מזוז סוגר תיק אולמרט - בהיעדר ראיות מספיקות להגשת כתב אישום

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, החליט לסגור את תיק החקירה נגד ממלא מקום ראש הממשלה ושר התקשורת, התעשיה, המסחר והתעסוקה, אהוד אולמרט, בפרשת האי היווני, וזאת מחוסר ראיות מספיקות.

מזוז קובע בהחלטתו: "במקרה דנן, לא ניתן להתגבר על הקשיים בהוכחת היסוד העובדתי, באמצעות רמת הוכחה גבוהה יותר של היסוד הנפשי". זו החלטתו הראשונה של מזוז הנוגעת לאיש ציבור בכיר.

להחלטה המלאה של היועמ"ש, ראו קישור.

בהחלטתו, מקבל למעשה היועץ מזוז את המלצת פרקליטת מחוז מרכז ואת המלצת פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, שהמליצו לסגור את התיק. אולמרט טען במהלך כל הפרשה לחפותו. מזוז מקבל את גירסתו, לפיה בקשריו עם איש העסקים דוד אפל לא נפל פגם המצדיק הגשת כתב אישום.

שעות ספורות לאחר הודעת היועמ"ש, הוציא אולמרט הודעה לעיתונות, ובה בירך על סגירת תיק החקירה ערב חג הפסח. אולמרט הודה למזוז על הטיפול הענייני והמהיר שקיבל עניינו על-ידי היועמ"ש - כשבוע בלבד מאז שהונחה בפניו המלצת פרקליטת המדינה. במקביל הביע אולמרט את תקוותו, לפיה מזוז יקבל בקרוב החלטה דומה גם בעניינו של ראש הממשלה.

תחילת הפרשה: בגילויים מהאזנות סתר

הפרשה "נולדה" מהאזנות סתר שביצעה המשטרה למכשירי הטלפון של איש העסקים דוד אפל (בתקופה שמסוף שנת 1998 ועד לסוף פברואר 2001). מכורח האזנות אלה נפתחו חקירות נגד אפל ונגד כמה אישי ציבור, בהם אולמרט - בעת שזה כיהן בתפקיד ראש עיריית ירושלים. בחודש פברואר 2001 נפתחה החקירה הגלויה נגד אפל בגין חשדות שונים, ובהן פרשת אירוח ראש עיריית אתונה בירושלים על-ידי אולמרט, שהיה אז, כאמור, ראש עיריית ירושלים.

על-פי החשד שעלה בחקירה, אפל ואולמרט קיימו קשרים העולים כדי עבירה פלילית: ביום 3.6.99 פנה אפל ללשכתו של אולמרט, וכן לאולמרט עצמו, הביע את תמיכתו במירוצו של אולמרט לראשות הליכוד, וביקש את סיועו בהזמנת ראש עיריית אתונה לירושלים. היענותו של אולמרט לבקשה עוררה כלפיו חשד לעבירה של לקיחת שוחד.

על-פי ממצאי החקירה, שולה זקן, יועצת בכירה לראש עיריית ירושלים, התקשרה לאפל (3.6.99) "והשאירה הודעה לפיה היא מבקשת את תרומתו למערכת הבחירות של אולמרט. באותו יום התקשר אפל לזקן, שאמרה לו כי עליה לארגן תמיכה כספית לאולמרט לקראת התמודדותו לראשות הליכוד. בהמשך השיחה ביקש אפל מזקן להזמין את ראש עיריית אתונה, אשר לדברי אפל השתוקק לפגוש את אולמרט ועתיד היה להתמנות כראש הממשלה הבא של יוון. פניה זו היא שעוררה חשד כי אפל מנסה לנצל מפגש עם ראש עיריית אתונה לשם קידום עסקיו, שכן באותה שנה החל אפל לתכנן הקמת מרכז תיירות ונופש במספר אתרים בעולם, ומרכז התיירות הראשון אמור היה להיות מוקם באי היווני פטרוקלו, השוכן בים האגאי, דרומית מזרחית לאתונה".

"תוך כדי שיחתו עם זקן", כותב היועץ המשפטי לממשלה בהחלטתו, "מתפנה אפל לשוחח עם אולמרט עצמו בקו השני, ובשיחה זו לא עולה עניין התרומה הכספית. אולמרט מספר לאפל, כי בכוונתו להציג את מועמדותו לראשות הליכוד, ואפל אומר לאולמרט כי הפעם הוא 'אחריו בכל הכוח'. כמעט באותה נשימה מעלה אפל בקשה ל'טובה קטנה': עניין ביקורו של ראש עיריית אתונה וכריתת ברית ערים תאומות בין ירושלים לאתונה; אולמרט הגיב באומרו: 'מה שאתה רוצה תגיד לי, אני אכין מכתב, אזמין אותו אליי'".

אולמרט, אפל ורוחמה אברהם, שהועסקה אז על-ידי אפל, נחקרו באזהרה. כן נחקרו, שלא באזהרה, אנשי משרד החוץ, אנשי לשכת ראש עיריית ירושלים, אנשי מחנה אולמרט בליכוד ואחרים. לאחר גיבוש הממצאים, המליצה המשטרה להעמיד לדין את אולמרט בגין עבירת לקיחת שוחד והפרת אמונים. ואולם, פרקליטות מחוז מרכז החליטה כי אין מקום להגשת כתב אישום נגד אולמרט, וזאת מחוסר ראיות. על המלצה זו חזרה גם פרקליטת המדינה, עדנה ארבל.

