דוד שמרון נגד דוד ארצי

עו"ד דוד שמרון תובע 425,000 שקל מדוד ארצי, לשעבר המשנה למנכ"ל התעשיה האוירית, לאחר שהאחרון טען, כי שמרון הראה לו הסכם חסוי בין בנימין פוטין לשרה פוטין. שמרון - בן-דודו ופרקליטו של ראש הממשלה - מגדיר את הדברים "הבל ורעות רוח, לא היה ולא נברא, שקר וכזב ודיבה שכמעט אין חמורה ממנה". התביעה הוגשה (יום ג', 16.3.21) לבית משפט השלום ברמלה.

ארצי טען בתחילת החודש, כי בשנת 1999 הראה לו שמרון את ההסכם, הכולל איסור על פוטין לנסוע לחו"ל ללא רעייתו בנסיעה הכוללת שהיית לילה, איסור הורשת רכוש לבתו של פוטין מנישואיו הקודמים, ובעיקר מתן זכות לשרה פוטין להיכנס לישיבות ולדיונים הסודיים ביותר, ולאשר את מינוי הרמטכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ. לאחר פרסום הדברים באינטרנט, התראיין ארצי בשורה של כלי תקשורת וחזר על הדברים, שזכו להד תקשורתי נרחב.

ארצי הוסיף לדברים מה ששמרון מכסה "סיפור כיסוי", שנועד להסביר כיצד לטענתו הראה לו שמרון הסכם זה. לדברי ארצי, הוא טיפל מטעם תע"א ברכישת מסוק בידי הנדבנית גיטה שרובר, ששמרון היה עורך דינה; הוא טען, כי שרובר אמרה לו שהיא משלמת לשמרון מיליוני שקלים בשנה למרות שהוא אידיוט ורק לבקשתו של אביו המנוח, ארווין שמרון. בשנת 1999, המשיך ארצי, ביקש ממנו שמרון להיפגש עימו והתחנן שיפעל למענו אצל שרובר כדי שלא תפסיק את ההתקשרות עימו, תמורתה קיבל 2.5 מיליון דולר בשנה. לגרסתו של ארצי, שמרון רצה להוכיח לו שהוא לא "כלומניק" ולשם כך הראה לו את ההסכם בין בני הזוג פוטין.

לטענת שמרון, כל דבריו של ארצי הם שקר וכזב. "התובע לא הציג לנתבע הסכם כלשהו בפגישתם בכפר סבא (שאכן נערכה בעניין אחר לחלוטין). התובע מעולם לא ערך הסכם כזה, לא ראה הסכם כזה, ולא הראה לנתבע או למאן דהוא אחר הסכם כזה או משהו שנחזה להיות הסכם כזה. גם ניסיונות התובע לברר בעבר אם יש הסכם כזה, לאור פרסומים ושמועות על קיומו, הביאו אותו לכלל מסקנה, כי אין ולא היה מעולם הסכם כזה".

עוד אומר שמרון, כי התשלום של שרובר למשרדו לא התקרב לסכום עליו מדבר ארצי; המשרד והוא עצמו שימשו כעורכי דינה עשרות שנים; גם כאשר דרכם נפרדה, "הדברים נעשו בצורה מכובדת וראויה" ושרובר החמיאה לו שוב ושוב לאורך השנים; הוא העביר בצורה מכובדת את ענייניה של שרובר לעורך דינה החדש; לא התחנן בפני איש שיסייע לו לשמר אותה כלקוחה; ובוודאי שלא היה פונה לארצי, שלא נמנה על חוג ידידיה של שרובר.

לדברי שמרון, "לנתבע סיבה פוליטית קונקרטית בפרסום השקרי והבזוי בו נקט, והוא אף פרס אותה בפני שניים מהמראיינים ששאלו אותו על סיבת השתיקה הארוכה (21 שנה מחד-גיסא, ועל האינטרס שלו מאידך), וענה ש'קצינים בכירים' מממנים את הגנתו בעניין זה, וכי הוא חתם איתם על הסכם אשר בעטיו לדבריו הוא אינו יכול לחשוף את שמותיהם". התביעה הוגשה באמצעות עו"ד שאול שמרון וטרם הוגש כתב הגנה.