שהציבור יוכל להתרשם ולהחליט

איתמר לוין
י"ג אייר התשפ"א
סגל. עד, לא חשוד [צילום: תיק תקשורת]
סגל. עד, לא חשוד [צילום: תיק תקשורת] צילום: תיק תקשורת

העיתונאי רביב דרוקר רשאי לשדר את התיעוד החזותי של עדותו של איש התקשורת המנוח שעיה סגל בתיק 1000 נגד בנימין פוטין. כך קובע (יום א', 25.4.21) שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג.

סגל היה מאנשי התקשורת של משפחת פוטין ומסר עדות (ולא נחקר כחשוד). דרוקר ביקש לשדר את התיעוד החזותי של העדות בתוכנית "המקור", בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט רפי יעקובי) דחה את הבקשה, אך סולברג קיבל את ערעורו של דרוקר. אלמנתו של סגל, שרה סגל, לא התנגדה לבקשה והסכמתה היא הנימוק העיקרי שהוביל את סולברג לקבל אותה.

סגל העיד, כי שרה פוטין סירבה לשלם עבור שירותיו של סגל, למרות שהלה השקיע ימים רבים במתן שירותי ייעוץ. בגין ימי ייעוץ בודדים שילם פוטין לסגל בהמחאה 2,500 שקל כנגד חשבונית. אולם משהתגלה הדבר לשרה פוטין, היא הקימה צעקות ודרשה מסגל להשיב את הכסף. סגל נאלץ להשיב את הסכום שקיבל, במזומנים.

סולברג אומר כי החוק אוסר לפרסם תיעוד חזותי (להבדיל מתמלילים) של נחקרים בשל חשש מפגיעה בפרטיותם בשעתם הקשה. לכן, אם הנחקר מסכים לפרסום - יש לכך משקל רב. במקרה הנוכחי מדובר כאמור מי שכבר הלך לעולמו, ויש חשיבות לשמירה גם על כבודו של נפטר. אך מאחר שלא ניתן לשאול את סגל עצמו, ומתוך הנחה שאלמנתו לא הייתה מסכימה לפרסום שיבזה אותו - הרי שהיא רשאית למחול על כבודו ויש משקל רב להסכמתה. לכך מצטרפת העובדה, כי סגל נחקר כאמור כעד ולא כחשוד.

עוד אומר סולברג, כי קיים אינטרס ציבורי רב בפרסום זה: "עסקינן בחומרים הנוגעים להתנהלותו של ראש ממשלה מכהן, ליחסיו עם צוותו ויועציו. מטבע הדברים, לציבור עניין רב בפרסומם. גם עיון בתמלילים שהוגשו מעלה, כי ישנו אינטרס ציבורי במידע הגלום בהם... בנסיבות שבהן מעוררת ההגנה טענות לגבי האופן שבו נגבו ההודעות בחקירותיו של ראש הממשלה, קיים אינטרס ציבורי ממשי בפרסום התיעוד החזותי והקולי של החקירה... יצפה הציבור בתיעוד מן החקירה ויתרשם, כחוכמתו, מן הדרך שבה חקרה המשטרה את אחד העדים בפרשה".

סולברג דוחה את טענת ההגנה, לפיה לפרסום כזה עלול להיות אפקט מצנן על נחקרים עתידיים, שיחששו מפני פרסום דומה. "אם יידעו נחקרים פוטנציאליים, כי ינתן משקל משמעותי, אולי אף מכריע להסכמתם או להסכמת מי שבא בנעליהם - יפחת חששם מלשתף פעולה עם חוקריהם. משקבענו, כי מבלעדי הסכמת הנחקר, או שארו, לפרסום - ספק רב אם בית המשפט יאֵות להתירוֹ - מצטמצם אפוא החשש מפני אותו 'אפקט מצנן'".

טענה נוספת הייתה, שמדובר במתן הכשר להדלפה פסולה. סולברג דוחה גם אותה: "אכן כן, תופעת ההדלפות מחדרי החקירות ומן הדיונים הסגורים בפרקליטות - בזויה, יש להילחם בה ולמגרה. אולם, בעניין דנן, אין אנו יודעים מהיכן הגיע התיעוד, מיהו זה אשר מסרוֹ; ולאיזה צד במשפט הוא 'שייך'. שלוש פרשיות שונות מתנהלות נגד ראש הממשלה, בצדו נאשמים נוספים, לכל אחד מהם עורכי-דין, ולצדם: מתמחים, מזכירות ומעתיקים. בנסיבות הללו, אין אנו
יכולים להצביע על 'המקור' שממנו דלף התיעוד אל 'המקור'". לבסוף אומר סולברג, כי מאחר שהפרקליטות הצהירה שלא תגיש את עדותו של סגל כראיה במשפט פוטין, פוחת החשש שפרסום התיעוד החזותי יזהם את ההליך.

השופטים יעל וילנר ואלכס שטיין הסכימו עם סולברג. את דרוקר ורשת ייצגו עוה"ד זאב ליאונד, דור ליאונד ופרייס סיטון; את פוטין ייצגו עוה"ד עמית חדד, נעה מילשטיין, אביחי יהוסף ויאיר לשם; ואת המדינה - עוה"ד איתמר גלבפיש ואלון גילדין.

בנימין רביב יעל נעם רפי ממשלת ישראל שאול עמית אלון אלכס יאיר שרה שלמה ניר

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה