בקשת דחייה מופרכת של נתניהו

פרקליטות המדינה מבקשת (יום ה', 21.1.21) מבית המשפט המחוזי בירושלים לדחות על הסף את בקשתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעכב בחודשים רבים את שלב ההוכחות במשפטו. סניגוריו של נתניהו ביקשו השבוע לעכב את ההוכחות עד שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, יחליט האם להעמיד לדין את וואלה, בזק וידיעות אחרונות ועד שהם יצורפו לכתב האישום הקיים.

לטענת הפרקליטות, מדובר בבקשה מופרכת מבחינה משפטית, ו"מעולם לא הוגשה שכמותה במשפט הישראלי". לדברי המשנה לפרקליט המדינה, ליאת בן-ארי, נתניהו "מבקש מבית המשפט הנכבד להפוך היתר, על סמך שיקול דעת הנתון לתביעה לצרף אישומים ולצרף נאשמים, לחובה בדין לעשות כך; וככל שהתביעה לא תצרף את האישומים ואת הנאשמים הנוספים כבקשתו, מבקש הנאשם מבית המשפט הנכבד להפוך רשות, הנתונה לבית המשפט לאחד דיון ב'כתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית המשפט', לחובה לעשות כך; כל זאת, תוך בקשה להפוך את העתיד - שבו אולי יוגשו כתבי אישום נגד נאשמים נוספים (תאגידים שונים), ואולי הם יוגשו לבית המשפט הנכבד עצמו - למציאות שבהווה, שעל פיה מתבקש בית המשפט לפעול כעת".

לדברי בן-ארי, החוק מעניק לפרקליטות את הסמכות להחליט האם לאחד או לפצל כתבי אישום, ומאפשר לבית המשפט לצרף כתבי אישום שונים. הפרקליטות אינה חייבת לעשות זאת, וגם כאשר ההכרעה נמצאת בידי בית המשפט - היא נתונה לשיקול דעתו. קבלת בקשתו של נתניהו תפגע קשות באינטרס הציבורי שבבירור משפטו בהקדם, בעוד דחייתה לא תפגע בו - במיוחד לנוכח העובדה שאם יואשמו התאגידים, הם יהיו בצד נותני השוחד, בעוד נתניהו מואשם בקבלתו.

"אכן, הדעת נותנת, התביעה ככלל מעוניינת והפסיקה אף מעודדת, כי בהעדר אינטרסים נוגדים - הדרך המיטבית לבירור פרשה עובדתית אחת היא ניהולו של הליך אחד בפני ערכאה דיונית אחת. אך על דרך השגרה קיימים גם קיימים אינטרסים ושיקולים נוגדים שכאלה - שיקולים של סדרי דין וראיות, שיקולים של סדרי עדיפות של הרשויות, שיקולים של אינטרס ציבורי, שיקולים של משאבים ציבוריים בזמן נתון, וכיוצ"ב", מוסיפה בן-ארי.

בן-ארי מוסיפה, כי בעיקר יש לדחות את הבקשה משום שמדובר ב"ביצה שלא נולדה": "בשלב זה - שבו אך הודיע היועץ המשפטי לממשלה על החלטתו להעמיד לדין את התאגידים, כפוף לשימוע - הכל עדיין פתוח. בפרט, עדיין לא ברור - כמה זמן יארכו הליכי השימוע; אם אומנם יוגש כתב אישום כלשהו; אם לא יימצא הסדר חליפי להגשת כתב אישום כזה או אחר; ככל שיוגשו כתבי אישום - לאיזה בית משפט הם יוגשו; וכו' כו'".

לסיכום אומרת בן-ארי: "בהתנהלותה בתיק שלפנינו בחרה המאשימה להתמקד תחילה בעיקר, ולקדם את ההליך הפלילי נגד נאשמים בשר ודם. התמקדות זו של המאשימה היא בגדר זכותה; אך לא פחות מכך - היא בגדר חובתה לקידום האינטרס הציבורי שעליו היא אמונה, כפי שהיא רואה אותו. אין צורך לומר, כי אינטרס ציבורי זה ייפגע עמוקות, אם תתקבל בקשתו החריגה של הנאשם".