כרבע מהעובדים מועסקים יותר מהמותר בחוק

נתונים מרכזיים

• שיעור האבטלה היה הגבוה ביותר בקרב גברים חרדים ברוב חודשי המשבר ועמדה על 20% בתקופת הסגר השני.
• בחתך השכלה: שיעור האבטלה הנמוך ביותר היה בקרב יוצאי אקדמיה ויוצאי מכללות להכשרת הנדסאים וטכנאים.
• הפער בין שיעור האבטלה של גברים ונשים הגיע לשיא של 11 נקודות אחוז בסגר הראשון (32% אבטלה בקרב גברים ו-43% בקרב נשים), בסגר השני עמד הפער על 7 נקודות האחוז.
• משלחי היד שנפגעו בצורה הקשה ביותר - מתחום המסעדנות, התיירות, האומנות והתרבות, ובזמן סגרים – מתחום הקמעונאות.
• בפועל, בספטמבר–אוקטובר, 32% מהנשים היהודיות (חרדיות ושאינן חרדיות) עבדו מהבית לעומת 19% מהנשים הערביות, ואילו בקרב גברים, שיעור הערבים שעבדו מהבית עמד על 7% בלבד, לעומת 28% מהיהודים שאינם חרדים ו-25% מהחרדים.

משבר הקורונה שהחל כמשבר בריאותי פגע בצורה חזקה בשוק העבודה. דוח שוק העבודה אשר מפרסמת (יום ד', 17.2.21) זרוע העבודה, במשרד העבודה והרווחה מציג את תמונת המצב של שוק העבודה הישראלי בשנה האחרונה, וטעימות מהפעילות הענפה של יחידות הזרוע.

ערב המשבר היה שוק העבודה הישראלי בסביבות תעסוקה מלאה עם שיעור אבטלה שעמד על 3.8% בלבד. עם סגירת המשק במרס 2020 קפץ שיעור האבטלה, ושיעור האבטלה (כולל אנשים בחל"ת) עמד בחודשים מרס-דצמבר 2020 על 16% בממוצע.

שיעור האבטלה בין הסגרים (יולי-אוגוסט 2020) עמד על כ-10% ומשקף במידה מסוימת את הפעילות הכלכלית בזמן של שליטה יחסית במגיפה והתחלת היציאה מהמשבר התעסוקתי.

שיעור האבטלה עלה מאוד בכל חלקי האוכלוסייה, אך היה הגבוה ביותר בקרב גברים חרדיים ברוב חודשי המשבר. כך למשל, בתקופת הסגר השני, עמד שיעור האבטלה בקרב גברים חרדים על 20%, לעומת 14% בקרב יהודים לא חרדים. תעסוקת גברים חרדים נמוכה יחסית לשאר קבוצות האוכלוסייה גם בזמני גאות, ובצירוף עם האבטלה הגבוהה בזמן המשבר, העלאת שיעור התעסוקה שלהם תהווה אתגר גדול בעשור הקרוב.

נשים נפגעו גם הן בצורה חזקה יותר בזמן הסגרים: הפער המגדרי בשיעור האבטלה הגיע בשיאו ל-11 נקודות אחוז בסגר הראשון ו-7 נקודות אחוז בסגר השני. עם זאת, בין הסגרים, כאשר המשק היה פתוח ברובו, שיעור האבטלה של נשים וגברים היה דומה.

יתרון לעובדים משכילים

בהסתכלות לפי השכלה, שיעור האבטלה היה נמוך יותר בקרב עובדים משכילים. שיעור האבטלה הנמוך ביותר היה בקרב יוצאי אקדמיה (10% בסגר השני) ויוצאי מוסדות להנדסאים וטכנאים (14% בסגר השני) וגבוה בקרב מי שמוסד הלימודים האחרון שלו היה ישיבה או תיכון (19% בסגר השני). נתונים אלה מעידים במידה רבה על סוג העבודות בהן משתלבים בוגרי המוסדות השונים. כך, יוצאי אקדמיה ומוסדות להכשרת הנדסאים וטכנאים השתלבו יותר בעבודות שהוגדרו חיוניות לאורך המשבר או שהיו נוחות יותר לביצוע מרחוק.

משלחי היד שנפגעו בצורה הקשה ביותר מאז חודש מרס הם משלחי יד מתחום המסעדנות, התיירות, האומנות והתרבות. במשלחי יד אלה שיעור האבטלה נע בין 21% ל-69% גם בחודשים יולי-אוגוסט, בזמנים בהם המשק היה עם מעט הגבלות יחסית לשאר השנה. בזמן סגרים, נוספה פגיעה במשלחי יד שכרוכים בקבלת קהל, כדוגמת מוכרים בחנויות ומעצבי שיער.

בין משלחי היד שנפגעו בצורה קלה ישנם עובדים כדוגמת מפתחי תוכנה, ועובדים של מערכות חיוניות כגון מורים ורופאים. שיעור האבטלה של עובדים אלה היה נמוך מ-5% כאשר המשק היה פתוח יחסית – חודשים יולי אוגוסט.

