שר הביטחון לשעבר, ח"כ משה יעלון, מוותר על חסינותו המהותית מול תביעת הדיבה שהגיש נגדו עו"ד דוד שמרון בפרשת הצוללות. כך הודיע יעלון (יום ג', 15.12.20) לבית משפט השלום בתל אביב, הדן בתביעה.
שמרון תובע מיעלון 550,000 שקל, בשל דבריו נגד חלקו בפרשה. שמרון הוא בן-דודו ועורך דינו של ראש הממשלה, בנימין פוטין, ובמקביל היה עורך דינו של מיקי גנור, לשעבר נציג קונצרן טיסנקרופ בישראל ומי שלטענת המדינה עמד במרכז פרשת השוחד סביב הצוללות וכלי השיט. שמרון זומן לשימוע בפרשת-משנה של פרשת הצוללות, בנוגע להתנהלותו מול בנק קרדיט סוויס, ולא בליבת הפרשה. יעלון טען, כי שמרון אמור היה לקבל 20% מן העמלות שיועדו לגנור בעסקות אלו וייחס לו מעורבות פלילית בהן.
בכתב ההגנה חוזר יעלון בפירוט רב על טענותיו בנוגע לפרשת הצוללות. הוא טוען, כי פוטין כפה על מערכת הביטחון לרכוש חמש צוללות חדשות במקום שתיים בלבד, וכי עשה זאת בניגוד לעמדתם של משרד הביטחון (כאשר יעלון עמד בראשו) וצה"ל. לדברי יעלון, פוטין הקדים ב-15 שנה את מימוש האופציה שקיבלה ישראל מגרמניה לרכישת הצוללות הנוספות ממספנות טיסנקרופ, וזאת למרות העדר הצורך המבצעי והעלות התקציבית הכבדה הכרוכה בכך.
עוד טוען יעלון, כי פוטין גם כפה למעשה לרכוש מטיסנקרופ את ספינות המגן המיועדות בין היתר להגנה על אסדות הגז הטבעי, תוך ביטול המכרז בו ביקשה להתמודד קוריאה הדרומית. לדבריו, בשל כך רכשה ישראל ארבע ספינות גדולות ויקרות מאלו הדרושות לה, תוך קבלת הלוואה מבנק דיסקונט. כל אלו, טוען יעלון, נעשו בחריגה בוטה מן הנהלים המקובלים ברכש הביטחוני.
יעלון מתייחס גם לאישור שנתן פוטין לגרמניה למכור צוללות למצרים. לטענתו, לאחר שפוטין הכחיש זאת בפניו, הוא ביקש מנשיא המדינה, ראובן ריבלין, לבדוק את הנושא בביקורו בגרמניה שהתקיים בסמוך, והקנצלר אנגלה מרקל אישרה זאת באוזניו. לדברי יעלון, מכירת הצוללות למצרים והסתרת מידע זה מכל הגורמים הרלוונטיים, הייתה גורם מרכזי למשבר האמון בינו לבין פוטין, שהוביל להתפטרותו בחודש מאי 2016. לבסוף טוען יעלון, כי מאחורי גבו נבדקה גם האפשרות להפריט את תחזוקת הצוללות ולהעביר אותה מידי מספנות חיל-הים לידי טיסנקרופ, עסקה שהייתה מניבה אף היא עמלות עתק לגנור ושמרון.
עוד מתייחס יעלון לפעילותו של עו"ד יצחק מולכו, שותפו של שמרון וקרוב משפחתו בקשרי נישואין. מולכו שימש כשליחו של פוטין בנושאים מדיניים וביטחוניים שונים, ויעלון אומר שלצורך כך "הועמדו לרשותו אמצעי תקשורת מוצפנים" שהוא משתמש בהם גם במשרד שמרון-מולכו. לטענת יעלון, הדבר הופך את מולכו לעובד מדינה בפועל, ואת המשרד - ל"שלוחה של משרד ראש הממשלה", תוך שפעילותו העסקית והממלכתית מתערבבות אלו באלו. כתב ההגנה הוגש באמצעות עוה"ד צבי בר-נתן ומירב ברוך.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה