בג"ץ: תיק מנדלבליט נסגר מחוסר אשמה

תיק החקירה בפרשת הרפז נגד היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, נסגר בנימוק של חוסר אשמה. כך קובע (יום ב', 30.11.20) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית. בכך נותן בית המשפט העליון גושפנקה פסיקתית לאופן סגירת התיק.

עמית דחה עתירה שביקשה מבג"ץ לאסור על מנדלבליט להשתתף בוועדת האיתור לבחירת פרקליט המדינה, בטענה שהוא מצוי בניגוד עניינים משום שהפרקליט הבא יצטרך להחליט על גורל התיק נגדו בפרשת הרפז. עמית סוקר את המהלכים סביב חקירתו של מנדלבליט בפרשה, כולל פסיקת בג"ץ ולפיה לא נפל פגם ערכי במעשיו בפרשה, וחשיפת החלטת פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, שלא לסגור רשמית את התיק מחוסר אשמה בשל כפיפותו אליו. עמית ממשיך:

"צא ולמד, שלא זו בלבד שכלל הגורמים בשרשרת המינוי של המשיב לא מצאו פגם ערכי-נורמטיבי בהתנהלותו המונע את מינויו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה; ולא זו בלבד שמותב של חמישה שופטים בבית המשפט העליון סבר כך; אלא שאף הגורמים במשרד המשפטים המוסמכים להורות על סגירת תיק החקירה בעניינו של המשיב, סברו כי יש לעשות כן מחוסר אשמה; והסיבה היחידה שבגינה טרם הוזנה עילת הסגירה של חוסר אשמה, היא מידת הזהירות (שמא זהירות יתר) בה נקט פרקליט המדינה דאז, שחשש שמא מתן הוראה כאמור תהא נגועה בחשש לניגוד עניינים, ולו למראית עין.

"לנוכח השתלשלות העניינים המתוארת ומצב הדברים לעת הזו; בהינתן שההחלטה בעניין סגירת תיק החקירה של המשיב התקבלה זה מכבר (בניגוד לנטען בעתירה, שכביכול מדובר בתיק פתוח); ומשעה שאין חולק כי עילת הסגירה היא במהותה חוסר אשמה (הגם שברישומי המשטרה עילת הגניזה נותרה ללא הכרעה) - הרי שהבסיס לטענת העותרים נשמט כליל. הנה כי כן, לא ניגוד עניינים מצידו של המשיב יש כאן, ואף לא חשש לניגוד עניינים.

"ובכלל, המילה 'ניגוד עניינים' אינה מילת קסם שניתן להדביקה לכל עובר ושב. כל סוגיה של ניגוד עניינים צריכה להיבחן לגופה על-פי הפרמטרים שהותוו בפסיקה ועל-פי הקשר הדברים והדבקם. מכל מקום, ניסיונם של העותרים לגזור גזירה שווה בין עניינו של המשיב, לבין הסוגיה של ניגוד העניינים של ראש הממשלה בעקבות המשפט המתנהל כנגדו בבית המשפט המחוזי, הוא עירוב מין בשאינו מינו, משולל יסוד ונעדר כל אחיזה עובדתית ומשפטית".

עמית מתייחס אומר כי מוטב היה אילו הפורום המשפטי למען ישראל לא היה מגיש את העתירה. ביקורת חריפה במיוחד הוא מותח על עו"ד אביעד ויסולי, אשר ביקש להצטרף לעתירה, תוך שהוא מטיח מילים בוטות בפרקליטות ובשר אבי ניסנקורן: "אין בה [בבקשת ההצטרפות] דבר זולת גיבובי טענות ופיטומי מילי בעלמא שאין מקומן להישמע בגדרו של הליך משפטי, לא מבחינת תוכנן ולא מבחינת אופן ניסוחן". ויסולי והפורום חויבו בהוצאות בסך 4,000 שקל כל אחד. השופטים מני מזוז וענת ברון הסכימו עם עמית. את הפורום ייצגו עוה"ד חור נזרי ויותם אייל, ואת המדינה - עוה"ד ענר הלמן ויונתן ברמן.