שיעור העובדים מהבית בפועל בסגר השני נמוך מבראשון

משבר הקורונה הדגיש את הפער בין עובדים שמשלח היד שלהם ותשתיות ביתם מאפשרים להם לעבוד מהבית ואלה שלא. היכולת לעבוד מהבית קריטית בזמן תחלואה נרחבת, אך חשובה גם בימים כתיקונם, ויכולה להקטין את הגודש בכבישים ולתרום לרווחת העובדים.

בחינת פוטנציאל העבודה מהבית לפי משלחי יד בישראל, בדומה לבחינה שנעשתה במחקר של דינגל וניימן (2020), הראתה כי 47% מהעובדים בישראל מועסקים במשלח יד שמאפשר עבודה מהבית, גבוה מכל מדינות ה-OECD פרט ללוקסמבורג וגבוה משמעותית ממוצע ה-OECD (38%). עם זאת, שיעור העובדים מהבית בפועל בחודשי הסגר השני היה נמוך יותר.

השיעור הגבוה של פוטנציאל העבודה מרחוק יחסית ל-OECD נובע בין השאר משיעור גבוה יחסית של עובדי הוראה (2.4 נקודות אחוז יותר מממוצע ה-OECD) ושל עובדים בענפי טכנולוגיית המידע (ICT, 1.4 נקודות אחוז מעל ה-OECD), המאפשרים לעבוד מהבית.

החלוקה המגזרית

בחלוקה למגזרים, שיעור היהודים שאינם חרדים והחרדים שמועסקים במשלחי יד המאפשרים עבודה מהבית דומה, ואילו ערבים, ובמיוחד גברים ערבים, מועסקים במשלחי יד שלא מאפשרים עבודה מרחוק. לעומת זאת, בחינת היכולת לעבוד מהבית לפי תשתיות ביתיות מראה כי בעוד יהודים שאינם חרדים גרים בבתים מרווחים יחסית עם מחשב ואינטרנט, האוכלוסייה החרדית והערבית גרים בבתים צפופים ללא מחשב, שמקשים על העבודה מהבית. כך ל-91% מהאוכלוסייה היהודית שאינה חרדית הם בעלי מחשב וגישה ואינטרנט, זאת בהשוואה ל-76% מקרב הערבים ו-37% בלבד מקרב החרדים.

בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2020 27% מהעובדים דיווחו כי עבדו בפועל מהבית. למרות הפערים בתשתיות, ובדומה לתוצאה לפי פוטנציאל משלחי היד, שיעור היהודים לא חרדים וחרדים שעבדו מהבית בחודשים אלה היה דומה: 32% מהנשים היהודיות שאינן חרדיות והנשים החרדיות עבדו מהבית לעומת 19% מהנשים הערביות, ואילו בקרב גברים, שיעור הערבים שעבד מהבית עמד על 7% בלבד, לעומת 28% בקרב יהודים שאינם חרדים ו-25% בקרב חרדים.

החקיקה אינה מותאמת לשוק העבודה המשתנה

צילום: מקור: סקר, מרכז הידע והאסטרטגיה – ארגון מעוז

מאפייני שוק העבודה בישראל השתנו משמעותית מאז קום המדינה. היעדר התאמה בחקיקה לשינויים שכאלו, עשויה לפגוע במשק כולו, עובדים ומעסיקים כאחד. דוגמה לכך ניתן למצוא בחקיקה הקשורה לשעות העבודה: שעות העבודה בישראל גבוהות מממוצע ה-OECD. בישראל, ניתן להעסיק עובד עד 12 שעות ביום (כולל שעות נוספות) ולא יותר מ-58 שעות בשבוע (42 שעות רגילות ו-16 שעות נוספות). לעומת זאת, במדינות רבות בעולם, מכסת השעות הנוספות מוגדרת על בסיס ממוצע תקופתי או מכסה תקופתית, המאפשרת גמישות בהתאם לדרישות ולביקוש. כך לדוגמה, בדנמרק ובאירלנד ניתן לעבוד מספר שעות נוספות גבוה יותר, כל עוד הממוצע לא יחרוג מ-48 שעות בשבוע בממוצע לאורך 4 חודשים. גמישות במסגרת שעות העבודה נדרשת על-מנת לקיים משק פתוח ותחרותי, אך זה לא צורך של מעסיקים בלבד. גם העובדים מעוניינים בגמישות בשעות העבודה כדי לאזן בין דרישות העבודה למחויבויות אחרות ושעות פנאי.

סקר שיזמה זרוע העבודה בנושא נורמות העבודה ממחיש את הפערים בין החוק, נורמות העבודה בישראל וצרכי העובדים: כרבע מהמשיבים העידו כי הם עובדים לעיתים קרובות יותר מהמותר בחוק ו-38% העידו כי הם זקוקים לגמישות רבה יותר בשעות העבודה.

משבר הקורונה חיזק את הצורך בהתאמת חקיקת העבודה: מעסיקים נאלצו לשנות את שעות העבודה כדי להתאים עצמם למגבלות ולביקוש משתנה, ועובדים נאלצו להתמודד עם הצורך לשנות את שעות העבודה בשל היעדרן של מסגרות החינוך. התאמת חקיקת העבודה עשויה להיטיב עם כלל המשק, ולכן מובילה זרוע העבודה עבודת מטה לבחינת התאמת חקיקת העבודה לשוק העבודה העכשווי והעתידי.