סופית: נושים יקבלו חלק מהפיצוי על אובדן כושר עבודה

בית המשפט העליון קובע סופית (יום ב', 11.1.21), כי כאשר אדם מאבד את כושר העבודה ופושט את הרגל - הפיצוי הביטוחי שיקבל יחולק בין קופת פשיטת הרגל לבינו. השופטים יצחק עמית, עוזי פוגלמן, נעם סולברג ויעל וילנר אשררו בדיון נוסף את פסיקתם של סולברג ו-וילנר, בעוד השופט יוסף אלרון נותר בדעת מיעוט בסוגיה זו.

עמית מנסח כך את ההלכה: "הזכות להגיש תביעה והזכות לפירות התביעה בגין עוולה שגרמה נזק לכושר השתכרותו של פושט רגל, עוברת לנאמן בפשיטת רגל, שיהא זכאי לקבל את רכיב הפיצוי שניתן עבור הפגיעה בכושר ההשתכרות של הניזוק-פושט הרגל לעבר ולעתיד. הפיצוי בגין הפגיעה בכושר השתכרותו של הניזוק-פושט הרגל הוא למעשה תחליף למשכורתו, שבמצב הדברים הרגיל הייתה מוקנית לנאמן; וכי אין מקום להבחנה בין משכורתו של פושט הרגל לבין 'חלף משכורת' בדמות פיצוי נזיקי עבור אובדן כושר השתכרות.

"המשמעות האופרטיבית היא, כי מתוך כלל הפיצוי שנפסק לניזוק פושט הרגל, יש 'לחלץ' את רכיב הפיצוי עבור אובדן השתכרות, תוך תחימת הפיצוי לתקופה הרלוונטית להליך פשיטת הרגל. יתר רכיבי הפיצוי (כמו עזרת צד ג', הוצאות רפואיות וכאב וסבל) ייוותרו בידי הניזוק ולא ייכנסו לקופת הכינוס". בפסק הדין המקורי גם הוצע כיצד יש "לחלץ" את רכיב הפיצוי על אובדן ההשתכרות מתוך כלל הפיצוי.

לדברי עמית, אין מקום לחשש שהעלו בני קוגן (החייב באחד התיקים המקוריים) ולשכת עורכי הדין (שהצטרפה כידידת בית המשפט), ולפיו מעורבותו של הנאמן בתביעה הנזיקית היא מתכון לסיכול הסכמי פשרה ולסרבול ההליך. הוא גם אינו מקבל את עמדתם הגורסת, כי הסכומים הקטנים שייתכן שיועברו בסופו של ההליך הנזיקי לקופת הכינוס, אינם שווים את העומס שייגרם למערכת המשפט ובפרט בתיקי פשיטות רגל, ואת הנזק שייגרם לפושט הרגל עצמו.

עמית אומר כי בפועל - רק במקרה חריג יצטרך הנאמן לפעול בעצמו, אם החייב יימנע בחוסר תום לב להגיש תביעה נזיקית. קשה להניח שהנאמן ובית המשפט יכפו על החייב להרחיב מדי את תביעתו, או יאלצו אותו להסכים לבדיקות רפואיות חודרניות; וגם הפגיעה בפרטיותו, בשל כניסתו של הנאמן להליך הנזיקי, לא תהיה משמעותית. התביעה תנוהל בידי עורך דין מתחום הנזיקין, שרק יצטרך לדווח לנאמן על פעילותו. הן החייב והן הנאמן מעוניינים לסיים את ההליך, ולכן קטן החשש שלא יצליחו להגיע להסכם פשרה בתביעה הנזיקית.

עמית ממשיך ומתווה את הדרך ליישום פסק הדין: "רצוי כי פסק הדין בעניינו של ניזוק פושט רגל - גם אם הוא ניתן על דרך הפשרה - יכלול הערכה מפורשת של רכיב הפסדי ההשתכרות. מכל מקום, כאשר מתעורר קושי מעשי בבוא בית המשפט של פשיטת רגל 'לחלץ' את רכיב אובדן כושר השתכרות על-פי המתווה שצוין בפסק דינה של השופטת וילנר, ניתן יהיה במקרים המתאימים להימנע מחישובים אריתמטיים סבוכים שמסורים בדרך כלל לבית המשפט של נזיקין. במקרים אלה, אפשר שהדבר ייעשה על דרך מתוך כספי הפיצויים, אשר משקף תיחום של אומדנה, כסכום אחד כושר ההשתכרות לתקופת פשיטת הרגל".

את קוגן ייצגו עוה"ד בנימין לוי ונוי יוספזון-בוסני; את חברת בנייני תעשיה באר שבע (הנושה באחד התיקים המקוריים) ייצגו עוה"ד אופק עיני ויגאל עיני; את הממונה על חדלות פרעון ייצגו עוה"ד ענבל קדמי-עברי ועו"ד רועי נירון; המנהל המיוחד של החייב רפאל ג'ינר הוא עו"ד גיורא רובננקו; הנאמנה בהליך של קוגן היא עו"ד קרן אוגינץ; ואת הלשכה ייצגו עוה"ד אסף פוזנר ונתנאל פוזנר.