מכון ויצמן ייאלץ להמתין בערעורו על שומת הענק

מכון ויצמן יוכל לפנות לבית המשפט נגד השומה בסך 205 מיליון שקל שהוציאה לו רשות המיסים, רק לאחר שיסיים את הליכי ההשגה הקבועים בחוק. כך קובע שופט בית המשפט המחוזי מרכז, אבי גורמן, אשר מחק על הסף את התביעה שהגיש המכון נגד המדינה.

דרישת השומה הוצאה בספטמבר שעבר ומתייחסת להכנסותיו של המכון בשנת 2015 ממיסחור פטנטים, באמצעות חברת ידע שבבעלותו. בשנת 2004 הסכימו המכון ורשות המיסים, כי הכנסותיו של המכון מתמלוגי חברת ידע יהיו פטורות ממס, כל עוד ההכנסות מחברת ידע בתוספת מענקי מחקר מגופים מסחריים, לא יעלו על 50% מתקציבו השנתי. אם ההכנסות יעלו על שיעור זה ורשויות המס יטענו שהן חייבות במס, תעמוד למכון הזכות לטעון שהן פטורות ממס משום שהוא מוסד ציבורי הפועל בתחום המדע. לטענת פקיד שומה פתח תקוה, המכון אינו מיישם כראוי את נוסחת 2004 ומכאן השומה שהוצאה לו (ראו קישור משמאל).

המכון ביקש מבית המשפט לבטל את השומה עוד לפני שהושלמו הדיונים עליה בינו לבין רשות המיסים (שלב ההשגה). לדבריו, השומה הוצאה חודש בלבד לפני מועד התיישנותה, תוך חריגה של רשות המיסים מהנחיית הסמנכ"לית לשעבר, מירי סביון, לפיה יש לפתוח בהליכים לפחות חודשיים לפני ההתיישנות. עוד טען, כי הליכי השומה החפוזים - שהעניקו לו ולרואי החשבון שלו ימי עבודה בודדים למענה - פגעו בזכות הטיעון שלו. לדעת המכון, מדובר בנושאים עקרוניים שמן הראוי להכריע בהם עוד לפני סיום הליכי השומה.

רשות המיסים השיבה, שהנחיית סביון מאפשרת לחרוג מן המועדים אם מתגלים ממצאים משמעותיים המצדיקים זאת. במקרה זה, הוסיפה, הממצאים עלו אגב הביקורת של פקיד השומה למפעלים גדולים (הפשמ"ג) בתיק של חברת ידע. לדברי הרשות, אכן נפלו פגמים בהתנהלותה, אך לא כאלו המצדיקים את ביטול השומה. היא ביקשה לסלק את הסף את תביעת המכון, בנימוק שאין לסטות מן ההליכים הקבועים בפקודת מס הכנסה, וכן בנימוק שמדובר בסוגיות מורכבות שלא ניתן לברר במסגרת המרצת פתיחה (ההליך בו נקט המכון).

גורמן קיבל (21.1.21) את עמדת הרשות. הוא אומר: "על אף שנראה לכאורה כי בהתנהלות המשיב [פקיד השומה] נפלו פגמים של ממש, המועד לבחינת הדברים וקביעת המשקל שיש לתת להם, הוא השלב שקבע לכך המחוקק בפקודה – במסגרת ערעור שיוגש, אם יוגש, לאחר הדיון בהשגה ודחייתה על-ידי המשיב מבלי שעלה בידי הצדדים להגיע להבנות. הניסיון להקדמת הבחינה השיפוטית לשלב בו טרם לובנה ונפרסה התמונה במלואה – קודם לבירורה בין הצדדים במתכונת שקבע לכך המחוקק ושלא במסגרת השיפוטית שנקבעה לכך, דינו להידחות".

המחוקק בחר במכוון בהליך בו על הנישום להגיש השגה, ורק אם זו נדחית - ביכולתו לפנות לבית המשפט. בית המשפט העליון קבע שוב ושוב, כי אין לסטות מהליך זה ואין לפנות לבית המשפט שלא על-פי המתכונת שקבע המחוקק. אומנם נקבע, כי "במקרים חריגים המעוררים שאלות בעלות חשיבות עקרונית, נשמרה לנישום האפשרות לפנות ישירות לבית המשפט הרגיל או לבג"ץ, גם כאשר הנושאים נתונים להליך של השגה וערר" - אך הפסיקה פירשה חריג זה בצורה מצומצמת.

גורמן מדגיש, כי את הנחייתה של סביון יש לקיים, כדי להבטיח שהליך השומה יהיה תקין. "מוכן אני אף לומר כי התמונה שהתגלתה לעיני, על-אף חלקיותה – ומבלי שאתיימר לקבוע מסמרות בדבר, אינה משביעת רצון – וזאת בלשון עדינה. כעניין שבעובדה, אין חולק כי הליכי שומה של ממש החלו רק כחודש לפני מועד ההתיישנות, וזאת בשומה אשר השיתה חבות במס בסכום עתק". אלא שבכך אין די כדי לקבוע, כי מדובר במקרה חריג המצדיק פנייה מוקדמת לבית המשפט. אין המדובר בשאלה עקרונית, אלא בשאלה נקודתית: האם המקרה של מכון ויצמן מצדיק את השימוש בחריג שנקבע בהנחיית סביון - וזאת יש לבחון במסגרת הליך השומה וההשגה.

מכון ויצמן חויב בהוצאות בסך 20,000 שקל. את המכון ייצגו עוה"ד ליאור נוימן, גיא ורטהיים ואורי ליבני, ואת פקיד השומה - עו"ד יעל הרשמן.