דוח ה-OECD: תלמידי היסודי והחטיבה לומדים יותר ומשיגים פחות

ארגון ה-OECD מפרסם (יום ג', 8.9.20) את נתוני הדוח Education at a Glance - EAG לשנת 2020, אשר מתייחס ל-38 מערכות חינוך בעולם החברות ב-OECD ובכלל זה מערכת החינוך בישראל. נתוני הדוח מתייחסים ברובם לנתוני 2019 וחלקם האחר מתייחס לשנים 2018 או 2017.

ממצאי הדוח מצביעים כי מערכת החינוך בישראל מובילה בשורה של תחומים על פני ה- OECD, כך למשל בתחום ההשכלה הגבוהה. בישראל אחוז המשכילים גבוה יותר מהממוצע של ה-OECD. כמו-כן, ישראל היא מבין המדינות הבודדות שחוק חינוך חובה מתחיל מגיל 3, ולכן שיעור הילדים שמקבלים חינוך מגיל גן הוא גבוה מאוד ביחס למדינות האחרות. עוד עולה מהדוח כי שכרם של המנהלים בישראל גבוה יותר מזה של המנהלים ב-OECD.

לצד ממצאים אלה מערכת החינוך בישראל רשמה בתחומים אחרים פערים ביחס ל-OECD. כך הכיתות בישראל צפופות יותר. ממוצע התלמידים בכיתה ביסודי בישראל: 26.4 לעומת ה- OECD 21.1 תלמידים בכיתה. בחטיבות הביניים: ממוצע התלמידים בכיתה בישראל: 28.2 לעומת ה-OECD: 23.3. בעניין זה יוזכר, כי בשנת הלימודים הנוכחית (תשפ"א) במערכת החינוך מתקיימת הלמידה במרבית שכבות הגיל (ג-יב) בקבוצות קטנות יותר של עד 18 תלמידים.

עוד מציין הדוח כי תלמיד בישראל לומד יותר מתלמיד ב-OECD. התלמיד ביסודי בישראל לומד 154 שעות בשנה יותר מהתלמיד הממוצע של ה-OECD (ישראל: 958 שעות OECD: 804). גם תלמיד חטיבת הביניים בישראל לומד יותר. מדובר ב-62 שעות נוספות (ישראל: 984 OECD: 922 שעות שנתיות). היקף השעות הרב במתכונת הלמידה הנוכחית לא הוכיח את האפקטיביות שלו, שכן הישגי התלמידים של ישראל במבחני פיזה לשנת 2018 הצביעו על ירידה. בנושא זה השנה חל שינוי, היקף שעות הלימוד עבר התאמה לכל שכבת גיל, באמצעות צמצום החומר הלימודי בין 20% ל-30%. כמו-כן למנהלי בתי הספר ולמורים ניתנה גמישות בשעות הלימוד, תוך הנחיה לשמירה של היקף השעות המינימלי.

עוד נושא שנרשם בו פער לחובת ישראל, שכרם של המורים. עדיין שכרם של המורים בישראל נמוך ביחס לעמיתיהם ב-OECD (בגילאי 25-64) בכל שכבות הגיל, למעט בחינוך הקדם יסודי. בקדם יסודי גננות וגננים מרווחים יותר מעמיתיהם בארגון ב-3%. אך ביסודי עובדי ההוראה מרווחים פחות מעמיתיהם בארגון ב-6% (ישראל: 41,258$ OECD: 43,942$). בחטיבת הביניים עובדי ההוראה מרווחים גם הם פחות בשיעור של 5% (ישראל: 43,947$ OECD 46,225$). בחטיבה העליונה עובדי ההוראה בישראל מרווחים פחות בשיעור של 6% (ישראל: 46,694 OECD: 49,778$).

יותר מורות נשים ממורים גברים - שיעור המורים הגברים המלמדים במערכת החינוך בישראל הולך וגדל עם העלייה בשכבות הגיל. אולם, עדיין שיעורם קטן מאוד ביחס לשיעור המורות, ובכלל ביחס לשיעור המורים הגברים ב-OECD. כך למשל מורים גברים בקדם יסודי (ישראל: 0.6% ה-: OECD 3.5%) מורים גברים ביסודי (ישראל: 14.3% ב-:OECD 17.7%), מורים גברים בחטיבות הביניים (ישראל: 21.3% ב-OECD: 32.5%) ומורים גברים בחטיבה העליונה (ישראל: 29.5% ב-OECD: 40.3%).

עוד עולה מהדוח כי ההוצאה של משקי הבית בישראל דומה לזה של ה- OECD (ישראל: 7.9% OECD:8.0%). שיעור ההוצאה עדיין לא גבוה ביחס למדינות אחרות. נתון זה מציב את ישראל במקום ה-14 מתוך ה-38 מדינות. לעומת שיעור ההוצאות של גופים פרטיים בישראל על חינוך גבוה מאלו שב-OECD (ישראל: 3.2% OECD: 2.3%). נתון זה מעלה את ההוצאה הפרטית לחינוך בישראל לשיעור גבוה מזה של ה-OECD.

מדינת ישראל עתירת השכלה - אחוזי המשכילים בישראל בעלי תארים על תיכוניים ואקדמאיים גבוה באופן משמעותי מזה של ה-OECD (ישראל: 50.2% OECD: 38%). גם הנשים בישראל משכילות יותר מהנשים בארגון ה-OECD (ישראל: 57.3% OECD: 51.3%). הדוח מצביע כי שיעור בעלי ההשכלה הנמוכה בישראל נמוך מזה של ה-OECD, כך למשל בעלי השכלה נמוכה עד חטיבת הביניים (ישראל: 17.9% OECD: 25.1%), השכלה עד לחטיבה העליונה (ישראל: 36.5% OECD: 44.6%).

שר החינוך, יואב גלנט: "מאז כניסתי לתפקיד שר החינוך הובלתי מדיניות ברורה של גמישות ניהולית ופדגוגית למנהלים ולמורים. אני מאמין מנהלים ובמורים שלנו ומוכן להקנות להם יותר משאבים וסמכויות כדי שייצרו מרחב עבודה חינוכי משוחרר ופתוח. אני מאמין שהדבר יוביל לשינוי בעיצוב דמותו של התלמיד ובמפת ההישגים הלימודיים של מדינת ישראל."