ועדת השופטים לפרס ישראל אישררה הענקת הפרס לתומרקין

ועדת השופטים לפרס ישראל בתחום הפיסול לשנת תשס"ד, אישררה הלילה (יום א', 28.3.04) בפעם השנייה את הענקת פרס ישראל לאמן יגאל תומרקין.

הוועדה דנה בהענקת הפרס לתומרקין בפעם השלישית, לאחר ששרת החינוך המליצה לה לעשות כן ולשקול גם את התבטאויותיו של האמן, בטרם ידון מחר בג"צ ב-3 העתירות שהוגשו נגד הוועדה והשרה.

כזכור, לאחר שפרסמה שרת החינוך, לימור לבנת, את המלצת הוועדה להעניק את הפרס, נתקבלו בלשכתה תגובות קשות, בסיומן החליטה לבקש מהוועדה לשקול שנית את החלטתה, אולם זו קבעה כי אין זה מסמכותה "לדון בהשקפותיו או התבטאויותיו של האמן, אלא לקבוע את רמת ההישגים בתחום הפיסול בלבד".

בינתיים, הוגשו שלוש עתירות לבג"צ נגד הוועדה והשרה, והיום מבקשת הפרקליטות בתגובתה, שהוגשה לקראת הדיון שיתקיים מחר ב-11:30 לדחות את העתירות נוכח העובדה שהשרה ביקשה מהוועדה לבחון החלטתה בפעם השלישית, בצירוף המלצה להתחשב גם בהתבטאויותיו השערורייתיות של תומרקין שהוזכרו בעתירות. העתירה תידון בפני השופטים אליהו מצא, מרים נאור וסלים ג'ובראן.

בתגובת הפרקליטות לבג"צ שהוגשה, שהגישה היום עו"ד דינה זילבר ממחלקת הבג"צים, נאמר כי "במשך עשרות שנים הצליחה המדינה לשמור את הפרס מסכנת ה'פוליטיזציה'. לשם כך נקבע, כי ועדות מקצועיות הן שימליצו על הזוכים ותפקיד השר יהיה רק לאשר את ההמלצות. שרי החינוך לדורותיהם הקפידו למלא את ההמלצות, ולמיטב ידיעתנו, עד עצם היום הזה, לא אירע מעולם ששר חינוך כלשהו לא אישר המלצת ועדה שהוגשה לו".

הפרקליטות מבהירה בתגובתה, כי לדעת שרת החינוך, "עיקר המשקל צריך להיות מושם על המצויינות המקצועית בתחום הספציפי, ואולם אין בכך כדי לשלול לחלוטין את האפשרות לשקול שיקולים רלוונטיים נוספים במקרים המתאימים".

3 עתירות נגד הענקת הפרס

מדובר בעתירות שהגישו חבר הכנסת שאול יהלום (מפד"ל), באמצעות עורכי הדין פנחס מעוז ומאיר הופמן; עורך הדין התל אביבי גיל איכבום, המייצג את עצמו; התנועה להגינות שלטונית, באמצעות היו"ר שלה, מרדכי איזנברג, וכן עורך הדין מוטי ציבין, המייצג את עצמו ואל"מ (במיל.) חיים כרמי מקריית טבעון, המיוצג בידי עו"ד נחמה ציבין.

במרכז שלוש העתירות, שהדיון בהן אוחד, עומדת טענה אחת מרכזית: ועדת הפרס גילתה הבנה שגויה ובלתי ראויה של תפקידה, כאשר טענה בהחלטתה כי "אין זה מסמכותה לדון בהשקפותיו או התבטאויותיו של האמן, אלא לקבוע את רמת ההישגים בתחום הפיסול בלבד. העבודות שנמצאו פסולות על-ידי הציבור היו חלק מהפגנת מחאה חולפת ואינן מהוות חלק ממכלול יצירתו האומנותית של תומרקין".

כך נטען, כי ועדת הפרס לא שקלה את מכלול השיקולים הרלבנטיים לעניין מתן הפרס, ובכלל זה אישיותו של המועמד וייצוגיותו את ערכיה של מדינת ישראל.

בשלוש העתירות מביאים העותרים התבטאויות "נבחרות" של תומרקין, בעיקר מתוך ראיונות עיתונאיים אותם העניק ברבות השנים לכלי תקשורת שונים [ראו קישורים].

כך למשל, מציין עו"ד איכבום בעתירתו, כי בראיון לגלי צה"ל שנערך רק לפני כחודש וחצי (ב-3.1.04) אמר תומרקין: "אני מחרבן על פרס ישראל".

הקרב על פרס ישראל

בהחלטתם המקורית, ציינו חברי הוועדה, פרופ' אברהם רונן (יו"ר), פרופ' ג'ון בייל וד"ר אסתר לוינגר, כי תומרקין, שהינו מבכירי הפסלים בישראל, הוא אמן רב-גוני ואחד הפורים בזמננו, שיצירתו כוללת פיסול, ציור, גרפיקה ועיצוב במה.

מנימוקי הוועדה: אוצר המילים האמנותי של תומרקין הוא מגוון ביותר, והוא שולט בשפע של טכניקות אמונותיות. יצירתו הפיסולית כוללת כמה מהתרומות החשובות והמקוריות ביותר בתחום האמנות המונומנטליות ומהווה תרומה מרכזית לאמנות בישראל. תומרקין הוא מהחדשנים ומפורצי הדרך באמנות הישראלית ויצירתו הטביעה את חותמה על תקופה שלמה באמנות הישראלית.

כזכור, לאחר ששרת החינוך לבנת הודיעה כי היא מקבלת את המלצת ועדת הפרס להעניק את הפרס לתומרקין, קיבלה לבנת מכתבי תלונה מאזרחים רבים, הקובלים על החלטתה. בשל כך, פנתה בשנית לוועדה בבקשה שתשקול מחדש את החלטתה.

בהחלטתה המחודשת של הוועדה נאמר: "הוועדה סבורה שהמנדט שהוענק לה הוא לקבוע את רמת ההישגים בתחום אמנות הפיסול בלבד, ואין זה מסמכותה לדון בהשקפותיו, בהתבטאויותיו ובהתנהגותו של האומן. העבודות שנמצאו פסולות על-ידי הפונים היוו חלק מהפגנת מחאה חולפת בלבד ואינן מהוות חלק ממכלול יצירתו האומנותי של יגאל תומרקין".

בג"צ 2779/04 עו"ד גיל איכבום נ' שרת החינוך והתרבות ואח';
בג"צ 2769/04 ח"כ שאול יהלום נ' שרת החינוך והתרבות ואח';
בג"צ 2850/04 התנועה להגינות שלטונית ואח' נ' שרת החינוך, התרבות והספורט ואח'

צילום: לשלול הפרס, עו"ד איכבום

צילום: עתר לבג"צ, ח"כ יהלום [צילום: בוצ'צ'ו]