הסדרים לטיפול בילדים בגיל הרך - תמונת מצב

עד אמצע המאה ה-20 היו המשפחה והקהילה הספקיות העיקריות של שירותי הרווחה. המודל השכיח היה מודל של משפחה, שכללה שני מבוגרים: גבר בתפקיד המפרנס, ואשה - עקרת בית, המספקת את שירותי הטיפול במשפחה.

השינויים שעברו על החברה והמשפחה בחצי המאה האחרונה, והתפתחותה של מדינת הרווחה, צמצמו בהדרגה את תפקידיה המסורתיים של המשפחה באספקת הביטחון הכלכלי, ואת אחריותה הכמעט בלעדית לאספקה של שירותים אישיים.

החלוקה המסורתית של גבר עובד ומפרנס ואשה שהיא עקרת בית, החלה להיטשטש. לצד גידול בשיעורי השתתפות של נשים בשוק העבודה, החלו עקרות הבית לצמצם את הזמן שהקדישו לעבודות הבית. חלק מהשירותים שהן סיפקו לבני המשפחה בכלל, ולילדים בפרט, החל לעבור בהדרגה אל גורמים שמחוץ למשפחה. מדינת הרווחה נטלה על עצמה מחוייבות כלפי משקי בית, ובכך תרמה לירידה במרכזיות של התא המשפחתי כספק של רווחה.

במחקרים נמצא, כי הגורם הקשור ביותר לשיעור השתתפות נשים בשוק העבודה ולכמות הזמן שהן מקדישות לעבודות הבית היא זמינותם של מעונות היום: מעונות יום ומשפחתונים המספקים את המסגרת הטיפולית - חינוכית לילדים בשעות היום, הם המאפשרים את יציאתן של האמהות לעבודה.

שוק השירותים הטיפוליים, לגיל הרך בישראל, כולל מעונות ומשפחתונים הפועלים תחת פיקוחו של משרד התמ"ת ולצידם שירותי מטפלות, מעונות ומשפחתונים פרטיים. הראשונים, מעצם הגדרתם נתונים לפיקוח והתערבות ממשלתיים. פיקוח זה משמש כלי בידי הממשלה וארגוני הנשים לקידום מטרותיהם החברתיות: הגדלת שיעורי השתתפותן של נשים בשוק העבודה והעצמתן.

המעונות הפרטיים ושירותי המטפלות, לעומת זאת, מתנהגים כמוצר תחרותי בשוק החופשי אשר מתאים עצמו לדרישות הלקוחות ולהיצע המתחרים.

בעבודה, המוצגת ביום העיון, נערך מיפוי של ההסדרים לטיפול בילדים בגיל הרך (גילאי שלושה חודשים עד שלוש וחצי שנים) בישראל. בנוסף, נבחנים ממדי השתתפות הילדים במעונות היום ובמשפחתונים שבפיקוח משרד התמ"ת. מיפוי ההסדרים הקיימים בתחום מבחין ב-3 דפוסים: מודל מסורתי, הסדרים שוקיים והסדרים שאינם שוקיים.

הממצאים הופקו מסקר מיוחד של הרשות לתכנון כ"א במשרד התמ"ת בנושא תעסוקת נשים ומסגרות לטיפול בילדים בגיל הרך, שנערך בשנת 2000, על אוכלוסיית נשים בגילאי 20-45.

להלן עיקרי הממצאים:

1. מיפוי ההסדרים לטיפול בגיל הרך במגזר היהודי מלמד כי:

א.63.2% מהאמהות לילדים בגיל הרך נעזרות בהסדרים שוקיים, 47% מביניהן משתמשות במעונות פרטיים, 29% במעונות שבפיקוח המשרד ו-24% נעזרות בשירותי מטפלות.

ב.9.4% מהאמהות לילדים בגיל הרך נעזרות בהסדרים שאינם כרוכים בתשלום. 32.8% מביניהן נעזרות בשירותי בני משפחה או מכרים ו- 67.2% מביניהן מצליחות לשלב בין העבודה בשכר וההשגחה על הילד, ללא הסתייעות בשירותי טיפול.

ג.27.4% מהאמהות לילדים בגיל הרך נשארות עם הילד בבית ומטפלות בילד בעצמן, בהתאם למודל המשפחה המסורתי.

2. מיפוי ההסדרים לטיפול בילדים בגיל הרך במגזר הערבי:

א.כצפוי, בחברה הערבית שהינה חברה מסורתית, מודל המשפחה המסורתית שבה גבר מפרנס ואשה עקרת בית רווח יותר: 70.4% מהאמהות לילדים בגיל הרך נשארות עם הילד בבית, ואינן עובדות בעבודה בשכר מחוץ לבית.

ב.רק 16.3% מהאמהות הערביות נעזרות בהסדרים שוקיים, ומרביתן (71%), נעזרות במעונות ובמשפחתונים פרטיים.

ג.13.3% מהאמהות הערביות לילדים בגיל הרך נעזרות בהסדרים שאינם כרוכים בתשלום. זהו שיעור גבוה מהשיעור שנמצא באוכלוסייה היהודית. יתכן שמבנה המשפחה המורחבת בקהילה הערבית מאפשר סיוע בטיפול בילדים במסגרת המשפחה.

3. השימוש בהסדרים לפי סטטוס תעסוקתי:

א.נשים יהודיות עובדות שהן אמהות לילדים בגיל הרך נוטות להיעזר בהסדרים שוקיים בשיעור גבוה: 85.4% מהן נעזרות בהסדרים שוקיים. כאשר 24.3% מהן נעזרות במעונות ובמשפחתונים שבפיקוח המשרד, 37.4% במעונות ובמשפחתונים פרטיים, ו-23.7% בשירותי מטפלות.

ב.שיעורן של נשים יהודיות עובדות שהן אמהות לילדים בגיל הרך, הנעזרות בהסדרים שאינם כרוכים בתשלום הוא נמוך יחסית ועומד על 14.6%. מרבית הנשים בקבוצה זו: 70% מהן, מצליחות לשלב עבודה בשכר לצד השגחה עצמית על ילדיהן.

4. מבדיקת התפתחות מערכת המעונות והמשפחתונים שבפיקוח המשרד למול סה"כ הילדים בשנתונים הרלוונטיים בעשור האחרון עולים הממצאים הבאים:

א.אחוז הילדים במעונות ובמשפחתונים שבפיקוח המשרד מגיע לכ-20% בעשור האחרון.

ב.החלק היחסי של ילדי אמהות עובדות במעונות ובמשפחתונים שבפיקוח המשרד מתוך כלל ילדי אמהות עובדות יורד מכ-40% בתחילת שנות ה-90 לכ-33% בתחילת שנות ה-2000. משמע, קצב הגידול של אמהות היוצאות לעבודה מחוץ למשק הבית היה מהיר מקצב הגידול של מספר הילדים המטופלים במעונות ובמשפחתונים.

יוצא מכך, שאמהות עובדות משתמשות יותר ויותר במעונות ובמשפחתונים פרטיים. עולה לכן השאלה האם יש צורך להגדיל את מערכת המעונות והמשפחתונים שבפיקוח ממשלתי.

5. מהשוואה בינלאומית עולה שישראל שייכת לקבוצת המדינות המפעילות שירותי מעונות ומשפחתונים ממשלתיים בהיקפים גדולים (50%-20 מהילדים בגיל הרך במעונות יום ממשלתיים). קבוצה זו כוללת את מדינות סקנדינביה, בלגיה וצרפת. במרבית מדינות מערב אירופה וכן בארה"ב ובקנדה רק 10% - 2 מהילדים בגיל הרך מתחנכים במעונות ממשלתיים.