היועץ מזוז קובע בהחלטתו, כי בחומר החקירה לא נמצאה ראיה להעברת כספים ישירה מאפל לאולמרט, אך עלה חשד כי אפל פעל למימוש הבטחתו לעמוד מאחורי אולמרט "בכל הכוח" בשני אפיקים: האחד, מימון חלק מהוצאות המטה בכפר המכבייה והשתתפות בעבודת המטה; השני, מימון טפסי התפקדות לליכוד עבור אולמרט.

היועץ מזוז קובע בהחלטתו, כי המשטרה הסתמכה, בין היתר, על רכילות (דברים שמסר דוד ספקטור), כאשר המליצה להעמיד לדין את אולמרט. עם זאת, קובע היועמ"ש, כי גם בהתקיים תשתית ראייתית מספקת להוכחת היסודות העובדתיים של העבירה, עדיין יש להוכיח גם את היסוד הנפשי: "בענייננו - את מודעותו של אולמרט לקבלת השוחד, שכן "לקיחת שוחד אינה אפשרית מקום שהיסוד הנפשי של מודעות אינו מתקיים. עבירת השוחד מתגבשת רק במקום שבו קיימת מודעות בפועל של מקבל השוחד (או של הנותן) לעבירה אותה הוא מבצע. להתנהגות יהיה אופי פלילי רק אם היתה כוונה לתת או לקבל שוחד. בהיעדר כוונה, אין עבירה".

אולמרט מסר בחקירתו, כי נהג כפי שנהג - הזמנת ראש עיריית אתונה, במטרה לסייע ליזם ישראלי (אפל) - במסגרת מדיניות רבת שנים הנוהגת בסקטור הציבורי-ממלכתי: לסייע ליזמים ישראלים לקדם עסקים בארץ ובחו"ל. אולמרט ביקש בחקירתו להפריד בין הדברים: הבטחתו של אפל לתמיכה בו, אמר אולמרט בחקירתו, ניתנה מכוח החברות ארוכת השנים, או מכל סיבה פוליטית, ואילו הזמנת ראש עיריית אתונה והארוחה עימו נעשו מטעמים ענייניים שבטובת העיר ירושלים.

היועמ"ש כותב בהחלטתו, כי "בכך, לטענת אולמרט, נותק הקשר הסיבתי שבין המתת - ככל שהיה קיים - לבין התמורה, אשר מבחינתו כלל אינה תמורה. כאמור, מחומר הראיות לא ניתן להוכיח קיומו של קשר סיבתי כזה".

ועוד: "יתר על כן, גם אם ניתן היה לטעון כי מהתאמת הביקור לצרכיו של אפל, עולה שהביקור נעשה לקידום האינטרסים של אפל ולא מטעמים ממלכתיים, קשה לקשור את אולמרט לפעולות שנעשו לאחר ההזמנה לשם התאמת ביקורו של ראש עיריית אתונה לצרכי אפל. הודעותיהם של זקן ושל רדיאן, שתי הדמויות העיקריות שפעלו בהקשר זה תחת אולמרט, רצופות בטענות אי-זכירה ובגלגול האחריות זה כלפי זה, והדבר אינו מאפשר הוכחת מודעתו של אולמרט לפעולותיהם. אף שסביר, כי שניהם יחדיו חברו לרתום את הביקור לצרכי אפל, ולהעמיד את לשכת ראש העיר, בשם האינטרס של אפל, בחזית המגעים עם משרד החוץ, קשה לקבוע איזו החלטה קיבל מי מהם, ומה הובא, אם בכלל, לידיעתו ולהחלטתו של אולמרט עצמו".

היועמ"ש קובע: "לא ניתן איפוא להוכיח את החשד, כי אולמרט, העומד בראש הפירמידה ונעזר בעוזרים שונים, ידע על כל המתרחש תחתיו בלשכתו, ועל-כן לא ניתן לסתור טענה - וכך אכן טוען אולמרט - כי ראש לשכתו, או היועץ המדיני שלו, או אחרים, אף אם פעלו בשיתוף פעולה עם אפל, היה זה בלא ידיעתו, וממילא בלא שהנחה אותם לכך".

בהחלטתו עתה מחמיר היועמ"ש עם אולמרט, כאשר הוא מורה על סגירת התיק נגד אולמרט "מחוסר ראיות מספיקות", ולא מחוסר ראיות.

היועמ"ש מסכם את החלטתו בדברים שלהלן (ציטוט):

"בחיים, כמו גם בעולם המשפט, יש מצבים בהם בשלם המורכב משני חלקים, עוצמת החלק האחד מחפה על חולשת החלק השני. בעניין עבירת השוחד נאמר, כי "ככל שהיסוד הנפשי של עושה העבירה (מבחינת מידת העניין שלו בביצועה) רב יותר, יש מקום להסתפק בדרגה נמוכה יותר של היסוד העובדתי. ולהיפך, ככל שמידתו של היסוד העובדתי אצל עושה העבירה, מבחינת איכות תרומתו לביצוע, רבה יותר, כך ניתן להסתפק בדרגה נמוכה יותר של היסוד הנפשי" (ע"פ 8710/96 דוד וינמן נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(5) 481, 554-553)".

"נראה, כי במקרה דנן לא ניתן להתגבר על הקשיים בהוכחת היסוד העובדתי, באמצעות רמת הוכחה גבוהה יותר של היסוד הנפשי, וכן להיפך, שכן כאמור, שני היסודות גם יחד אינם מוצקים דיים על-מנת לבסס אפשרות סבירה להרשעה כנדרש".

"אשר על כן, החלטתי כאמור לסגור את תיק החקירה נגד אהוד אולמרט מחוסר ראיות מספיקות".