אמנות סלע מסתורית התגלתה בצפון

מיליוני המטיילים אשר פקדו עד היום את שמורת הטבע יהודיה, ודאי לא דמיינו שממש מתחת לאפם, בלב המסלול, מסתתר מפתח להבנת עולמה של תרבות בנאים מסתורית קדומה. מחקר חדש של חוקרים מרשות העתיקות והמכללה האקדמית תל חי, מגלה ארבעה דולמנים - מבני קבורה ענקיים בגליל ובגולן, בהם הותירו הבנאים מוטיבים אמנותיים על הקירות. אמנות הסלע שנחשפה כעת, שופכת לראשונה אור על עולמם של בני התרבות הקדומה אשר הקימו אותם. מאמר בנושא, פורסם בשבוע שעבר בכתב העת Asian Archaeology.

כך, למשל, בדולמן שבשמורת היהודיה זיהתה פקחית של רשות הטבע והגנים חרותות של בעלי חיים בעלי קרניים, כיעלים, דישונים ופרות בר. בדולמן אחר, עוצבה אבן הכיסוי הענקית כפרצוף אנושי ובדולמן נוסף, התגלה פאנל ובו צורות גאומטריות שנחרת בסלע.

הדולמנים - מבני קבורה הבנויים מסלעים ענקיים, הם אחת התופעות הארכיאולוגיות המרשימות ביותר בארץ ישראל. מקובל על רוב החוקרים כי מבני האבן הענקיים האלה הוקמו בתקופת הברונזה הביניימית, לפני 4,500-4,000 שנה. אלפי דולמנים נסקרו בגליל העליון ובגולן, אך עד היום, לא זכו הדולמנים ובני התרבות שהקימו אותם, בתשומת הלב הראויה. בשנים האחרונות מתעורר עניין מחודש בחקר הדולמנים במזרח התיכון, והמחקר מניב גילויים חדשים ומרתקים.

לדברי פרופ' גונן שרון, ראש התוכנית לתואר שני בלימודי גליל במכללה האקדמית תל חי, שכתב את המאמר יחד עם אורי ברגר מרשות העתיקות, "לפני שנים אחדות התגלה פאנל ובו ציורי קיר בתוך דולמן ענק בשדה שסביב קיבוץ שמיר. זו הפעם הראשונה בה תועדה אומנות סלע בהקשר של דולמנים במזרח התיכון. בעקבות תגלית זו, פתחנו בפרויקט מחקר לאיתור ותיעוד אומנות בדולמנים ברחבי ארץ ישראל. סקרנו עשרות דולמנים ברחבי הגליל העליון והגולן בניסיון לחשוף את עולמם של בני תרבות מסתורית זו, שהתקיימה לפני למעלה מ-4,000 שנה והותירה אחריה רק דולמנים כעדות לתרבותם העשירה".

לדברי אורי ברגר, ארכיאולוג גליל עליון ברשות העתיקות, "עד היום אותרו דולמנים רבים בארץ ובמדינות השכנות, אבל לא ידענו כמעט כלום על ציביליזציית בנאי-העל הזו, מעבר לשרידי הבנייה אדירים שהם הותירו אחריהם כעדות לקיומם באזור. חרותות הסלע פותחות לנו, בפעם הראשונה, צוהר לתרבות שעומדת ברקע הקמתם של הדולמנים. בקריית שמונה נמצא סלע אדיר ששימש לקירוי של תא קבורה ועוצב כפרצוף אנושי. בשמורת הטבע יהודיה שברמת הגולן, פנתה אלינו פאולה פוליי, מפקחת ערנית של רשות הטבע והגנים, לאחר שזיהתה חרותות בדולמן שניצב השמורה. נדהמנו לגלות שם שבע חיות בעלות קרניים מסוגים שונים בקומפוזיציה מורכבת, שנחרתו על קירות תא הקבורה".

המחקר המשותף של אורי ברגר מרשות העתיקות ופרופ' גונן שרון מהמכללה האקדמית תל-חי, מסיר אט אט את המסתורין הקיים סביב אותה תרבות שאחראית על אחד ממפעלי הבנייה הגדולים ביותר, ועם זאת הפחות מוכרים, בהיסטוריה הארץ-ישראלית. עם הגילויים החדשים בדולמנים ניתן יהיה, אולי, להתחיל ולזהות את מערך האמונות, תפיסות העולם והסדרים החברתיים של האוכלוסייה המסתורית.

צילום: מימין לשמאל-החוקרים אורי ברגר וגונן שרון [צילום: ינינ ברמן רשות העתיקות]

צילום: חרותות הסלע בתקרת בדולמן בשמיר [צילום: יניב ברמן רשות העתיקות]

צילום: מבט מהדולמן בשמיר לעבר עמק החולה [צילום: יניב ברמן רשות העתיקות]

צילום: מכסה הדולמן מקרית שמונה [צילום: גונן שרון מכללת תל חי]

צילום: גונן שרון ואורי ברגר בתוך הדולמן בשמורת נחל יהודי [צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות]

צילום: מבט מלמעלה: מכסה הדולמן בקרית שמונה [צילום: מיקי פלג רשות העתיקות]

צילום: איור של החרותות על גבי קיר הדולמן לצורך המחשה [צילום: ניב ברמן, רשות העתיקות]

צילום: הדולמן ליד שמיר [צילום: יניב ברמן רשות העתיקות]

צילום: הדולמן בנחל יהודיה [צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות]

צילום: חרותות החיות בדולמן בשמורת טבע יהודיה [צילום: יניב ברמן רשות העתיקות]

צילום: איורים להמחשת החרותות על תקרת הדולמן שליד שמיר [צילום: איור חנית טחן רשות העתיקות]

צילום: דולמן בשמיר - מבט מבפנים החוצה [צילום: יניב ברמן רשות העתיקות]