מאכזב, כך אמרו רבים שצפו בפרק האחרון של סקס והעיר הגדולה, אבל אני הייתי אומרת - מאוד מאכזב היה לו היתה קרי הופכת לדמות "רגילה" שבוחרת במה שטוב לה (מה זה בעצם? להישאר בשעמום הפריזאי או להיות לבד?) ולא במי שהפך את כל התפיסה הלא מושלמת ולכן כה מציאותית - ביג. ג'ון בשבילכם.
בפרק האחרון (כואב לומר) קרי מחפשת את הזוגיות שלה בפריז, בין שיטוט ברחובות, היפים אמנם, אך מנוכרים, לבין רדיפה אחר בן-הזוג הכל כך לא אופייני לה - מבוגר מידיי, בשבילה, רוסי, ולא זמין. השמלות גדולות (מידיי), היהלומים נוצצים, אבל לקרי קל יותר להתמודד עם חוסר הזמינות הנגישה - ביג, שחשש ממערכת יחסים אבל אפשר היה לראות אותו גם לפני השעה שלוש לפנות בוקר.
לבסוף, ביג, שנשלח על-ידי חברותיה להחזיר את קרי למקומה הטבעי - ניו יורק, מגיע בזמן הנכון (מוגזם, אבל אל תשכחו - מדובר בכל זאת בסדרה מבוימת ולא דוקומדנטרית), עושה את העבודה. שרמנטי כמו שכבר הרבה פרקים הוא לא היה.
שרלוט, שחשה כי כיהודיה היא יכולה לומר לבעלה כי "עברנו דברים יותר קשים", מצליחה לבסוף להתקרב להגשמת חלומה ועומדת לאמץ תינוקת סינית מתוקה.
מירנדה האטומה מצליחה לתת לחמותה לחדור לגבולותיה, גם הפחות נעימים, ומכניסה לביתה המשותף שלה, של סטיב ושל בריידי את אמו של סטיב. כן, גילינו שגם היא מסוגלת לאהוב, ולא רק את עצמה. דביק, נכון, אבל קצת יותר מציאותי.
וסמנת'ה - הכוכבת האמיתית (וזאת למרות שרוב הנשים עדיין אומרות "אני מזדהה עם קרי") מביעה את אהבתה, במידה מסוימת, לסמית' ההורס.
יום ב', השעה תהיה קצת לפני 22:45. עדי אשכנזי תאלץ לבחור שורה אחרת, או שתבשר לצופים: אחרינו.... כבר לא סקס והעיר הגדולה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה