הערכה נמוכה למשטרה אצל חרדים ואנשי שמאל

מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2020. הידרדרות חדה בהערכת טיב היחסים בין הציבור למשטרה בעקבות משבר הקורונה. שיעור המעריכים כי משבר הקורונה הזיק ליחסים בין המשטרה לציבור באוקטובר (84%) היה כפול כמעט מהשיעור ביוני (47%).

ההערכה הרווחת בציבור את תפקודה הכללי של משטרת ישראל היא בינונית-נמוכה. התמונה לא מחמיאה: 36% נתנו לה ציון בינוני (ירידה ב-9% מיוני), והיתר נחלקים בין ציון לא טוב או גרוע (31% באוקטובר, עלייה בכ-5% מיוני) וציון טוב או מצוין (29% באוקטובר, עלייה קלה בכ-3% מיוני).

שתי הקבוצות בהן חלה ירידה חדה בציוני המשטרה בין יוני לאוקטובר הן החרדים (ביוני 41% ציינו כי תפקודה אינו טוב או גרוע ובאוקטובר - 61%) והשמאל (ביוני 27% ציינו כי תפקודה אינו טוב או גרוע לעומת 39% באוקטובר).

ירידה באמון הציבור

בפירוק הציון הכללי שמעניקים הישראלים לתפקוד המשטרה לתחומים שונים, ובכל תחומי העיסוק ההערכה הרווחת נמוכה. בקרב יהודים את הציון הנמוך ביותר קיבלה המשטרה על טיפולה באלימות במשפחה - מעל מחצית (51.5%) העריכו זאת כגרוע, ובקרב ערבים על הטיפול בפשע מאורגן - 60% העניקו למשטרה ציון גרוע.

* טיפול בפשיעה - רוב גדול מאוד מכלל הציבור (69%) סבורים כי המשטרה מטפלת בפשיעה ברחוב היהודי ביסודיות רבה יותר מאשר ברחוב הערבי. חושבים כך 82% מהציבור הערבי ו-67% מהיהודים.
* התייחסות לביקורת - למרות הביקורת כלפי המשטרה, 70% מכלל הציבור הישראלי העריכו כי היא לא מתייחסת ברצינות הראויה לביקורות כלפיה, בכלל או במידה מועטה בלבד.
* שיטור יתר - רוב הציבור (62%) סבור כי המשטרה מפעילה שיטור יתר כאשר מדובר ביוצאי אתיופיה. קרוב למחצית (48%) חושבים כך גם בנוגע לשוהים בלתי חוקיים פלשתינים ו-46% בנוגע לערבים אזרחי ישראל. רוב מוחלט (73%) בקרב הציבור הערבי סבורים כי קיים שיטור יתר כלפיהם, ובאופן דומה, 70% מהחרדים חושבים כי מופעל שיטור יתר כלפי קבוצה זו.

לעומת זאת, קיימת אי-הסכמה בין יהודים לערבים בכל הנוגע לשאלת שיטור היתר כלפי ערבים אזרחי ישראל ושוהים לא חוקיים פלשתינים. בעוד רוב בציבור הערבי חשבו כי קיים שיטור יתר גם כלפי ערבים אזרחי ישראל (73%) ושוהים בלתי חוקיים פלשתינים (71.5%), בציבור היהודי רק מיעוט סברו שיש שיטור יתר כלפי ערבים אזרחי ישראל (43.5% כשמדובר בשוהים לא חוקיים פלשתינים ו-41.4% כשמדובר בערבים אזרחי ישראל).

75% מהיהודים: החלטות גורליות - ברוב יהודי

האם המשטר בישראל דמוקרטי גם לערבים? בנושא זה הפער בין יהודים לערבים הוא רחב מאוד: בדומה לשנים קודמות, גם השנה (אוקטובר) רוב המרואיינים היהודים (60%) העריכו שהמשטר בישראל הוא דמוקרטי גם לאזרחים הערבים, ואילו רוב בקרב המרואיינים הערבים (58%) חשבו ההפך – שהוא לא דמוקרטי מנקודת ראותם.

ביוני היה נראה שמשבר הקורונה יכול לגשר בין יהודים לערבים - 49% מהיהודים ו-55% מהערבים שהעידו כי המשבר שיפר את מערכת היחסים בין שני הציבורים. אולם באוקטובר הצטיירה כבר תמונה אחרת: רק 28% מהיהודים ו-25% מהערבים סברו כי המשבר שיפר את מערכת היחסים בין שתי הקבוצות, שיעור הלא יודעים גדול משמעותית אצל היהודים מאשר הערבים.

החלטות גורליות? ברוב יהודי בלבד

השתלבות בחברה הישראלית

ומה באשר לחיים משותפים? רוב (77%) מהציבור הערבי ומעט מעל מחצית (54%) מהציבור היהודי שוללים את הצורך בחיים בנפרד כדי לשמור על הזהות הלאומית היהודית או הערבית. אולם ההבדלים בנושא בציבור היהודי על בסיס רמת דתיות הם גדולים: 82% מהחרדים תומכים בחיים בנפרד, וכך גם 62% מהדתיים, 48% מהמסורתיים הדתיים, 42% מהמסורתיים הלא דתיים ו-25% בלבד מהחילונים התומכים בחיים בנפרד.

ועוד בהקשר זה, רק מיעוט של היהודים מוכנים לעבוד ביישוב ערבי (41%), לעומת רוב מוחלט (93%) בקרב הערבים המוכנים לעבוד ביישוב יהודי. בהמשך לכך, שני שלישים מהיהודים (67%) הביעו נכונות לעבוד תחת מנהל ישיר מהציבור השני, לעומת רוב גדול של ערבים (92%).

בהצלבה בין שתי השאלות נמצא כי מבין אלה שתומכים בחיים בנפרד רק מחצית (50%) מוכנים לעבוד ביישוב ערבי - לעומת 81% מאלה שמתנגדים לחיים בנפרד. במילים אחרות, יש קבוצה בציבור היהודי המעוניינת בבידול לעומת קבוצה המעוניינת באינטגרציה.

ומה עם הרופא מהציבור השני? לרוב מכריע - 96% מהערבים ו-71% מהיהודים - לא משנה אם יטפל בהם רופא יהודי או רופא ערבי.

שותפות בזירה הפוליטית?

רוב (59%) היהודים ומעל שני שלישים (67%) מהערבים סבורים כי מינוי שר ערבי שיהיה אחראי על שמירת הזכויות והאינטרסים של האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל יתרום למטרה זו.

באותו הקשר, רק מעט מעל לשליש מהמרואיינים היהודים (38%) סברו כי חקיקה שתחייב ייצוג של ערבים בתפקידים בכל דרג ובכל מוסד מדינתי לפי חלקם באוכלוסיית המדינה תתרום לתרום לשמירת הזכויות והאינטרסים של האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, לעומת רוב המרואיינים הערבים (83%) שסברו כי חקיקה מחייבת תתרום לכך.

לדעת כמחצית המרואיינים הערבים (52%), הסיבה העיקרית לייצוג הנמוך של עובדים ערבים בשירות הציבורי היא הרצון של קבוצת הרוב היהודית להרחיק ערבים מעמדות כוח. רק מיעוט מהמרואיינים היהודים (31%) הסכימו עם טענה זו.