חיות ביטלה חיוב בריבית של 30% בשנה

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, ביטלה (יום ב', 7.12.20) את חיובם של זוג קשישים בריבית של 30% לשנה הראשונה ו-15% לכל שנה נוספת, על הלוואה שנטלו בשוק החוץ-בנקאי. חיות קובעת, כי זוהי המסקנה הצודקת בנסיבות העניין - למרות שחוזה ההלוואה נחתם כדין; היא חייבה אותם רק בהפרשי הצמדה מאז נטילת ההלוואה (1.1%). ההלוואה ניתנה בידי חברה המנוהלת בידי שותפות השייכת לבית ההשקעות אי.בי.אי שבשליטת דוד ויסברג וצבי לובצקי; חיות אומרת כי חברה זו הטילה על הזוג ריבית נשך בלתי חוקית.

חנניה פרץ, יליד 1943, ורעייתו שרה פרץ, ילידת 1952, נטלו בדצמבר 2015 הלוואה לא-צמודה בסך 438,000 שקל מחברת קוואלטי קרדיט פאנד שבניהולו של ערן נוטע, אשר נכח בעת חתימת ההסכם. ההלוואה נלקחה לטובתם של בנם, שרון פרץ, ובת-זוגו, מילי ברזילי ונשאה ריבית של 15% לשנה. מסכום ההלוואה קוזז במקום סכום הריבית לשנה הראשונה - 65,700 שקל. להבטחת פרעון ההלוואה שעבדו פרץ את דירתם בצפת.

בשנת 2019 ביקשה החברה לממש את השעבוד, שכן ההלוואה לא נפרעה והיא טענה שהחוב הגיע ל-465,000 שקל. פרץ הגישו תביעה לביטול ההלוואה, אותה דחה בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט גדעון גינת). חיות דחתה את רוב הערעור של פרץ, אך כאמור התערבה בצורה בלתי שגרתית בתנאי ההלוואה וביטלה לחלוטין את הריבית עליה.

חיות דחתה את טענת פרץ לפיה יש לבטל את החוזה מחמת עושק, תוך שהיא מסכימה עם גינת שהשניים לא הוכיחו את יסודותיה של עילה זו כקבוע בחוק. עוד קובעת חיות, כי החברה לא הטעתה את פרץ, שכן הם היו מודעים - דרך בנם ובת-זוגו - לתנאי ההלוואה וחתמו עליה מרצונם. לעומת זאת, החברה הפרה את הוראות הגילוי בכך שבפועל העניקה להם סכום נמוך מזה שאותו לוו (בשל קיזוז מראש של הריבית) ללא התניה מפורשת בהסכם ההלוואה. התוצאה הייתה, אומרת חיות, שהחברה הטעתה את פרץ בנוגע לעלות האשראי הממשי וזה היה גבוה בהרבה מן הקבוע בחוק.

חיות חישבה ומצאה, כי שיעור הריבית המירבי באותה עת בהלוואות חוץ-בנקאיות היה 3.47% בלבד לשנה - בעוד הריבית בפועל אותה גבתה קוואלטי קרדיט פאנד הייתה 30.24% בשנה הראשונה וכאמור 15% לשנה לאחר מכן. "בענייננו מדובר, אם כן, בחריגה משמעותית, חמורה ופסולה משיעור עלות האשראי המירבי. חריגה ניכרת זו ניתן לגלות בנקל בחישוב פשוט, אך המשיבה התכחשה לה לאורך ההליכים והעלתה בהקשר זה טענות נטולות בסיס משפטי על-מנת לחמוק מלקיחת אחריות על אותה חריגה", קובעת חיות.

עוד אומרת חיות, כי החוזה הפר את החוק בנקודה נוספת. קוואלטי קרדיט פאנד התחייבה להעניק לפרץ דיור חלופי למשך שישה חודשים אם תממש את השעבוד על דירתם, בעוד החוק קובע - בצורה שאסור לסטות ממנה לרעת הלווה - תקופה של 18 חודשים. כל אלו, ממשיכה חיות, מובילים לכך שיש לחפש את הפתרון בשדה החוזים הפסולים. היא מגיעה למסקנה, כי אין לבטל את החוזה כולו, אלא רק את החלקים בו הנגועים באי-חוקיות - שיעור הריבית והזמן לפתרון דיור חלופי. חיות אומרת:

"אפשרות שלישית העומדת בפני בית המשפט [במקרה של חוזה פסול] היא לתת 'כל הוראה שתיראה צודקת בנסיבות העניין'. בהתאם לכך, נפסק לא אחת כי המלווה יהיה זכאי להחזר הקרן בלבד כשהיא צמודה אך ללא ריבית. נימוקי בתי המשפט באותם מקרים מלמדים כי שלילת הריבית נתפסת כסנקציה המשרתת הן את תכלית ההרתעה כלפי המלווים, למען יידעו כי הניסיון לגבות ריבית נשך גבוהה לא יסתיים לכל היותר בריבית המקסימלית הקבועה בחוק, והן את החתירה לעשיית צדק הגלומה בהשגת האיזון בין הצדדים על דרך של הפחתה מהותית של החוב שהלווה נדרש להשיב למלווה, אשר חרג מהריבית המותרת.

"לאחר ששקלתי בדבר, אני סבורה כי במקרה שלפנינו יש לבחור באפשרות השלישית ולהורות על החזר קרן ההלוואה בתוספת הפרשי הצמדה בלבד וללא ריבית. זאת בהינתן החריגה המשמעותית מהריבית המותרת; הפרות החוק האחרות מצד המשיבה; התנהלותה בהליכים המשפטיים; וכן בהינתן מצבו הבריאותי הקשה של המערער כיום; ומצבם הכלכלי הדחוק וגילם המתקדם של המערערים. בנסיבות אלה, נראה לי כי תוצאה זו משרתת באופן נכון הן את שיקולי ההרתעה והן את שיקולי הצדק". השופטים ענת ברון ויוסף אלרון הסכימו עם חיות. את פרץ ייצג עו"ד יעקב לירז, ואת קוואלטי קרדיט פאנד - עו"ד עידן מרדכי.